היועץ המשפטי לממשלה,
וראש התביעה הכללית – להפריד או לא להפריד?

מדוע המצב הקיים הוא, במקרה
– תמיד “במקרה” – לעולם המצב הנכון, וכל מי שמנסה לשנותו “פוגע ביציבות
המערכת”, ב”חוסנה” וב”עצמאותה”? *** רעיון שניסיתי
“למכור” – בחינם – לשרת המשפטים איילת שקד, התומכת בהפרדה – אבל,  כמה חבל, היא סירבה לקנות

שמחה ניר, עו”ד

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות
הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

בן
75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!

“לייק”
לדף הפייסבוק עו”ד
שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה
הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי
מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?

בג”ץ
8743/14, שמחה ניר,
עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

אקדמת מילין

מאז כניסתה של איילת שקד ללשכת שר המשפטים אני מנסה לעניין אותה בכמה
רעיונות קלים-ליישום (“קל ונייד, נוח לתפעול”, כפי שלימדונו בטירונות) אשר
אינן מצריכים משאבים והם טובים גם לעם היושב בציון וגם למפלגתה-היא, בראייה
פוליטית צרופה.

את הקשר עם איילת לא קיימתי דרך מה שקרוי במקומותינו “הצינורות המקובלים”
– קשר
שנועד לכשל, כפי שאנחנו כבר מכירים, אלא באמצעות חברי שהוא גם חבר מרכז הבית
היהודי, ומקורב אליה באופן אישי.

במסגרת הנסיונות לעניין אותה ברעיונותי הבהרתי שאני לא מבקש דבר לעצמי –
אפילו לא את הקרדיט – וגם הוספתי כי אני מעדיף להיות “יועץ סתרים”,
משום שאם יתברר שרעיון כלשהו הוא של שמחה ניר, הפקידים בלשכת השרה יטרפדו אותו,
אפילו אם הבית היהודי והפלשתינים גם-יחד יהללו אותו וישבחוהו.

אבל כל זה לא עזר, ואין לי ברירה, אלא “לצאת מהארון”, ולחזור
אל כהונתי כשר המשפטים הבא של מדינת ישראל.

הפעם אני מביא רעיון שהצעתי לאיילת שקד, רעיון התומך במאבקה להפרדת
סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה, וקשה לי להבין מדוע היא לא מתנפלת עליו בחיבוק
אדירים.

בהמשך אביא רעיונות נוספים שלא הצלחתי לשווק לה, וכאלה שכבר לא מצאתי כל
טעם לנסות ולשווק לה. אולי, מי יודע, היא תתעורר ותבין שיש החפצים בהצלחתה, והיא
צריכה ללמוד איך לקבל אותם.

תארו לעצמכם …

תארו לעצמכם מצב היסטורי בו, מאז פרוץ המדינה, קיימים במשרד המשפטים שני
מערכים מקצועיים נפרדים: האחד – מערך הייעוץ למשרדי הממשלה, והשני – מערך התביעה
הכללית אשר מנהל את ההליכים המשפטיים בשם המדינה, ובין השאר גם מחליט על העמדה של
עבריינים לדין פלילי.

תארו לעצמכם כי בראש המערך ה”ייעוצי” עומד אהרן ברק,
ובראש מערך התביעה הכללית עומד מאיר שמגר, והמועמדים לבוא במקומם הם יצחק
זמיר ומנחם (מני) מזוז, בהתאמה.

ותארו לעצמכם כי ברק ושמגר עומדים לסיים את הקדנציה שלהם, וראש הממשלה –
נניח אריאל שרון, נניח אהוד אולמרט – מחליט שעם תום הקדנציה שלהם שתי
הפונקציות תאוחדנה, ובראש המערך המאוחד יעמוד, נניח, יוסף חריש, נניח רוני
בר-און, אשר יישא בתואר היועץ המשפטי לממשלה, וישמש גם כראש התביעה
הכללית.

נו, תארו לעצמכם איזו שערוריה היו מקימים שמגר, ברק, זמיר ומזוז, ואיתם כל
אלה שכיהנו בעבר בתפקידים האלה, וכל אלה שנושאים את עיניהם לתפקידים האלה בעתיד: אתם
מחלישים הן את הייעוץ המשפטי והן את התביעה הכללית! אתם פוגעים בעצמאותם!!!

