המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו
“מבחן אלישבע”

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא*לסגור את לשכת עורכי הדין

מחזה
הדוקודרמה החדש: זרוק אותו לאיראנים –

איך נפטרנו מאשר גרוניס

כאשר ציפי לבני נכנסה שוב ללשכת שר המשפטים ערכנו לה מבחן קבלה לעבודה.

ומה, בסך-הכל, ביקשנו ממנה?

שתשים קץ לגרירות-הרגליים ולגלגול האחריות שכל כך אפיינו את
קודמה, יעקב נאמן-לעצמו; שתקיים את
חובתה על פי החוק ותקבע את מספר השופטים, לפי הבנתה; שתיתן תשובות מנומקות בהקדם,
כפי שהחוק מחייב; ושתחתום בעצמה על התשובות לפונים אליה.

מסתבר, למרבה הצער, שבינתיים אין כל חדש במשרד המשפטים: אחרי שהתלוננתי בפני הנת”ץ (נציב
תלונות הציבור) על שהשרה לא עונה, קיבלתי מלשכת השר מכתב ברמה של נאום-בחירות
ירוד, אשר אין בו שום מחוייבות – לא אישית של השרה, כנבחרת-ציבור, ולא מוסדית,
כמחייבת את משרד המשפטים.

אני עונה לכותבו:

שמחה ניר, עו”ד

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

 

24.5.2013

לכבוד

מר הושע
גוטליב

ראש המטה

לשכת שרת המשפטים

משרד המשפטים

ירושלים

הושע שלום,

למכתבך אלי מס’ 2013-4240 מיום 21 לח”ז, בעניין פנייתי לשרת המשפטים, ציפי לבני,
בה העליתי שלושה נושאים, שאתה מתייחס רק אל שניים מהם. אתייחס אליהם, אחד-אחד.

על המענה הלא-ענייני
שלך בעניין מספר השופטים

צר לי שאתם ממשיכים את המסורת הלא-מפוארת של השר הקודם, אשר כמעט
הכל כבר נאמר עליו: יעקב נאמן-לעצמו, גורר-רגליים, מתחמק מתשובות, מגלגל האחריות
המיניסטריאלית לפתחם של אחרים, ומה לא.

בפנייתי אל השרה אמרתי:

השר נאמן,
נאמן לדרכו, לא טרח לענות, וכאשר התלוננתי בפי נציב תלונות הציבור קיבלתי מלשכת
השר מכתב שדוף מעין תעמולת-בחירות, האומר משהו מעין “אנחנו נפעל ללא ליאות
כדי להקל את העומס על המערכת”, וכו’.

כמובן
שהתשובה הזאת לא הייתה לעניין, משום שכל פעולה “ללא ליאות”, וגו’, צריכה
להיות בנוסף להגדלת מספר השופטים (אלא אם כן כב’ השר סבור שאין צורך בתוספת
שופטים, אבל את זאת הוא צריך להגיד במפורש), אבל אמרתי לעצמי אולי יעקב נאמן מכין
לנו הפתעה, ויכליל גם את הנושא הזה בגדרן של פעולותיו, “ללא ליאות”,
וגו’.

ומה אתה עונה לי?

לגופו של
עניין אתכבד להשיבך כי שרת המשפטים פועלת על מנת לייעל את ההליכים המשפטיים ולהקל
על העומס המוטל על בתי המשפט.

ואני משפשף עיניים ותוהה: האם קראת את מה שכתבתי?

זה שהשרה “פועלת על מנת …”, זה טוב ויפה, אבל הדרישה
שלי היא שהשרה תקבע את מספר השופטים בנוסף לכל פעולה “על מנת
…”, ולא שתיתן לי עוד נאום-בחירות מליצי, א-לה יעקב נאמן. די, אנחנו כבר
אחרי הבחירות, וצריך להתחיל לעבוד!

ומה אתה עושה? מתיימר לענות לי “לגופו של עניין”, אבל
ממחזר לי את התשובות של השר הקודם!

אילו באת וחלקת על התיזה שלי, לפיה שר המשפטים לא חייב לשחר לפתחם
של נערי האוצר, אפשר היה להתווכח, אבל אתה לא חולק עליה, ואין לך שום הסבר מדוע
השרה לא מפעילה את סמכותה.

אתה גם לא אומר שלדעת השרה מספר השופטים כיום מניח את הדעת, שהרי
אם זאת היא דעתה של השרה, אזי היא יצאה די חובתה באמירה שלדעתה אין צורך בתוספת
שופטים.

ובקיצור: אתה לא אומר ולא-כלום.

