לחברי ועדת הכלכלה לקראת הדיון בעניין תאונות הדרכים
|
לקראת ישיבת הוועדה בעניין בלימת הקטל בדרכים – הצעות לדרכי פעולה של ארגונים חוץ פרלמטריים לעמידה ביעדי הממשלה *** אם שום דבר לא ישתנה, תזכרו שאמרתי לכם!
שמחה ניר, עו”ד
אתר גרוניס.קום, אתר חופש-הביטוי
“משוב העם”, לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה”הוצאות”
זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק
“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”
בן 75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!
“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא
המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים
ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים
מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?
בג”ץ 8743/14, שמחה ניר, עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן
הקדמה קצרצרה על ישיבותיהן של ועדות הכנסת הפתוחות לציבור
כל מי שנוכח בישיבותיהן של ועדות הכנסת הפתוחות לציבור מכיר את אופן התנהלותן: חברי הכנסת “יורדים אל העם”, נותנים לו להוציא קיטור (תרתי ניקודא), ושום דבר לא משתנה.
היום, היום הזה ממש, לפני חמש שנים בדיוק (8.2.2011), התאבד השופט מוריס בן-עטר, אשר לא יכול היה לעמוד בעומס העבודה השיפוטית, ועוד יותר מכך – לא יכול היה לעמוד בהשפלה שהביאה עליו “המערכת”.
שישה ימים לאחר מכן, ביום שני, י’ באדר א’ התשע”א (14 בפברואר 2011), שעה 11:30,קיימה ועדת החוקה, חוק ומשפט, ישיבה מיוחדת בנושא התאבדותו של שופט בשל עומס העבודה.
מילת-המפתח שנישאה בפי כל באותה הישיבה הייתה “צריך”, על הטיותיה ונגזרותיה השונות, אשר מופיעה בפרוטוקול כ-100 פעמים, וסביר להניח ש נשמעו באותה הישיבה גם ביטויים נוספים המדברים על ה”צורך”, כגון “יש ל…”, “חובה ל…”, “שומה עלינו” וכו’.
מה “צריך”? להוסיף שופטים, כמובן.
את הישיבה סיכם היו”ר דאז, חברי לספסל הלימודים דוד רותם המנוח:
אסכם את הדיון: רבותי, המערכת סובלת. כל מיני פתרונות להקל ולהעביר לעורכי דין ולבוררויות. תאמינו לי, יש מיליון שיטות איך להפריט את המערכת, אבל מדינה שאין בה מערכת משפט מסודרת, שנותנת לשופטים שלה כלי עבודה, היא מדינה שאיבדה את עצמה לדעת.
אני לא מתכוון לסיים את הדיון הזה היום. אני מתכוון להיות לפה לשופטים. אני יודע להפעיל תכסיסים פוליטיים, שהאוצר נאלץ לשלם בשבילם. אז אם הנהלת בתי המשפט לא יודעת להסתדר לבד, ואם השופטים לא יודעים להסתדר לבד, אני פוליטיקאי, אני יודע להסתדר. אני מודיע לכם, אנשי האוצר, אני מתכוון להילחם ולהגדיל את תקן השופטים, את התקציב, ולא אניח לכם. אני פשוט לא אניח לכם ואתם תשלמו בשביל זה מחירים יקרים. כדאי לגמור את זה בפשרה לפני קדם המשפט כי אחרת זה עולה ביוקר.
דוד רותם ז”ל המשיך לכהן כיו”ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, למעלה מארבע שנים נוספות – מה עשה הוא, כ”פוליטיקאי שיודע להסתדר”, עם ההצהרה הזאת?
לא רק שהוא לא הלך אל נערי האוצר, כדי שהם “ישלמו מחירים יקרים”, אלא שהוא גם לא פנה אל שר המשפטים דאז, יעקב נאמן-לעצמו, כדי שזה ישתמש בסמכותו, ויוסיף שופטים בלי לבקש “רשות” מנערי האוצר.
במכתבי אל רותם ואל שאר חברי הוועדה, לקראת אותה הישיבה, הפניתי אותם אל מכתבי מיום 28.3.2010 אל שר המשפטים, בו הסברתי את הפרשנות המשפטית שלי לכך ששר המשפטים אינו זקוק להסכמת האוצר כדי לקבוע את מספר השופטים בבתימ”ש השלום ובבתיהמ”ש המחוזיים, ומאוחר יותר חזרתי על כך במכתב אישי אל רותם, אבל גם מזה לא יצא כלום.
