אליקים רובינשטיין השקרן רוצח
על רקע “כבוד המשפחה”, גונב כותרות וזמן שיפוטי – והכתבת מור שמעוני
מוחאת כפיים!

במסווה דיווח על הליך
משפטי אנחנו מקבלים “כתבה” שמקומה יכירנה במדורי הרכילות – אם בכלל

שמחה ניר, עו”ד

אתר גרוניס.קום, אתר חופש-הביטוי

“משוב העם”, לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת
ה”הוצאות”

זה
יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב
תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

בן
75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!

“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר
המשפטים הבא

המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה
הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי
מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?

בג”ץ
8743/14, שמחה ניר,
עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

במדור חדשות : משפט, תחת הכותרת
באותיות-הענק השופט
רובינשטיין לח”כים: “תעשו משהו בעניין מקרי הרצח על רקע כבוד המשפחה“,
וכותרת המשנה שופט ביהמ”ש העליון פנה לחברי הכנסת מהרשימה המשותפת בדיון
על עציר מנהלי ששובת רעב ואמר שיש הרבה תיקי רצח מהסוג הזה. הח”כים האשימו את
למשטרה: “הפקירה אותן“, מביאה לנו מור שמעוני, כתבת הפלילים של מעריב ((16/02/2016 18:01
“כתבה” המונה 255 מלים (ההדגשות לא במקור):

“תעשו משהו בעניין מקרי הרצח על רקע כבוד
המשפחה במגזר הערבי”, כך אמר המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליקים
רובינשטיין, לחברי הכנסת מהרשימה המשותפת. השופט בחר להעלות את הנושא דווקא
במהלך דיון שאינו קשור לעניין – בעניינו של העציר המנהלי שובת הרעב, מוחמד אלקיק.

השופט פנה אל חברי
הכנסת חנין זועבי, ג’מאל זחאלקה ואוסאמה סעדי, שנכחו בדיון, “בתור מנהיגי
הציבור הערבי” ואמר להם: “תעשו משהו בעניין כבוד המשפחה. יש לנו הרבה
תיקי רצח על כבוד המשפחה”. חברת הכנסת חנין זועבי העירה לו כי “איננו
קוראים לזה אפילו רצח על כבוד המשפחה”. השופט יצחק עמית חיזק את דבריה של
זועבי והזכיר כי “אני כיניתי את זה ‘רצח על אי-כבוד המשפחה'”.

מאז החלה 2016,
בחודש וחצי בלבד, נרצחו שתי נשים מהמגזר הערבי. רנין רחאל מזרזיר, שאחיה מואשם
ברציחתה וסמירה איסמעיל מכפר ראמה, שטרם נתפס חשוד ברציחתה. ב-2015 נרצחו לפחות
שמונה נשים, על פי החשד על ידי קרובי משפחה. מכאן, ככל הנראה, מגיעה ההערה של השופט
רובינשטיין.

מסיעת הרשימה
המשותפת נמסר כי “אין רצח על כבוד. זה רצח בלי כבוד. אין כבוד לרצח, ולכן
אנחנו בעד החמרה בענישה. אנחנו בעד נידוי חברתי וחרם חברתי על מי שמגלים אלימות
נגד נשים וגם על מי שיודע על אלימות נגד נשים – אבל שותק”. חברי הכנסת מפנים
אצבע מאשימה כלפי המשטרה. “מסתבר שב-80 אחוז מהמקרים, הנשים התלוננו לפני
הרצח, והמשטרה הפקירה אותן”, נמסר.

הדיון
אתמול בעניין אלקיק, השובת רעב מעל 80 יום, התקיים לאחר שהוא סירב להתאשפז בבית
חולים במזרח ירושלים. במקום זאת, הוא מבקש להתאשפז בבית חולים ברמאללה. השופטים שמעו את
טיעוני הצדדים והודיעו כי ימסרו את החלטתם במועד מאוחר יותר.

מדוע הדגשתי 58 מלים בטקסט הזה (22.7% מה”כתבה”)?

משום שהן היו המלים היחידות שהתייחסו לדיון בבית המשפט העליון – וגם הן
לא אמרו דבר על תוכן הדיון עצמו, זולת ש”השופטים שמעו את טיעוני הצדדים והודיעו
כי ימסרו את החלטתם במועד מאוחר יותר”.

ממש מתאים לכתבה
בקטגוריה “חדשות : משפט” …

מה היה בשאר
ה-77.3% של ה”הכתבה”? דברי הבל-ולהג שמקומם במדורי המכתבים-למערכת,
כאשר לעורך המדור נשאר מקום פנוי של כמה שורות קצרות.

ומה עוד? סטטיסטיקה-לעניים כמבוא להשערה “מכאן, ככל הנראה, מגיעה
ההערה של השופט רובינשטיין”.

אז אני “יגיד” לך, מור שמעוני, את האמת: האיש הזה, השקרן
הזה, אליקים רובינשטיין, הוא גם קשקשן כפייתי, אשר מסוגל,
באירוע של AIPAC, על
אדמת ארה”ב, לומר לנשיא ארה”ב הנוכח שום, כדברים האלה:

אני רוצה שתדע, כבוד הנשיא, ואני מזהיר אותך: אם תוך
שבוע ימים מהיום, לא תנתק את היחסים הדיפלומטיים עם כל מדינות ערב, ולא תעביר את
שגרירות ארה”ב מתל-אביב לירושלים, צה”ל יירד על השגרירות במסק”רים,
יעלה עליה בטנקים, ישטח אותה בדחפורים וישלח את פסולת הבניין לאתר דודאים – כי את חירייה כבר מזמן
סגרו.

ראו למה
האיש הזה מסוגל.