ואוסיף עוד לעניין זה: בלי הוספת שופטים בכמות מסיבית (לפחות
הכפלת הקיים, כפי שדורשת מערכת המשפט), כל פעולה “על מנת לייעל את ההליכים
המשפטיים ולהקל על העומס המוטל על בתי המשפט” פירושה לחץ כמותי על השופטים,
אשר, מצידו, יוריד את איכות השפיטה, ויפגע עוד יותר באמון הציבור בבתי המשפט.

האם זה מה שציפי לבני רוצה?

על החובה
להשיב לפונה “בהקדם”

ככל הנוגע לעניין החובה שלפי “חוק ההנמקות” להשיב
לפונה “בהקדם” אמרתי, בפנייתי אל השרה:

לפי סע’ 2(א) לחוק הנ”ל המועד לתשובה על בקשתו של הפונה היא “בהקדם,
אך לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום קבלת הבקשה”.

במקרה דנן אני עומד על כך שה”בהקדם” יהיה תוך שבוע ימים, ולא יאוחר
מסוף יום העבודה 21.4.2013, וזאת מהטעמים הבאים:

א.    מיום
פנייתי אל קודמך בתפקיד כבר עברו “קצת” יותר מ-45 ימים ללא תשובה
עניינית, וחובת התשובה אינה פגה עם חילופי-הגברי (אפילו אם המחליף הוא אישה …);

ב.    חזקה על
משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט שהם כבר עשו את שיעורי-הבית הדרושים;

ג.    גם אם
החלטה תוך זמן קצר עשוייה להיות שגוייה – תמיד אפשר לתקן אותה, בין ע”י הוספת
תקנים, בין ע”י גריעתם;

ד.    בכל
מקרה, מימוש ההחלטה אינו עניין של מהיום-להיום;

ה.   אם הדבר
היה תלוי בשאר האוצר, והוא היה בא אליכם ואומר: אמרו לי תוך 24 שעות לכמה
שופטים אתם זקוקים, ולא – אעביר את הכסף ליעדים אחרים … הייתם משיבים לו תוך 24
שניות!

ומה אתה עונה על כך (ההדגשה שלך)?

סע’ 2(א) לחוק … קובע כי במקרה בו “נתבקש עובד הציבור … יחליט בבקשה
וישיב למבקש בהקדם, אך לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום קבלת
הבקשה”.

ואני שואל אותך, בכל הרצינות: האם באמת אתה סבור כי אני לא
יודע לקרוא את מה שאני עצמי ציטטתי? ומדוע אתה לא מדגיש את
ה”בהקדם”, ולא מתייחס לא להסברי מדוע ה”בהקדם” גובר על
ה”לא יאוחר”, ולא למועד פנייתי המקורית אל הגוף הסטטוטורי ששמו “שר
המשפטים” – מועד שהיה לפני הרבה יותר מ-45 ימים?

אילו סברתם כי במקרה הזה באמת נחוצים לכם יותר מ-45 יום כדי
לקבוע מהו מספר השופטים הדרוש למדינת ישראל, החוק הנ”ל נותן לכם אפשרות
להאריך את המועד גם מעבר למיסת-הזמן האמורה, אבל, כמובן, אתם לא אומרים את זה,
כי אם היו מצמידים לכם אקדח לרקה, הייתם נותנים תשובה – אמיתית! – תוך שניות.

ואתה יודע מה?

כמי שאוהב לעזור לחלשים, קח עצה ידידותית, עצת-אמת: צלצל למנהל
בתי המשפט, שאל אותו כמה שופטים הוא רוצה שיישבו בבתימ”ש השלום,
ובבתיהמ”ש המחוזיים, ערוך את זה כ”הודעה לפי סע’ 35(א) וסע’ 45(א)“,
החתם את השרה, ושלח את זה למדפיס הממשלתי, לפרסום ברשומות.

זה בשלב הראשון, המידי, ואז, בעוד הוולב”ש (הוועדה לבחירת
שופטים) טורחת למלא את התקנים, אפשר יהיה להקים “ועדות”,
“צוותים” או “קבוצות עבודה”, ולבחון בנחת – האם הדרישה של
מנהל בתי המשפט מוגזמת, או דווקא צנועה מדי, ולתקן בהתאם את ה”הודעה”
הנ”ל. לדבר הזה אני מוכן לתת לשרה אפילו 90 יום, ואפילו 180 יום, אבל
שהיא תעשה משהו שבתחום סמכותה וחובתה, במקום נאומי-בחירות ופוסטים בפייסבוק.

ואגב, אילו אמרת שהתכוונתם לענות לי במועד ה-45 ימים גם בלי פנייה אל נציב תלונות הציבור, אפשר
היה להאמין, או שלא להאמין, אבל אתה לא אומר את זה, והנסיון מלמד כי מלשכת השר
יוצאת תשובה רק אחרי התלונה.

