איילת שקד, כל הכבוד!
איילת שקד, כל הכבוד!
|
חכמים כולם, אנשי אמת: מימין: שפיצר
שרת המשפטים ערה לרמתם הירודה של שופטי ישראל, ובעקבות המקרא היא מציעה מודל חדש של שופטים: אנשי אמת, שונאי בצע, חכמים ונבונים, הנהנים מאמון הציבור
איילת שקד, כל הכבוד!
שרת המשפטים ערה לרמתם
הירודה של שופטי ישראל, ובעקבות המקרא היא מציעה מודל חדש של שופטים: אנשי אמת,
שונאי בצע, חכמים ונבונים, הנהנים מאמון הציבור
שמחה ניר, עו”ד
השופט-בדימוס שלי טימן: הציבור שונא את המערכת
המשפטית ומתעב אותה
אתר גרוניס.קום, אתר חופש-הביטוי
“משוב העם”, לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת
ה”הוצאות”
זה
יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק
“נציב
תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”
בן
75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!
“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר
המשפטים הבא
המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים
ההכרזה
הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים
מתי
מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?
בג”ץ
8743/14, שמחה ניר,
עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן
שרת המשפטים, איילת שקד, כותבת בפייסבוק שלה:
לקראת פרשת שופטים, אותה יקראו מחר בבתי הכנסת, נשאלתי
השבוע שוב ושוב איזה שופטים אני מבקשת לבחור. האמת שהתשובה כל כך פשוטה והיא בכלל לא
שלי; יתרו ומשה ענו אותה לפני אלפי שנים:
“אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת
שֹׂנְאֵי בָצַע” (ספר שמות)
“אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם”
(ספר דברים)
קודם כל והכי חשוב – שיהיו “אנשים”; שיהיו
בני אדם; עם רגישות וענווה ויכולת להכיל את מורכבות החיים. לא מכונות לייצור משפט.
אבל יחד עם זה כמובן שמגיעות עוד דרישות:
השופטים חייבים להיות כאלה שמחוייבים להוציא משפט אמת.
הם אינם יכולים להיות כאלה שאיומים מצד בעלי הדין משפיעים עליהם ובוודאי שלא כאלה שתמריצים
כספיים מניעים אותם. הם חייבים להיות אנשים חכמים ונבונים;
וכן, חשוב מאוד שהם יהיו גם כאלה ש”ידועים לשבטיכם”
– כאלה שזוכים לאמון הציבור ומחוברים לרחשי לבו ותפיסת עולמו. החיבור לעם הוא תכונה
הכרחית.
אכן, אין חידוש בדבר, כי הדברים אכן נאמרו, ומראי-המקום אכן נכונים,
והמביא דבר בשם אומרו מביא, כידוע, הרבה גאולה לעולם.
הדברים אכן נכונים, אבל כדאי לתת את מראי-המקום במדוייק, וקצת מעבר
למצוטט, לשם הבנת הרקע: באשר ליתרו – שמות כ”ד, יג – כז, ובאשר למשה – דברים
א’, ט – יז.
הדברים שנאמרו שם מצריכים מאמר נפרד, אבל אני לא יכול להתאפק מלומר כי
בעוד שהסיפור שבספר שמות נגמר ב”וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת-חֹתְנוֹ; וַיֵּלֶךְ לוֹ
אֶל-אַרְצוֹ”, הרי שבספר דברים משה כבר מנכס את הרעיון לעצמו, כנראה בתקווה
שהעם כבר לא זוכר את יתרו חותנו, כהן מדין.
לשבחה של שקד יש לציין שהיא, בפירוש, לא מנכסת את הרעיון לעצמה, והגם
שישנן פרשנויות נוספות – הפרשנות שלה היא בהחלט סבירה.
החידוש המבורך
החידוש הוא בכך שיש בכך חידוש, חידוש מבורך: הגם ששרת המשפטים לא אומרת
זאת במפורש, עד היום לא היו הדברים כך, שהרי אם היו הדברים כך עד היום, לא היה
צריך להביאם שוב בפייסבוק של שרת המשפטים.
