התקשורת ושרה נתניהו: האמנם “ללא
קוד אתי”?

תגובה למאמר שאין בו שום רמז למה
שכותרתו מבקשת למכור לנו.

שמחה ניר, עו”ד

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב
תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!“

(לתת לייקים זה חשוב, אבל צריך גם להצטרף!)

בן
75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!

“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר
המשפטים הבא

המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה
הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד
שר המשפטים

מתי
מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?

בג”ץ 8743/14, שמחה ניר, עו”ד, נ’ הוועדה
לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

תחת הכותרת רצח
אופי, וכותרת-המשנה ההתקפות על שרה נתניהו מעידות על תקשורת ללא קוד אתי,
כותבת הד”ר אסתר לוצאטו, (גלובס, 19.2.2015):

“שרה
נתניהו אינה אישיות פוליטית. לא פורמלית ולא מהותית. עם זאת, היא מהווה מטרה נוחה למתנגדי
בעלה, המשתמשים בה כתחליף לניגוח בו”,

וגם מציגה לנו שאלה מצויינת:

“מבחינה
מוסרית, עולה כאן השאלה – מדוע הפכה שרה נתניהו לקורבן, שעה שנשות ראשי המדינה האחרים
זכו ליחס חיובי בלי לחטט יותר מדי במעשיהן. ואף שלא חסרות דוגמאות להתנהלות בעייתית
של נשות הנשיאים וראשי הממשלה בעבר, הן נהנו מחסינות, בעוד שרה נתניהו הפכה לרוע מזלה
לשק החבטות הלאומי”.

ואני, כמי שרואה עצמו “סניגורם של ישראל”, אנסה לענות
עליה, בלי לנקוט עמדה משלי.

ראשית – יש טענות שרעייתו של ראש הממשלה מתערבת לו בעבודה, והוא
לא עושה שום דבר בלי הסכמתה. האם הן נכונות, או נכונות חלקית – אני לא יודע, אבל אלה
שסבורים כך אכן רואים בה “מטרה נוחה למתנגדי בעלה”: לא כ”תחליף”
לניגוח בו, אלא כתוספת, ואם תרצו – כ”תוסף“.

מדוע היא “מופלית לרעה” בהשוואה לנשות נשיאים וראשי
הממשלה בעבר?

אולי משום שהיא עברה – לטעמם של המבקרים אותה – את הגבול בין
הנסבל לבין הבלתי-נסבל, ואולי משום שהציבור בישראל – שהתקשורת היא חלק ממנו – נעשה
ביקורתי יותר מאשר בעבר, ומכל מקום, אנשי התקשורת של היום לא אחראים למה שקודמיהם בעבר
עשו, או לא עשו, ואינם צריכים לכבול את עצמם בגלל שקודמיהם כבלו את עצמם.

האם אכן “ההתקפות על שרה נתניהו מעידות על תקשורת ללא קוד
אתי”?

אני בספק. יכול להיות שהקודים האתיים לא מושלמים, יכול להיות
שיש צורך בקוד אתי מיוחד לגבי נשות מנהיגים וכו’, ויכול להיות שאין צורך בשום שינוי,
משום שההתקפות על “שרהל’ה” הן לגיטימיות.

ובאופן אישי: אם אני הייתי נשוי לראשת-ממשלה, הייתי מתערב לה
בעבודה הרבה יותר מאשר שרהל’ה לביבי, אבל, מאידך, הייתי מוכר פחות בקבוקים ריקים לטובת
כיסי הפרטי, וגם מגלה יחס אנושי יותר, במידת-מה, לעובדי הבית – והייתי מקבל באהבה
את הביקורת, רק שתתנו לי להיות בעלה של ראשת-הממשלה.

שרהל’ה נתניהו לא יודעת להעריך את מה שיד הגורל העניקה לה.

עד כאן עסקנו בכותרת-המשנה, הדנה בקוד האתי של העיתונאים,
ונשאלת השאלה מה בדבר “רצח האופי”, אשר בכותרת הראשית של האייטם.

אומרת הכותבת, כדבר המובן-מאליו, כי “רצח האופי המתנהל
נגד שרה נתניהו, שנמשך כבר שנים”, כהכנה מובלעת לכך שהוא “מעורר שאלות חמורות
בנושאים אתיים, מוסריים, תקשורתיים וציבוריים, והוא גם מאיר באור לא מחמיא את דמותה
של החברה הישראלית”, אבל עברתי על כל המאמר, ולא מצאתי ולו רמז לעניין
“רצח האופי” הזה.

הד”ר אסתר לוצאטו אומרת, לפחות פעמיים, כי לשרה נתניהו
אין האפשרות להתגונן אפקטיבית, ולהתמודד “בכלים שווי כוחות מול
התקשורת”, וזה לא ממש נכון: היא יכולה להוציא הודעות לעיתונות, היא יכולה
לערוך מסיבות עיתונאים, היא יכולה לשכור את שירותיו של משרד יחסי ציבור, והיא
יכולה גם להיעזר בעיתון אשר מגן דרך-קבע על בעלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו.

הכוונה היא, כמובן, לישראל היום, אשר, ככל הידוע,
הוקם ע”י בעליו, המיליארדר שלדון אדלסון, במטרה להגן על נתניהו מכל צר
ואוייב.

וחוץ מזה, גם שופטי ישראל, בגלל מעמדם, מוותרים מרצונם על
האפשרות להתגונן מפני הביקורת, ושרהל’ה אכן נמצאת בחברה “טובה” מאוד.

והערה של בין-לבין: בינתיים מתברר שהגב’ נתניהו יודעת לא רע
לדבר עם הציבור דרך התקשורת.

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות –
נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה
מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן
אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף
הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה:
זרוק
אותו לאיראנים – איך
נפטרנו מאשר גרוניס