קראו את פרוטוקול הישיבה, ואמרו אתם מה יצא מכל זה, בחמש השנים שחלפו מאז אותה ישיבה “חגיגית”, ונחשו מתי יתאבד שופט נוסף, מאותה הסיבה ממש.
ישיבת ועדת הכלכלה מחר, 9.2.2016, בעניין בלימת הקטל בדרכים
לקראת הישיבה הזאת שלחתי ליו”ר ועדת הכלכלה, חה”כ איתן כבל, ולשאר חבריה, את המכתב המצורף למטה מכאן.
אחרי הישיבה הזאת אנחנו נקרא יחד את הפרוטוקול, נשתדל לאתר פרוטוקולים דומים בעבר, ונמתין לבאות.
ואם שום דבר לא ישתנה, תזכרו שאמרתי לכם!
שמחה ניר, עו”ד
ארה”ב, 8.2.2016
לכבוד
יו”ר וחברי ועדת הכלכלה
הכנסת
ירושלים
נכבדי,
הנדון: ישיבתכם מחר, 9.2.2016, בעניין בלימת הקטל בדרכים – הצעות לדרכי פעולה של ארגונים חוץ פרלמטריים לעמידה ביעדי הממשלה
אודה ולא אבוש: אחרי למעלה מחמישים שנה של ותק בהוראת נהיגה, עריכת דין בתחום התעבורה ועיתונאות בתחום הזה, לא ידעתי מהם “יעדי הממשלה” בתחום הזה. אז גיגלתי ומצאתי, ב”תכנית עבודה לשנת 2011 של המשרד לביטחון פנים” את ה”יעד” הבא:
לסייע בצמצום משמעותי של תאונות הדרכים בכלל ושל הקטל בדרכים בפרט, כחלק ממאמץ לאומי רחב ומתואם, אשר שותפים לו משרדי ממשלה וגופים נוספים;
ומיד שאלתי את עצמי: האם כך נראה “יעד ממשלתי”, או שזה “נאום בחירות”, כזה שהמאפיין אותו הוא “משפטים קצרים וקליטים”.
שאלה שנייה ששאלתי את עצמי: מה עניין “פעולה של ארגונים חוץ פרלמטריים” ל”עמידה ביעדי הממשלה”: האם סגרו את הממשלה, והארגונים האלה נקראו למלא את מקומה?
אז אוקיי, כיוון שלא אני הוא הקובע את סדר היום של ועדת הכלכלה (למעלה מן הדרוש אומר כי גם את סדר יומן של ועדות הכנסת האחרות לא אני הקובע), אשאיר את האמור לעיל כתרומת-אגב של אזרח החרד לבטיחות בדרכים, ואפנה להערותי הכבדות יותר, אני מדבר כבר שנים רבות.
אני מזמין אתכם להתייחס בדיון הזה – וגם בדיונים הבאים – לנקודות האלה:
א. על בזיונה של הנהיגה ה”מונעת”
בימים האלה פרסמתי את המאמר על מותו של גל בק ז”ל (א): האם היה הוא חייב למות?
(www.quimka.net/a345518-על-מותו-של-גל-בק-ז-ל-א-האם-היה-הוא-חייב-למות).
יש, מן הסתם, שיאמרו כי במאמר הזה אני “מאשים” את הנער במותו-הוא, אבל לא כן הוא.
הוא לא “אשם” במותו, הוא רק אשם בכך שהוא לא עשה למען עצמו את מה שאנחנו היינו עושים למען עצמנו, ואת מה שחברו, שרכב לידו, עשה למען עצמו.
מה שאני מקונן עליו במאמר הזה הוא שמדברים על הנהיגה ה”מונעת” רק כאשר רוצים להפעיל את כוח השררה ולאכוף קורסים מיותרים, אבל כאשר צריך לאכוף את עקרונות הנהיגה המונעת – אלה נעשים “אות מתה”.
ב. על “הגורם האנושי”
אני רואה שבין המוזמנים לישיבה נמצא גם גוף בשם “המכון לחקר הגורם האנושי לתאונות דרכים”, אבל אני מניח שכל הדוברים ידברו על ה”גורם” הזה.
