מכתב גלוי לפרופ’ אביעד
הכהן, דיקן “שערי מדע ומשפט”: הגיע הזמן לפעול נגד כיפופי-הידיים של בעלי
הדין ע”י השופטים

ראיתי את הידיעה על העתירה שהגשת לבג”ץ
בשם תנועת אמונה, ראיתי כיצד השופטים “שכנעו” אותך למשוך את העתירה,
כדי לחסוך ממרשתך את החיוב בהוצאות, ולא הופתעתי *** אני מזמינך ליטול יוזמה בנושא
– לך יקשיבו יותר מאשר לי.

שמחה ניר, עו”ד

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות
הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

בן
75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!

“לייק”
לדף הפייסבוק עו”ד
שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה
הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי
מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?

בג”ץ
8743/14, שמחה ניר,
עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

שמחה ניר, עו”ד

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

 

3.9.2015

לכבוד

הפרופ’ אביעד הכהן

המרכז האקדמי שערי
מדע ומשפט

נכבדי,

הנדון: הוצאות משפט, כיפופי-ידיים

ראיתי את הידיעה על העתירה שהגשת לבג”ץ בשם תנועת אמונה.

ראיתי כיצד ה”רמזים” של השופטים “שכנעו” אותך למשוך
את העתירה, כדי לחסוך ממרשתך את החיוב בהוצאות, ולא הופתעתי.

לא הופתעתי גם מההסברים שנתת בעקבות ה”התקפלות”. לך אפילו לא
השאירו את האפשרות השגורה לומר כי “אמנם … אבל השמענו את קולנו, והבאנו את
הנושא למודעות הציבורית”, או “השופטים השאירו לנו פתח לחזור אליהם באותו
הנושא, אם …” (וכמובן לשלם עוד פעם את האגרה, ולהיזרק עוד פעם מכל המדרגות –
וחוזר חלילה).

כשאנחנו פונים לבג”ץ (או לכל בית משפט אחר), שום דבר לא מובטח לנו,
אבל אנחנו מצפים מבית המשפט שידון בענייננו בכובד ראש, וייתן פסק-דין ענייני – שאיתו
נוכל לחיות, או שנצא נגדו, כנגד כל פעולה של גוף ציבורי שאינה לטעמנו, ואין לי ספק
שכך, מן הסתם, ציפית גם אתה.

ומה קיבלת בסוף – רק עגמת-נפש.

אני מנהל מאבק ציבורי כבר שנים כנגד התופעה הזאת, ואני מזמינך ליטול
לידיך את היזמה ולפעול ברוח הדברים האלה.

ראה את מאמרי אלה:

מדוע באים עותרים לבג”ץ בחזה נפוח, ויוצאים
משם בזנב מקופל בין הרגליים?

אגרות,
פסיקת-הוצאות וערבויות – סובסידיה לעשירים על חשבון העניים, לחזקים על חשבון
החלשים, תמריץ וזרז לשחיתות שיפוטית, שלטונית וכלכלית, וגורם משתק להתפתחות
המשפט.

ואם רוצים להתחיל בקטנות, בעתירות לפי חוק חופש המידע.

אכן, ציפי לבני, שרת המשפטים הקודמת-לקודם לשרה הנוכחית (הקודם היה
בנימין נתניהו, ואין חלקי עם הטוענים שבין-לבין משרת שר המשפטים “לא הייתה
מאויישת”) הורידה את האגרה לבקשות לפי החוק הזה מ-100 ל-20 ש”ח, וזה
בהחלט ראוי ומבורך, אבל זה נוגע רק לחלק זערורי מהבעייה.

הבעייה העיקרית היא שאם בקשת המידע מסורבת, אתה צריך לעתור לביהמ”ש
לעניינים מנהליים, שם האגרה היא בערך כאגרת הבג”ץ, שם אתה צפוי שוב לאותם
כיפופי-הידיים, ואם אתה לא מתכופף, וערעורך נדחה, אתה מחוייב בהוצאות – אבל גם זה
לא סוף הסיפור: אגרת ערעור, ערובה להוצאות, כיפופי-ידיים, חיוב בהוצאות.

התוצאה: הרשויות החייבות לתת מידע יודעות שברוב המקרים אף אחד לא יילך
לביהמ”ש לתקוף את סירובן לתת מידע, וכך החובה לפי החוק תלוייה ברצונן הטוב,
ולמעשה הופכת לאות מתה.

הפתרון: פטור מאגרה (או, לכל היותר אגרה סמלית) עבור הליכים משפטיים (בכל
הערכאות) למימוש הזכויות לפי חוק חופש המידע, וכן שלילת סמכותם של בתי המשפט לחייב
מבקשי-מידע בהוצאות המשפט.

כן, כן … הרעיון הזה יעלה מיד את טענת-הנגד שבתי המשפט יוצפו בעתירות,
והתרופה לכך תהייה הטלת הוצאות על הרשויות המסרבות למלא את חובתן לתת מידע,
והסירוב נמצא בלתי-מוצדק, ובדרך הזו אפשר לחסל את הבעייה תוך שבוע ימים.

אני מזמינך ליטול יוזמה בנושא – לך יקשיבו יותר מאשר לי.

בברכה,

שמחה ניר, עו”ד

נ”ב: בדף
האישי שלך (וכנראה גם של כל חבריך בשערי משפט) מופיע הקישור לקורות החיים המלאים לחצו כאן,
ונראה לי שצ”ל “קורות החיים המלאות” (אלא אם אני טועה, והכוונה היא
אכן ל”חייו המלאים” של בעל הדף).

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא
לשתף!

נא
להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו
“מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר
גרוניס