לעניין חתימתה
האישית של השרה על התשובות לפונים אליה

בחלק הראשון לפנייתי אל השרה אמרתי, בין השאר:

… במשרד
המשפטים השתרש הנוהג (המוצהר בפה מלא!) לפיו לביטוי “על דעת השר”, בו הם
משתמשים, “אין משמעות אחת מוגדרת“,
וזה אומר שאם על פנייתו של האזרח לשר המשפטים הוא מקבל תשובה “על דעת
השר” – ייתכן מאוד שהשר בכלל לא יודע מה נעשה “על דעתו”, וממילא
גם לא הזדמן לו לתת את דעתו על הנושא בו הוא נדרש לתת את דעתו.

לטעמי המצב
הזה הוא בלתי נסבל. אם לשר אין זמן לבדוק על מה הוא חותם, ואם יש לו אמון עיוור
בעוזריו – שיחתום באופן עיוור על כל מה שמגישים לו.

ומה אתה אומר על זה? אתה אפילו לא מזכיר את הדרישה הזאת.

אם היית אומר כי תשובתך היא “על דעת השרה”, הייתי מפנה
אותך שוב אל דבריה של עו”ד מיכל טנא, מנהלת היחידה לפניות הציבור במשרדכם, כבסיס לכך שאני
לא מאמין לך, אבל אתה, בחוכמתך ובהגינותך, לא מעז לשקר.

חתימתו האישית של שר (כשל כל בעל תפקיד סטטוטורי אחר) על התשובה
לפונה אליו אינה רק עניין פורמלי-טקסי, אלא גם ראייה לכך שהשר אכן הפעיל את
שיקול-דעתו (אחרי שהתייעץ עם כל הרפרנטים שלו, ועם כל מי שיחפוץ), אלא שהיא גם
“קונסטיטוטיבית”, דהיינו שכל עוד השר לא חתם, אישית, על הכתב – הרי זה בגדר
“טיוטה” בלבד.

מעבר לכך, החתימה האישית יוצרת גם מחוייבות
“פרסונלית”, להבדיל מהמחוייבות ה”מוסדית”, שתמיד קיימת.

הרשה לי להשוות את הנהוג בלשכת שר המשפטים לנהוג אצל נציב תלונות
הציבור, למשל: גם שם הנציב לא חותם על התשובות למתלוננים, אבל הם לפחות מצהירים
שכל תשובה למתלונן עוברת תחת עינו הפקוחה של הנציב, ומקבלת את אישורו האישי.
לא שאני מתפתה בקלות להאמין לכך, אבל כל עוד אין לי ראיות סותרות עלי להאמין
להם.

ומה אצלכם? אצלכם ההצהרה היא, כאמור, שאפילו אם אנחנו אומרים
שהתשובה היא “על דעת השר”, זה לא אומר שהשר בכלל יודע מהעניין.

ובמלים אחרות: אל תאמין לנו, כי אנחנו משקרים לך במצח נחושה.

ואגב, באחת מהכהונות הקודמות של הגב’ לבני קיבלתי ממנה תשובה
בחתימתה האישית, כאשר ברור שאת התשובה הכינו אחרים (ועל כך אין לי טענות). יש
לי גם תשובות בחתימתו האישית של שר המשפטים דוד ליבאי, והשאלה היא מדוע שלא
להמשיך בכך.

אז אני “יענה” לך על השאלה הזאת: אם ציפי לבני
תחתום על תשובה לפיה אין צורך בשופטים נוספים, היא לא תוכל להתהדר בכך שהיא
“פועלת ללא ליאות…”, וגו’, ואם היא תאשר העלאה מסיבית של מספר
השופטים, היא תעמוד באש צולבת של חבריה לממשלה, ואולי גם מול עתירה לבג”ץ,
שיגישו נגדה נערי האוצר.

אז אתם, הפקידים, מתנדבים לשכב על הגדר למען השרה שלכם (כנראה
מבלי שהיא אפילו ביקשה את זה), כדי לחסוך ממנה את המבוכה. זה לא מקובל עלי, ואם
השרה סבורה שאין צורך בתוספת שופטים – וזו זכותה! – אני רוצה לראות את זה בחתימתה,
ונראה איך שהיא תעמוד עם זה מול הציבור לקראת הבחירות הבאות.

אני לא רוצה שהיא תגיד, כקודמה הנאמן-לעצמו, מה אתם רוצים
ממני, תפנו להנהלת בתי המשפט, תפנו להושע גוטליב.

בברכה,

 

שמחה ניר,    עו”ד

 

העתק: עו”ד אלכס
מישקיטבליט, נציבות תלונות הציבור

______________

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו
“מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו
מאשר גרוניס