ואכן, השופטים של היום אינם “אנשים”, דהיינו בני אדם עם רגישות
וענווה: קחו, למשל, את אליקים רובינשטיין, אשר, על אדמת ארה”ב, איים על
הארץ המארחת לשטח
את שגרירות ארה”ב בישראל, אם יהונתן פולארד לא ישוחרר.
יכולת להכיל את מורכבות החיים? לא יורם דנציגר, ניל הנדל, אורי שהם, ולא
אחרים.
לא מכונות לייצור משפט? בפרשת התאבדותו
של השופט מוריס בן-עטר זה בפירוש לא היה כך, ועד היום ה”מערכת” עדיין
רואה בשופטים “מכונות ייצור”.
היא לא למדה את לקחה, והיא עדיין מנהלת מעקב אחרי ה”הספק” הכמותי של
השופטים.
וצודקת השרה באמרה כי יחד עם זה מגיעות עוד דרישות: השופטים חייבים להיות
כאלה שמחוייבים “להוציא משפט אמת” – זה בהחלט נכון, הם אכן
מחוייבים, אבל העובדה שהשרה צריכה לעמוד על כך מעידה כאלף עדים כי עד היום אין הדבר כך.
ראו, למשל, אליקים רובינשטיין (שכבר הוזכר לעיל), יורם דנציגר
(גם כן) וסלים
ג’ובראן – כולם שקרנים, כולם!
השופטים גם אינם יכולים להיות כאלה שאיומים מצד בעלי הדין משפיעים עליהם –
גם זה נכון, אבל אנחנו יודעים כי אימת
הציבור אכן משפיעה על שיקוליהם.
בוודאי שהשופטים אינם יכולים להיות כאלה שתמריצים כספיים מניעים אותם,
אבל הם אכן כאלה, אם לא נצא מההנחה האבסורדית שהם תומכים
במושחתים “בהתנדבות”, ובלי ליטול לעצמם כל נתח מהשלל.
הם אכן חייבים להיות אנשים חכמים ונבונים, אבל הם
טיפשים ואפילו אידיוטים.
הם גם חייבים להיות כאלה שזוכים לאמון הציבור, אבל כבר לא צריך להביא
אסמכתאות לכך שהם כבר מזמן לא עומדים בחובה הזאת. בכל זאת אתן משהו מעודכן, מתוך מדד השלום לחודש שעבר,
אוגוסט 2016 (ההדגשה שלי):
… בדקנו את אמון הציבור בארבעה מוסדות שונים – הממשלה,
הכנסת, בית המשפט העליון וצה”ל. הממצאים מראים ששיעורי האמון בממשלה ובכנסת נמוכים
מאוד, כאשר לרבע בלבד יש כלפי שני המוסדות הרבה מאד או די הרבה אמון. שיעור האמון
בבית המשפט העליון עומד על 54% ובצה”ל על 87%. נתונים אלה דומים למדידות האמון
במוסדות המדינה בסקרי מדד הדמוקרטיה הישראלית בשנים האחרונות. …
כמו שאמרתי במאמר יום
כיפור, התשע”ו: מערכת המשפט עוד לא קרסה, אבל היא כבר “מת מהלך”,
האמון של הציבור בשופטיו חייב לשאוף לרמה המתקרבת ל-100%. רמת אמון של 90%
היא נסבלת-בקושי, ורמת-אמון הפחותה מ-85% היא טרגדיה.
ואני אומר עוד יותר: סף-הטרגדיה של 85% מתאים לבימ”ש השלום,
לביהמ”ש המחוזי הייתי נותן סף-טרגדיה של 90% ואילו לביהמ”ש העליון הייתי
מרים את הסף הזה לרמה של 95% – לא פחות.
כך או כך, רמת אמון של 54% בבית המשפט העליון היא הרבה מאוד מתחת לסף
הטרגדיה, אבל במקום שהשופטים יתחילו לדאוג בגלל הצלילה החופשית של אמון הציבור
בהם, הם
פוחדים ממנו פחד-מוות, ובורחים ממנו כמפני אש, ויפה עשתה שרת המשפטים בהעלותה
גם את הנקודה הזאת על ראש שמחתה.
