עוד על המשטרה ושחיתות הסולמית:
לדוברות המשטרה, לא אסלח לכם!

לא אסלח לכם על שאילצתם
אותי לפרסם את דבר החיפוי שנותן ראש אגף החקירות לשחיתות-המיליארדים בהוצאה לפועל,
אבל דחפתם אותי לכך, וכעת אתם מוזמנים לתבוע אותי!

שמחה ניר, עו”ד

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות
הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

בן
75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!

“לייק”
לדף הפייסבוק עו”ד
שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה
הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי
מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?

בג”ץ
8743/14, שמחה ניר,
עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

לא הייתי מאושר מכך שנאלצתי לעמוד
בדיבורי, ולפרסם את תלונתי לראש אח”ם בעניין שחיתות המיליארדים בהוצל”פ,
בשיטת הסולמית (קראו שוב את הכתבה שחיתות בהוצאה לפועל, גניבת מיליארדים: על המטפסים
על ה”סולמית”, בה הצגתי את הבעייה,
ואיך השיטה פועלת, ואת הכתבה גניבת מיליארדים במערכת ההוצאה לפועל: על שיטת הסולמית
– כולם מושחתים, כוווווולם! בה נקבתי בשמותיהם של רבים
מהשותפים לשחיתות, בתקווה שסוף-סוף מישהו יואיל לתבוע אותי לדין על פרסום
לשון-הרע).

לא הייתי מאושר, כי אני רוצה שתתקיים
חקירה, ואחרי שתתקיים חקירה, אוכל להוסיף עוד “אמרתי לכם” לחגורה שלי,
ואילו פרסום של דברים אשר עלולים להיות נושא לחקירה עתידית עשוי לפגוע בחקירה עצמה.

אלא מאי? כאשר הגורמים הממונים על החקירה
מתעקשים שלא לקיימה, אין מנוס מלהביא את הדברים לידיעת הציבור – אולי מישהו יתעורר
מרבצו.

כאשר קיבלתי מלשכת ראש אח”מ את הודעת
הסירוב לחקור את תלונתי, היה לי ברור שיש כאן חיפוי מודע לשחיתות, ולא סתם גישה
“שגוייה”, שאפשר לקבל אותה, או שלא לקבלה.

היה לי ברור שיש כאן חיפוי מושחת על
ג’יגה-שחיתות, בדרג הכי בכיר של המשטרה – החוקר הפלילי מס’ 1 של משטרת ישראל,
ושיש צורך, כאמור, להביא את הדבר לידיעת הציבור.

יחד עם זאת, כמוצא אחרון, הגשתי לחטיבת הדוברות
של המשטרה, לדיברור-מרצון – כפי שאני מרבה לעשות – את טיוטת הכתבה שיש בדעתי
לפרסם. אולי, אמרתי לעצמי, הרצון להימנע מהפרסום יניע את ראש אח”מ להורות על
פתיחת חקירה בפרשה.

ומה קיבלתי במקום שקילה-מחדש של הנושא? איום
לפיו “למותר לציין כי אנו שומרים לעצמנו את הזכות לנקוט בכל אמצעי משפטי העומד
לרשותנו באם יוחלט על ידי הפונה לפרסם את הדברים”.

גם אז לא מיהרתי לפרסם את הכתבה, כי הרצון
שלי שתתקיים חקירה גבר על היצר לפרסם את הסירוב לקיימה, חזרתי אל הדוברות, העמדתי
אותם על האחריות הרובצת על כתפיהם ועל כתפיה של המשטרה כולה, וגם הוספתי כי
“אני מכין את הערר (על החלטתו של ראש אח”מ שלא לחקור), והוא יוגש בימים הקרובים,
אם לא תציעו לי קודם לכן משהו רציני יותר”.

עוד הוספתי, כ”מילה אחרונה, באשר לאזהרה/איום/רמז
שלכם בדבר נקיטת אמצעים משפטיים נגדי”, ואמרתי: “כבר חמישים שנה שאני מנסה
להביא את מושאי ביקורתי לידי כך שינקטו נגדי בצעדים משפטיים – ולדאבון ליבי אף אחד
לא מרים את הכפפה”.

על כך לא קיבלתי כל תגובה, ומשחלפו שישה ימים
(כפול ממה שהתכוונתי לתת להם), הבאתי לידיעתכם, הקוראים, הן את הכתבה מני
יצחקי ניצב בראש מושחתי הסולמית, השחיתות במשטרת ישראל עולה בדרגה, והן את
הערר
שהגשתי לפרקליטות המדינה.

אבל גם בכך לא הסתפקתי, והשלכתי כפפה
נוספת לרגליהם של ראש אח”מ, של חטיבת הדוברות ושל משטרת ישראל כולה: פרסמתי
את הסיפור, חרף אזהרתכם כי אתם שומרים את הזכות לנקוט בכל אמצעי משפטי, אם אפרסם את
הדברים, ואני מושיט לכם, איפוא, את צווארי, לכל אמצעי משפטי שתמצאו לנכון לנקוט נגדי.
אתם יכולים להגיש נגדי לא רק תביעה אזרחית, אלא גם אישום פלילי על לשון הרע, ואתם יכולים
לתבוע אותי לא רק על  הפרסום הנוכחי, אלא גם
על כל הפרסומים בסדרה הזאת.

כך כתבתי להם:

From:
שמחה

Sent:
Wednesday, July 29, 2015 4:58 PM

To:
שמחה ; דוברות משטרת ישראל

Subject:
Re: נקראה: טיוטה לדיברור מרצון

שלום רב לכם, שוב, חטיבת
הדוברות.