כמובן שאל הטענות העקרוניות האלה הם היו מוסיפים, כשחקני-חיזוק, גם
נימוקים “פרסונאליים”: כבוד ראש הממשלה רוצה לחמוק מהליכים פליליים,
ולכן הוא ממנה לעצמו “יועץ מטעם”, שהוא גם “וראש תביעה
מטעם”!!!

ועכשיו תגידו לי, בבקשה, מי הצודקים: מנחם (מני) ברק א’, אהרן שמגר
א’, מאיר זמיר א’, יצחק מזוז א’ ושות’ א’, או מנחם (מני) ברק ב’, אהרן שמגר
ב’, מאיר זמיר ב’, יצחק מזוז ב’ ושות’ ב’?

התשובה: זה תלוי “בעיני המתבונן”, ועו”ד יותר – באינטרסים
שלו, וגם בנטייה הטבעית (של כולי עלמא), לפיה המצב הקיים הוא, במקרה – תמיד
“במקרה” – לעולם המצב הנכון, וכל מי שמנסה לשנותו “פוגע ביציבות
המערכת”, ב”חוסנה” וב”עצמאותה”.

ומהי עמדתי?

עכשיו אתם, כיהודים טובים (וכמו שנאמר בחוקים מחוקים שונים: בסעיף זה,
“יהודי” – לרבות ערבי), אתם תשיבו לי בשאלה (ובצדק!): מה דעתך,
שמחה, כטוען-לכתר שר המשפטים הבא?

אז תודה לכם על השאלה, ואני “יענה” לכם: במבט ראשון נראה לי
שהפיצול הוא הדבר הנכון, אבל אם הנושא יעלה בתקופתי כשר המשפטים, אני אשמע את כל
הדיעות, לפני שאקבע עמדה נחרצת.

להזכירכם: גם שרת המשפטים, איילת שקד, לא מבקשת יותר מאשר
“לבחון” את הנושא, אבל ההבדל בינה לביני הוא בכך שהיא מבקשת ליתן בכל
שעריה שופטים, שוטרים ויועצים לטעמה הפוליטי, ואצלי אתם לא תדעו מהו טעמי הפוליטי,
גם כאשר אני אחליט מה שאחליט.

ועוד דבר אני יכול להבטיחכם נאמנה: אני לא אמנה “עוד ועדה”
כדי להרוויח זמן ולחמוק מאחריות. אני אזמין אלי שניים מעובדי המשרד, האחד יביא
לפני, תוך יום, את כל הנימוקים בעד ההפרדה, והשני, בתוך אותו היום – את כל
הנימוקים נגדה, אחר כך אזמין אותם ללשכתי לעימות פרונטאלי (רוב העימותים הם
פרונטאליים…), ותוך חצי שעה תהיה לי עמדה מגובשת, אותה אביא לפני הממשלה (אם
יהיה צורך בכך).

אצל שמחה ניר לא תהייה גרירת-רגליים.

ואם הייתי צריך היום לקבוע עמדה, ערב תום כהונתו של היוהמ”ש הנוכחי,
יהודה ויינשטיין, הייתי מבקש מוועדת האיתור למצוא את המועמדים המתאימים
ביותר, על פי שתי הנחות-עבודה חלופיות: האחת – ששתי הפונקציות תמשכנה להיות
מאויישות ע”י אדם אחד, והשנייה – שהן תופרדנה, וכל אחת מהן תהייה מאויישת
ע”י אדם אחר.

להערכתי זה יכול לעזור – גם למתנגדים להפרדה, וגם לתומכים בה.

______________

על השלטון באמצעות ועדות:

על השלטון באמצעות
ועדות, ועל ועדת וינוגרד כמקרה פרטי

אם לא הירדנים, מי היה הריבון עד 1967?

בג”ץ ועדת ששינסקי – אנטומיה של טרור
שיפוטי

ששינסקי
אינו מחוקק

נו,
שוין, שיינין

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא
לשתף!

נא
להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו
“מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר
גרוניס