“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר
המשפטים הבא

המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה
הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד

בדיחה שמספרים בחוגים למגדר, מתחילה בשאלה “מהו שיא
החוצפה?” ומסתיימת  בתשובה: “לאנוס את המורה לטבע, ולטעון שזהו ניסוי מדעי!”.

נזכרתי בבדיחה הזו בדיוק כששמעתי שד”ר דפנה הקר, אשת אקדמיה שנויה
במחלוקת ציבורית לא פשוטה, זכתה לאחרונה ב”אות קטן”, ע”ש פרופ’ יוסי
קטן.

הקר, שהישגיה האקדמיים צנועים בדרך כלל, מתברכת מאוד בהישג.
היא שינתה את קורות החיים שלה, ואף בביוגרפיה התמציתית שלה, בת שלוש השורות, מוזכר
הפרס. מספרים כי הקר אינה חדלה כעת מלמלמל “גאווה עצומה” בחלפה במסדרונות האוניברסיטה.

כמי שזוכר להקר כמה וכמה אמירות “לא מדויקות”, בדקתי מעט את
טיבו של האות הקטן הזה. מתברר כי הפרס ניתן לדפנה הקר על “כהונתה לאורך שש שנים כחברה בוועדת שניט, וועדה ציבורית לבחינת
הסדרי ראייה ומשמורת בגירושים. בעבודתה בוועדה פעלת כשליחת הציבור המחויבת לייצוג
צודק של אימהות החיות בחברה פטריארכלית במסגרת הליכים משפטיים בנושאי הסדרי ראייה
ומשמורת של ילדיהן.”

רגע, רגע, רגע: “שליחת ציבור”? דפנה הקר? ממתי? איזה ציבור
שלח אותה בדיוק? כיצד היא נבחרה?  ספרו את זה לציפי לבני שמינתה את הקר!
 ספרו את זה לאנשים התמימים במשרד המשפטים שהמליצו על חברותה של הקר!

דפנה הקר נבחרה לוועדת שניט, לא כדי לשרת את הציבור ולהשיג “צדק
מגדרי”, אלא כדי לייצג צד אקדמי מחקרי בוועדת שניט – ודווקא את הצד הטוען כי ישנה
אפליה מבנית בממסד הישראלי, כנגד אבות.

מי שקרא את עבודת הדוקטורט של הקר, “הורות במשפט”, מבין בדיוק
על מה מדובר. הקר בונה את עבודתה סביב הקביעה הסוציולוגית, המבוססת על ראיונות
רבים, כי מערכות הרווחה והמשפט משתיקות אבות, ואינן מאפשרות בפועל לאבות אף להעלות
בקשה למשמורת על ילדיהם.

ולא רק בכתב אמרה זאת הקר,  אלא גם בע”פ. ביום עיון בנושא
“הסוציולוגיה חוקרת את מערכת המשפט” שנערך במסגרת המחלקה לסוציולוגיה, מדעי המדינה
ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה, נאמה הדוקטורנטית דפנה הקר. שם סיפרה הקר לשומעים כי
על סמך בדיקה של מאות מקרים על ממצאים קשים של אפליה מגדרית כנגד אבות:

“נמצא כי לתפיסת עולמם של השופטים הייתה השפעה ממשית על
החלטותיהם. שופטים אשר הושפעו מן המחקרים הסוציולוגיים החדשים העוסקים בהיוולדו של ‘הגבר
החדש’, המראים כי היום הגברים מעורים יותר בעבודות הבית, ומשתתפים באופן פעיל
בגידול הילדים – שופטים אלו נטו לאפשר לגברים רבים יותר משמורת על הילדים. לעומת זאת,
שופטים אשר החזיקו בגישות מסורתיות יותר, אשר נותנות מקום רב יותר לנשים בהקשר של
גידול הילדים, נטו להכריע לטובת הנשים בנושא המשמורת. כיום, אי השקט בנושא התפישה
הלא-שוויונית בנושא המשמורת הולך ומתחזק, וגוברת הדרישה לפסקי דין שוויוניים יותר,
שיתנו מקום דומה לשני ההורים”.

ואחרי כל הדברים הנכונים והיפים האלו, באה הקר ונלחמת בדיוק בצד
השני. אין צורך להציג את פועלה של ד”ר הקר נגד פעולתה של ועדת שניט, הן במהלך חברותה
בוועדה, והן אחרי פרישתה משם. לא זו בלבד שמלחמותיה נגד שוויון, נגד האבהות,
ונגד כל ערך ליברלי מוכרות לכל, הקר הפכה עצמה לאייקון של המלחמה בערכים אלו.
ואת זאת עשתה, מיד לאחר שוועדת הבוחנים אישרה את עבודת הדוקטורט שלה, ומיד אחרי
שהצליחה להשיג לעצמה כרטיס כניסה לוועדה.

דפנה הקר אמנם התפטרה מוועדת שניט… דו”ח המיעוט שצירפה לדו”ח
הביניים של הוועדה, התפוגג אמנם ואינו קיים יותר… דפנה הקר אמנם הצליחה לשים עצמה
לצחוק כאשר טענה במלוא הרצינות במהלך ישיבה בכנסת כי משלוח פרחים ליו”ר ועדת שניט
הוא אלימות גברית… אבל אסור שכל אלו ישכיחו את חוסר האתיקה האקדמי בהסתננות לוועדת
שניט תוך כדי מרמה מדעית, כדי לחבל בעבודתה.

אות קטן לא ניתן בשום אופן וצורה בעבור הישגים אקדמיים (ובאמת,
כאלו אין ממש לדפנה הקר. אפילו בנאום התודה שלה היא רומזת לכך ש”מחקריה” אינם
זוכים לתהודה הרצויה לה בשיפוט מדעי בינלאומי).  אות קטן לא ניתן גם בעבור
יושרה או אתיקה מדעית.

כמובן, הקר לא קיבלה מימון למחקר מהאקדמיה הישראלית למדע,
שניתן כמעט לכל חוקר רציני. היא כמובן שלא קיבלה את פרס צלטנר במשפטים, לא לחוקר רגיל, ולא
לחוקר צעיר, לא את פרס חשין למצויינות אקדמית במשפט, לא את הפרס למשפט ציבורי,
וכמובן שלא את פרס ישראל.

אות קטן בו זכתה הקר, הוא כסף שנלקח מאת נשים שסבלו מאלימות
ונזקקות לשיקום כלכלי. הכסף הזה ניתן לאישה מבוססת כלכלית, לציון ציני של העובדה שדפנה
הקר עברה על כל כלל אקדמי ומוסרי בעבודתה. אם ההתהדרות של דפנה הקר בפרס זה,
אינה שיא החוצפה, אז מהו שיא החוצפה בכלל?

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות –
נא לשתף!

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן
אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף
הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה:
זרוק
אותו לאיראנים – איך
נפטרנו מאשר גרוניס