לא אסלח לכם על שאילצתם אותי
לפרסם את מה ששלחתי לכם לדיברור-מרצון (תודו שזה לא ממש מקובל בעולם העיתונות!).

לא אסלח לכם, כי אני באמת
רוצה שתיפתח חקירה.

לא אסלח לכם, כי ייתכן שבאמת
נעשה כאן עוול לראש אח”מ, שאולי באמת לא היה מעורב בפרשה, אפילו לא פסיבית, אבל
החטאת רובץ לפתחם של כל אלה אשר התיימרו לפעול “על דעתו”, ולפתחם של כל אלה אשר לא
העמידו אותו, אישית, על הפרסום הצפוי. 

אבל אני את שלי עשיתי, נתתי
לכם אפשרות לנהל חקירה שקטה, על כל פרטיה ודקדוקיה המקצועיים, ונתתי לכם הזדמנות
להעמיד דברים על מכונם ודיוקם, אבל אתם התחפרתם והסתתרתם מאחורי ההנמקה הסתמית
שאינם אומרת דבר זולת “לא מצאנו”, ותו לא.

אז פרסמתי את הסיפור, חרף
אזהרתכם כי אתם שומרים את הזכות לנקוט בכל אמצעי משפטי, אם אפרסם את הדברים.

אז פרסמתי, כאן. 

ופרסמתי את זה בנפרד מהערר,
שאותו אגיש (וגם אפרסם) בנפרד, בתוך המועד שנקבע בחוק, וזאת כדי שלא תגידו שאני
מסתתר מאחורי התירוץ של “דיווח עובדתי-נטו על ערר שהוגש”.

אני מושיט לכם, איפוא, את
צווארי, לכל אמצעי משפטי שתמצאו לנכון לנקוט נגדי.

אתם יכולים להגיש נגדי לא רק
תביעה אזרחית, אלא גם אישום פלילי על לשון הרע.

אתם אפילו לא צריכים להזמין
אותי לחקירה, כי אין לכם כל בעייה להוכיח שאני הוא המפרסם (וגם אין לי כל כוונה
להכחיש את זה), ואת מה שיש לי לומר להגנתי ממילא לא אפרט בשום חקירה שלפני המשפט.

ואתם יכולים לתבוע אותי לא רק
על  הפרסום הנוכחי, אלא גם על כל הפרסומים בסדרה הזאת, החל מהפרסום על הרשם
(כיום שופט) עמיעד רט, וכלה בכתבת-התחקיר השנייה, בה חשפתי את מעלליהם של
כ-15 מעורבים נוספים בשחיתות ה”סולמית” (רובם ככולם – עובדי רשות האכיפה והגבייה).

קישורים לכל אלה – בפרסום
הנוכחי, אותו, כאמור, שלחתי לכם לדיברור-מרצון.

אתם יכולים לתבוע אותי על
הוצאת לשון הרע על ציבור, כי מה שפרסמתי היה, אמנם, רק מקרים “נקודתיים”, אבל
כתבתי בפירוש שאלה הם רק “דגימות אקראי”, ושחוק הכלים חל גם על המערכת הזאת.

לא למותר לציין שאני מוכן
להוריד את הפרסום בכל רגע, אם תודיעו לי שהחקירה אכן נפתחה.

ראו כמה אני הוגן כלפיכם,
וכלפי העניין הציבורי בכללותו.

בברכה,

שמחה ניר, עו”ד

לאחר ששלחתי את הדברים האלה התעורר בלבי
החשש שהבעת נכונותי להוריד את הפרסום אם תיפתח החקירה עשוייה להתפרש שלא כהלכה, דהיינו
כניסיון סחיטה, ר”ל, או, למצער, כהצעת “עיסקה” – שניהם אינם כמנהגי
– ולכן שלחתי להם את ההבהרה הזאת:

From: שמחה

Sent: Friday, July 31, 2015
8:18 AM

To: שמחה ; דוברות משטרת ישראל

Subject: Re: נקראה: טיוטה לדיברור מרצון

חטיבת הדוברות, שלום,

בהמשך לפיסקה הלפני-אחרונה
במכתבי אליכם מה-29 לחודש (ראו למטה), בה אמרתי כי אני מוכן להוריד את הפרסום בכל
רגע, אם תודיעו לי שהחקירה אכן נפתחה, ברצוני להבהיר שאני לא מציע לכם שום
“עיסקה”, ובוודאי שלא מנסה לסחוט מכם דבר, כי, כפי שכבר הבהרתי לכם ולראש אח”מ אין
לי שום עניין אישי בנושא, אלא רק האינטרס הציבורי. 

נכונותי להוריד את הפרסום
נובעת מכך שהוא יכול להזיק ולחבל בחקירה, אם תיפתח, וכך יש לפרש את דברי. 

כדי להסיר ספק אני מבהיר כי
נכונותי להוריד את הפרסום מותנית בהודעה מצדכם שהפרסום עשוי להזיק לחקירה אשר נפתחה.

אם הוא לא מזיק לחקירה –
ובעניין הזה דעתה של המשטרה היא הקובעת, ולא דעתי – הפרסום יישאר באתר גם אפ תיפתח
החקירה.

בברכה,

שמחה ניר, עו”ד

העתק: ראש אח”מ

זה לא שאני מצפה לתגובה כלשהי של
המושחתים, הפחדנים, אבל הייתי חייב לומר להם את הדברים האלה, כדי להיות שלם עם
מצפוני.

ואולי, מי יודע, אולי בכל זאת הם יואילו
בטובם לתבוע אותי על לשון הרע.

היו אתם השופטים.

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא
לשתף!

נא
להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו
“מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר
גרוניס