או, למשל, ערעור שנדון בפני רובינשטיין, יחד עם חבריו סלים ג’ובראן
ויורם דנציגר, ערעור אשר צומצם לטענה אחת: החלטה אידיוטית של הערכאה הראשונה, החלטה
שאם תבוטל יחזור התיק לערכאה הדיונית, כדגי שזו תדון בו מתחילתו.

כמובן שיכול היה רובינשטיין לומר שההחלטה היא נכונה ומוצדקת, ולגייס את
חתימת ה”אני מסכים” של שני חבריו להרכב (ג’ובראן ודנציגר), אבל בכך
היו שלושתם שמים ללעג ולקלס את ביהמ”ש העליון כולו, וממילא גם את מערכת המשפט
כולה.

אז במקום להשתטות ברשות הרבים, הוא בחר לשקר, ולומר כי ההחלטה עליה נסב
הערעור כולו “אינה לפנינו”…

טוב, אנחנו כבר יודעים שהיה זה שקר
במצח נחושה, וללא בושה, באשר ההחלטה נמצאת בעמוד 18 לפרוטוקול, אבל אם הוא
צדק, או שטעה בתום-לב, הוא יכול היה לדחות את הערעור מהטעם היחיד שההחלטה אשר
עמדה, לבדה, כעילת הערעור, “אינה לפנינו”, ובכך לסגור את התיק ולעבור
לתיקים אחרים אשר נערמים בביהמ”ש העליון, ונסחבים שנים.

אבל רובינשטיין, כדרכו, היה מוכרח לקשקש, ולכן הוא מרח שבעה עמודים
שלמים של בוץ ורפש, שקרים ושיקוצים, ודברים המצוצים מהאצבע ו/או פרי דמיונו החולני.

וזאת הסיבה, גב’ מור שמעוני, מדוע רובינשטיין מוכרח לקשקש על “רצח
על רקע כבוד המשפחה”, בתיק שאין לו דבר, חצי דבר או אפילו שמינית דבר, עם
“רצח על רקע כבוד המשפחה”, או עם רצח בכלל.

רובינשטיין עצמו,
כרוצח על רקע “כבוד המשפחה”

כבוד של אדם, של משפחה, של ציבור כלשהו, וכן הלאה, נבחן בעיניו של
המסתכל מבחוץ, ולא בעיני מי שרואה את הדברים “מבפנים”.

אלה שרוצחים “על רקע כבוד המשפחה” אינם חרדים, באמת ובתמים,
לכבוד המשפחה. הם רוצים לשמור את עמדת-הכוח שיש להם בתוך המשפחה, והם משתינים
על הכבוד, או הבוז, שהבריות רוחשים להם.

גם לשכת עורכי הדין היא “משפחה” כזאת, בה בעלי השררה רוצחים
את מעמדו המקצועי ואת מקור פרנסתו של כל מי שנתון למרותם, והתירוץ הוא “כבוד
המקצוע”.

האם באמת כבוד המקצוע יקר להם? לא, הם משתינים על כבוד המקצוע בעיני
המסתכלים מבחוץ, וממש לא מפריע להם ש-99% מעורכי הדין מוציאים שם רע לכל היתר.

ראו: לשכת
עורכי הדין: “כבוד המקצוע” ורצח “על רקע כבוד המשפחה”.

ואיך מתקשר רובינשטיין אל “כבוד המקצוע” הזה?

הוא מתקשר גם מתקשר, בהיותו הנציג הבכיר ביותר של לשכת-הרוצחים הזאת,
והמקרה עם ההחלטה ש”אינה לפנינו” הוא רק דוגמה.

אילו היו שופטינו
מקשיבים לביקורת …

שופטים ישראל, ובעיקר ה”עליונים” שבהם, משתינים על הביקורת.
לדעתם הם הנורמה הבסיסית, שהכל נבחן לפיה, הנקודה הארכימדית עליה עומד כל העולם,
בעוד שהעולם לא רואה בהם אפילו נקודה.

אם היה רובינשטיין עושה קצת שיעורי-בית לפני שהוא פלט את קשקושיו, הוא
היה קורא את מה שהבריות אומרים עליו, ונשמר כמפני אש שלא להיכשל באמירות על
“רצח על רקע כבוד המשפחה”.

עוד על הקשקשנות של
אליקים רובינשטיין

על
אליקים רובינשטיין ועל הקלות הבלתי-נסבלת של קבלת הודאות מנאשמים לא-מיוצגים;

מפולארד עד פלוני – אליקים רובינשטיין הנבל לא
השתנה;

עוד על הלכות פסלות השופטים: על מראית פני הצדק
ועל מראית פני הטימטום של אליקים רובינשטיין הנבל וחבריו.

ובחזרה לכתבת הפלילים,
מור שמעוני

ב-255 מלים אפשר לתת דיווח על מה שהתרחש בדיון המשפטי לגופו.

אפשר להוסיף 58 מלים על הדיון הצדדי, אם רוצים לתת לשופטים הקשקשנים
במה להבליהם, ואפשר גם להביע תהייה על פשר השיחה הצדדית הזאת, במקום בו נעשית
מלאכת השפיטה.

ב-255 מלים אפשר לתת דיווח על תופעת ה”רצח על רקע כבוד
המשפחה”, כולל סטטיסטיקה כלשהי – נושא שאני רחוק מלזלזל בו.

אבל מה שנעשה כאן היה זילות העיתונאות המשפטית, והתייחסות לא-רצינית
לנושא כאוב מאוד.

_______

למאמר באתר חופש הביטוי על שם אשר
יגורתי-גרוניס, טרוריסט פסיקת ה”הוצאות”

www.grunis.com

__________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא
לשתף!

נא
להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו
“מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר
גרוניס