ולא נשכח שסקרים אחרים נותנים לביהמ”ש העליון ולמערכת המשפט בכללותה
רמת אמון נמוכה עוד יותר.
חשוב מאוד, אומרת שקד, שהשופטים יהיו גם כאלה ש”מחוברים לרחשי לבו ותפיסת
עולמו (של הציבור), ו”החיבור לעם הוא תכונה הכרחית”: כאן ברור בהחלט למה
היא מתכוונת: היא רוצה שופטים “שמרנים”,
לא “ליברליים”, שופטים שמכירים בעליונותו של המחוקק, אשר נבחר על
ידי העם, ולא מעמידים את עצמם מעליו.
בכל זאת, אתן גם משהו משלי: עוד
על הלכות פסלות השופטים: על מראית פני הצדק ועל מראית פני הטימטום של אליקים רובינשטיין
הנבל וחבריו.
אז מה אומר ומה אדבר – סוף-סוף יושב לנו בלשכת שר המשפטים מי שמבין מהן דרישות-המינימום
משופט בישראל.
השאלות המתעוררות
מדבריה של שרת המשפטים
השאלה הראשונה היא עד כמה שקד אכן הצליחה עד כה במשימה הזאת.
קחו, למשל, את שופטת-המשפחה אספרנצה אלון, אשר קודמה לביהמ”ש
המחוזי בימים האלה ממש, עמוק בתוך הקדנציה של שקד: אספרנצה
אלון, גרושה ממורמרת, אספרנצה אלון, אישה
רעה.
ולא חסרים עוד כאלה, ונגיע אליהם בהזדמנות אחרת.
שאלה נוספת היא מה תעשה שקד אם היא תצטרך להחליט אם להעדיף שופטים שמרנים
אשר לא נחונו בשאר התכונות, או, מאידך, שופטים ליברליים, אשר נחונו בהן.
על “דור
המדבר”
השאלה החשובה ביותר היא מה תעשה שרת המשפטים עם שופטי “דור
המדבר” – האם היא תקים מנגנון לביקורת-איכות של השופטים הקיימים, מהם
תבחיני-הסף, ואיך היא תצליח להעיף את השופטים אשר לא יסכימו לפרוש מרצונם, כאשר הדחה
מסיבית של שופטים תעורר תהודה ציבורית אדירה (חיובית או שלילית, לפי ההשקפה),
ואילו הדחה ספורדית ממש לא תשנה דבר.
המצב כיום הוא שבמערכת המשפט ישנם כ-750 שופטים, ושעד תום הקדנציה
הנוכחית של שקד במשרד המשפטים (בעוד כשנתיים) ייבחרו לכל היותר 100 שופטים חדשים,
מהם כ-50 במסגרת התחלופה הטבעית (הכל בהערכה גסה בלבד).
אם אכן תצליח שקד ב-100% בבחירת השופטים החדשים, ותיכשל ב-100%
ב”טיהור” המערכת הקיימת, יהיו לנו עם תום הקדנציה הנוכחית 800 שופטים,
מהם 700 באיכות הקיימת ו-100 באיכות המובטחת לנו כיום – מעט מאוד, לטעמי, אבל
הישג אדיר במערכת קפואה על שמריה, כמו מערכת המשפט בישראל.
הישג אדיר, משום שבקצב הזה תוך ארבע-חמש קדנציות הגענו אל הארץ המובטחת
לנו ע”י השרה איילת שקד.
השאלה היא מה נקבל אם שקד תצליח להגשים רק 10% מהבטחתה, ומ-100 השופטים
שהיא תביא לנו, רק 10 יהיו לפי המובטח, ותשעים יהיו תואמי התמהיל הקיים.
נקבל כמעט את אותה מערכת המשפט, עם 790 שופטים כמשנים-שנימה, ורק 10
שופטים באיכות-שקד. ובמלים אחרות: 40 קדנציות להחלפת-דם כללית – הישג דל מאוד.
בהצלחה, איילת שקד!
_______
למאמר באתר חופש הביטוי על שם אשר
יגורתי-גרוניס, טרוריסט פסיקת ה”הוצאות”
______________
למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא
לשתף!
נא
להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)
אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו
“מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא
דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר
גרוניס