במאמר הנ”ל נתתי קישור למאמר שפרסמתי לפני 30 שנה בירחון אוטו: על מעמדו של הגורם האנושי בתאונות הדרכים (www.quimka.net/a345517-על-מעמדו-של-הגורם-האנושי-בתאונות-הדרכים).
ידוע לי שהגורמים הרלוואנטיים במשרד התחבורה אכן קראו את המאמר הזה, וכן קראו אותו גם במקומות אחרים, והשאלה היא מה הם עשו לקידום הנושא הזה במשך 30 השנים האלה.
כדי שהישיבה הזאת לא תהייה חזרה על מאה-אלף ישיבות דומות, ישיבות של מלים-מלים-מלים, אני מזמין אתכם לקרוא גם את המאמר הזה, ולהציג למשתתפים את השאלות המתאימות.
ג. על מחקר שאיש לא מוכן ליזום: איכן להשקיע את “הלירה השולית”
גם זה רעיון שאני מדבר עליו כבר שלושים שנה:
לשמחתי הרבה גם במשטרה … מתחילים להבין שאפילו שוטר-על-כל-מטר אינו יכול להביא את הישועה לעם בציון. שאלף שוטרים לא יעשו למען הבטיחות מה שתעשה גדר הפרדה. ששיטת השוטר-על-כל-מטר מצריכה גם תובע ושופט על כל מטר – ולא בטוח מה תהיה התועלת המופקת מכל לירה המושקעת.
(http://www.quimka.com/book/pt2ch2.htm).
השאלה אם להשקיע את “הלירה השולית” בעוד מחלף, למשל, או בעוד בית משפט לתעבורה היא אולי השאלה האסטרטגית החשובה ביותר, אבל אף אחד לא עוסק ב”אסטרטגיה”, אלא ב”טקטיקה”: אין להגן על חלקת-אלוהים הקטנה שלי?
אתם תשמעו את זה גם בישיבה, מחר: מי שנוח לו, יזעק על תשתית, ועל “תשתית סלחנית”, ומי שנוח לו יעלה על ראש שמחתו את “הגברת האכיפה”, ואת “החמרת העונשים”, אבל אף אחד לא ישאל מה לעשות עם “הלירה השולית”, כאשר נערי האוצר לא נותנים גם-וגם.
הגיע הזמן להשקיע כמה מיליונים טובים במחקר אשר יבחן את שני הנושאים האלה:
האחד – מהו המיתאם בין עבירות-התעבורה כהגדרתן, לבין שיעורי-התאונות, ובין רמת האכיפה לבין שיעורי-התאונות.
והשני, החשוב עוד יותר – מהי התועלת השולית של ההשקעה השולית בכל אחד מהתחומים הנוגעים לבטיחות בדרכים: חינוך, אכיפה, תשתית.
סביר מאוד להניח שהמחקר הזה יחזיר כל לירה המושקעת בו, כיוון שהוא ינתב למקומות הנכונים את מעט המשאבים שיש לנו (אני קורא להם “הלירה השולית”), אבל את המחקר הזה אף אחד לא מוכן ליזום, כי תוצאותיו עשויות לאכזב את כל אלה אשר זעקות ה”בנפשנו” על “הגורם האנושי” הן מקור פרנסתם ו/או דם-ליבם ו/או טעם-חייהם.
ד. הערת אזהרה
כאשר מדברים על “החמרת האכיפה”, אני מוכרח, שלא כמנהגי, לומר כמה מלים טובות על שופטי התעבורה, ועל התובעים המשטרתיים המופיעים בפניהם.
הרבה מדי הם לא יודעים, לדעתי, אבל דבר אחד הם יודעים יותר מכל אדם אחר: אם הם יחמירו בענישה, מיד יתרבו הכופרים באשמה, כל נאשם ינהל “תיק הוכחות”, ותוך שבוע ימים ה”מערכת” תיסתם לאלפיים שנה קדימה (ועוד יישאר עודף!).
את זה, לצערי, אף אחד לא מבין, והגיע הזמן לתת את הדעת גם על כך.
אני מאחל לכם ישיבה מוצלחת, אבל אני כבר משחיז את מקלדתי, בשביל ה”אמרתי לכם”.
בברכה,
שמחה ניר, עו”ד
______________
למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!
נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)
אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא
דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס