מבקר המדינה יוסף שפירא – פתי מאמין לכל דבר

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא*לסגור את לשכת עורכי הדין

מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק אותו לאיראנים –

איך נפטרנו מאשר גרוניס

פתי מאמין לכל דבר, לחתול ולעכבר

העכבר קנה כרטיס והכניס אותו לכיס

(שיר ילדים ישן-נושן, בעקבות משלי יד, טו)

לאיזו רמה של אידיוטיות יכול אדם להגיע?

בפני הנת”ץ (מבקר המדינה בכובעו כנציב תלונות הציבור) מונחת תלונה שלי נגד רשות הרישוי.

בנוסף לנימוקים לגופה של תלונתי אני מציין כי תלונתי כלל לא נענתה, ולפי החוק העדר מענה כמוהו כהעדר הנמקה, אשר מעביר על הרשות את נטל ההוכחה שהיא פעלה כדין.

ומה משיב לי הנת”ץ/מבקר המדינה יוסף חיים שפירא, שופט בדימוס של ביהמ”ש המחוזי?

שורו-שורו:

אשר לטענתך ולפיה לא קיבלת מענה ענייני לפנייתך למחלקת עדכון ובקרה במשרד התחבורה, נמסר לנו כי המחלקה מקבלת אלפי פניות בדואר אלקטרוני ובהעדר מקום נשמרות הפניות למשך שבעה ימים בלבד. בנסיבות אלה לא יכולנו לעיין בתוכן המענה שנשלח אליך או לברר אם נשלח אליך מענה נוסף.

ואני שואל את עצמי לאיזו רמה של אידיוטיות יכול אדם עם ראש על הכתפיים להגיע, כדי ש”יקנה” הסברי-הבל שקריים כאלה.

ראשית – לא פניתי אל מחלקת עדכון ובקרה, אלא אל אגף הרישוי, ולא ברור לי מה עניין מחלקת עדכון ובקרה, ומדוע בכלל הנת”ץ פנה אליהם כאשר אני פונה אל אגף הרישוי, לא נענה, ומתלונן נגדו. אם אגף הרישוי, מטעמי נוחיותו, עושה re-direct (ניתוב אוטומטי מהיעד אליו נשלח המייל אל יעד אחר) למחלקה אחרת של המשרד, זה לא מעניין את הפונה, וגם לא צריך לעניין אותו.

ועל כך כבר אמרו חז”ל “הרוצה לשקר ירחיק עדותו”, ועוד יותר מתאימה לכך גירסת חז”ל “הרוצה לשקר ירחיק עדיו”.

שנית – מדוע שפירא לא דורש מהמחלקה הנ”ל לגלות אם המספר של “אלפי פניות בדואר אלקטרוני” הוא לשעה, ליום, לחודש או לשנה? וכמה “אלפים” – אלפיים, מאה אלף, ביום/חודש/שנה?!

שלישית – האם הם טוענים שהם נותנים תשובה עניינית לכל אלפי הפניות תוך אותם שבעה ימים (כי אחרי שמוחקים כבר אי אפשר לענות), דבר שהוא בבחינת הישג עולמי, אשר פרס קפלן מחוויר לעומתו?

רביעית – האם גם את התשובות הם מוחקים, כל תשובה אחרי שבעה ימים? ואם כך הוא – האם גם לא נשאר שום תדפיס-נייר המעיד מה נשלח בדואר האלקטרוני?

חמישית – מתוך הנחה שמחלקת העדכון והבקרה לא מטפלת בעצמה בכל פנייה, אלא מעבירה כל פנייה למחלקה הרלוואנטית, וכל מחלקה מקבלת “אלפי פניות” – האם כל מחלקה ומחלקה מוחקת תוך שבעה ימים גם את הפניות אליה, וגם את התשובות היוצאות ממנה?

שישית – האם גם המחלקה המשפטית (מתוך הנחה שפניות כשלי עוברות גם שם, ואם לא – רק שיגידו, ואסתפק בכך) מוחקת תוך שבעה ימים כל פנייה בדואר האלקטרוני המגיעה אליה, וכל תשובה היוצאת ממנה, ולא משאירה העתקים, או העתקי-נייר, מהפניות ומהתשובות?

ושביעית – אם אין להם (בכל המחלקות) מקום על הדיסק, מדוע שלא ידפיסו כל מייל שהם מקבלים, וכל מייל שהם שולחים, וישמרו אותם בתיקי-נייר? (אתם מתגלגלים מצחוק? גם אני!!!).

ציינתי לעיל כי הנת”ץ הוא גם מבקר המדינה, בכובעו הראשון, כי אם אותו האיש מאמין לשקרים של רשויות המדינה – והם משקרים אפילו בבג”ץ – הוא יאמין להם גם כשהוא מבקר אותם במסגרת הביקורת ה”רגילה”.

האמנם “אין מקום”, או: איך נפל יוסף שפירא לפח פרימיטיבי כל-כך?

כעת הבה ונבדוק את טענת “אין מקום”, מתוך ההנחה הכי פרועה לטובת הטוענים את הטענה הזאת.

בבדיקה שטחית וראשונית באינטרנט מצאתי שניתן להשיג דיסק קשיח חיצוני בנפח 6TB (T=K⁴) במחיר של 384 דולר בלבד, ואני בטוח שאפשר למצוא גם זולים יותר.

כעת נניח (הנחה פראית ופרועה לחלוטין!) שרשות הרישוי מנהלת 1000 (אלף) סבבי התכתבות ביום, כולל שבתות וחגים, ואפילו יום הכיפורים (מנהל אגף הרישוי באותה העת היה דרוזי, וזה מותר לו גם לפי הדת היהודית), וכל סבב-התכתבות תופס 100KB.

חישוב פשוט ומהיר יראה לנו שדיסק כזה יספיק ל-164 (מאה ששים וארבע!) שנים (וזה אחרי “הנחה” לפיה K=1000 כאשר למעשה K=1024, וממילא כל TB שווה כ-10% יותר).

כעת נחשב לאחור את העלות, ונגיע ל-2.34 דולר לשנה(!), 6.4 סנט ליום, 0.0064 סנט (כ-2.5 מאיות האגורה) לכל סבב-התכתבות של 100K (ואם נוסיף דיסק לגיבוי נכפיל את העלות ונגיע ל- 0.05 אגורות).

ואני תוהה איך האידיוט הזה, יוסף שפירא, שופט בדימוס, נפל לפח פרימיטיבי כל-כך, להסברים שקריים וחסרי-בושה, המתבססים על ההנחה שכל העולם אידיוטים, ושאפשר לרמות את כל העולם, כל הזמן.

שאלה נוספת היא איך האידיוט הזה לא תופס מה מסתתר מאחורי המחיקה הזאת, והאמת היא פשוטה: משמידים את ההתכתבות, ואחר-כך אנחנו “לא יודעים מה רוצים מאיתנו”… כך נוהג – על פי דבריו-הוא – המיליארדר ארקדי גאידמק, אשר הסתבך עם השלטונות בכל ארץ בה דרכה כף רגלו: אם מישהו יתבע אותו, וידרוש “גילוי מסמכים” הוא יוכל להגיד “אין לי, לא שמרתי, לא חשבתי שיתבעו אותי, ואם אתם משתוקקים לראות את המסמכים – חפשו אותם בדודאים, כי את חיריה כבר סגרו”.

ושאלת-גג היא מדוע הוא מקבל את ה”הסבר” הזה, ועוד מעניק לאגף הרישוי פרס בכך שהוא מוותר להם על נטל ההוכחה שהמחוקק קבע לכל מי שמזלזל בחובת ההנמקה – אבל זו כבר אופרה אחרת.

סיכום

תפקידו של מבקר המדינה הוא לבדוק אם כל מה שקרויים “גופים מבוקרים” (רשויות המדינה וגופים אחרים שהחוק מונה) אכן פועלים כחוק, ועל פי עקרונות המינהל התקין, וכך הוא גם לגבי ביקורת המתייחסת לתלונות המוגשות למבקר בכובעו כנת”ץ.

אף אחד לא אוהב במיוחד את הביקורת, ואך טבעי הוא שהמבוקרים ינסו “לעבוד” על המבקר – בין ב”מריחות”, בין בשקרים גסים, לפעמים גם פרימיטיביים ביותר (כמו במקרה דנן) – וחלק בלתי נפרד מתפקידו של המבקר הוא שלא לתת למבוקרים לעבוד עליו, לשטות בו.

ואם המבקר נותן למינהל הציבורי לשטות בו עד כדי כך – כדאי לבטל את מוסד מבקר המדינה (כולל נת”ץ) ולסגור את הבאסטה.

______________

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס