מערכת המשפט חסרת אונים, ג. מטאפורה
מערכת המשפט חסרת אונים, ג. מטאפורה
העתק של המכתב נשלח גם לעו”ד של נדיה, יורם שפטל, זה דרש מהפרקליטות להעמיד את ספירו לדין, מה שכמובן לא קרה…. נחקר גדעון ספירו במשטרה בעקבות מכתב שהוא שלח לח”כ אהוד יתום ובו כתב כי הוא מלא הערכה לחברי כנסת מהשמאל העוברים על פני אהוד יתום בכנסת “ואינם מרוצצים את גולגלתו, חרף רצונם האינסטינקטיבי לעשות זאת” .
ב”ה
האם
לשופטת יש גם תואר בספרות?
ספירו,
כידוע, הגדיר את משה זר – גדול שודדי הקרקעות – השופטת קבעה שההגדרה הזו היא
מטאפורה שנאמרה בתום לב וכוונתה להעלות לדיון את כשרות רכישת הקרקעות על ידי
יהודים מידי ערבים, ב”שטחים…”.
ולא
היתה שום בעיה לנוגעים בדבר, להוציא קרבנם, להוסיף חטא על פשע ולשדוד את כספו של
משה זר. זר נדרש לשלם את הוצאות המשפט של תם-הלב, שמפעל חייו, קידםם האמת והצדק
בעולם…
אז,
בואו, נבדוק – האם גם הדברים, להלן, הם
מטאפורה – מכתבו של גדעון ספירו לשופט נועם סולברג:
“כמתנחל
אתה שותף עם הנאשמת נדיה מטר לפשעי מלחמה ושוד קרקעות העם הפלסטיני, בהיותך שופט
מתנחל המגבה את הכיבוש וחי בתוכו, אתה מועמד לעמוד למשפט בפני בית הדין הפלילי
הבינלאומי בהאג“.
העתק של המכתב נשלח גם לעו”ד של נדיה, יורם
שפטל, זה דרש מהפרקליטות להעמיד את ספירו לדין, מה שכמובן לא קרה. רק לפני מספר
שבועות נחקר גדעון ספירו במשטרה בעקבות מכתב שהוא שלח לח”כ אהוד יתום ובו כתב
כי הוא מלא הערכה לחברי כנסת מהשמאל העוברים על פני
אהוד יתום בכנסת “ואינם מרוצצים את גולגלתו, חרף רצונם האינסטינקטיבי לעשות
זאת“ .(מובא
במאמר של בועז מושקוביץ, ז”ל – נדיה מטר והנעלבים בערוץ 7, 29.11.2006)
האיש הזה, שצריך היה,
מזמן, לעמוד לדין, הן בפני בית דין במדינת ישראל, באשמת בגידה, הסתה לרצח עם,
שיתוף פעולה עם האויב בעת מלחמה, הפצת תעמולת אויב בעת מלחמה, וכן, צריך היה לעמוד
לדין על פי תקדים משפטי נירנברג, מאיים ושולח את נרדפיו לדין…. אין בלכסיקון העולמי, הגדרה מתאימה לזוועה השטנית
הזו, המתנאה בתואר “מחנה השלום”, או “פעילי שלום”, או –
“פעילי שמאל”.
גם הדברים הבאים,
הם, בלי שום צל של ספק, מטאפורה:
מכתב של
גדעון ספירו לסוף שבוע – מעריב
9.3.2001
“משה
לשם , העומד בראש אחד הארגונים של הקנאים שבמתנחלים, אמר בראיון עיתונאי כי את המתנחלים ‘יוציאו רק בארונות’.
הבה נניח כי זה מה שיקרה. האם זה לא מחיר נמוך יחסית, אם תמורת 200 אלף ארונות
נקבל הסכם שלום “.
“… אני רואה
במתנחלים החמושים חלק מכוחות הכיבוש ובהתנחלויות מיבצרים המהווים יעד לגיטימי
להתנגדות הפלסטינית, ואני סבור כי חיסול מתנחלים אינו רצח” (גדעון ספירו,
ראיון עם גדעון רייכר, מעריב 25.1.85 )
“… הוא הוכיח כי
אין לו בעייה לירות טילים ממסוקים לעבר שכונות מגורים פלסטיניות
ולקטול חיי ילדים ונשים חפים מפשע. אז מה הפריע לצבא להרים הליקופטר
באויר ולירות טיל אחד לעבר הפולשים? מה
עוד ומדובר בגבעה צחיחה רחוקה ממקום ישוב, גבעת חלפון כלשהי, והטיל לא
היה פוגע באף אדם חף מפשע. מה הפריע למשטרה לירות כדורי גומי לעבר
הפולשים, להרוג כמה עשרות מהם, ואת היתר להפיץ לכל רוח? התשובה
ברורה. יהודים זוכים ליחס מיוחד”.
(סתם, הערת תובנה – הפושעים משמאל, מתבכיינים תמיד על השתלטות היהודים על
אדמות ה”עמלים” הערבים. על פלישה יהודית לאזורים “צפופי אוכלוסיה
ערבית חפה מפשע…”. לעיתים, קורית להם פאשלה, ונפלטת מפיהם האמת: ” מה עוד ומדובר בגבעה צחיחה רחוקה ממקום ישוב, גבעת חלפון
כלשהי, והטיל לא היה פוגע באף אדם חף מפשע…”. כשאמנון דנקנר
הגדיר את איתמר בן-גביר – נאצי קטן – יצא נקי במשפט קמא, לאחר ערעור, נפסק לדנקנר
לשלם לבן-גביר פיצוי של שקל אחד…(!!) מה דעתכם, אילו קרא מישהו מן הפעילים וגופים
מן הימין הפוליטי לטיפוס כמו ספירו – נאצי – מה היה דינו? מעניין)
ומה אומר עורך הדין
של ספירו, ספרד –
“בתקופה האחרונה אנו עדים לתופעה מסוכנת ביותר של שימוש
בתביעות דיבה על ידי פעילים וגופים מן הימין הפוליטי כדי להשתיק ביקורת משמאל. זר
ביקש באמצעות תביעתו להביא לכך שספירו יפסיק להשמיע את שיש לו לומר”.
“להשתיק ביקורת
משמאל…”. נראה מה אומר על ה”ביקורת” הזו הסופר אהרון מגד, איש
“שלום עכשו”(!):
ב-24/10/1993
כתב הסופר אהרון מגד:
”הכמות
והעוצמה של כינויי הגנאי ושל ביטויי השנאה, הבוז, המיאוס, התיעוב, שהוטחו במשך עשרים
וחמש השנים האחרונות כלפי המתנחלים – אפשר להשוותם בהצטברותם רק לאלה של האנטישמים כלפי
היהודים. כך בוצע, במשך השנים מעין ‘רצח אופי’ קיבוצי”.
ועוד
”.. מה השנאה הבוערת בעצמותיכם נגד
המתנחלים – שהיא חזקה אצלכם הרבה יותר מאשר כלפי המחבלים – מעבירה אתכם על דעתכם, עד כדי כך – שאתם
יוצאים להילחם נגדם בחזית אחת עם אלה שגם אתם מכנים אותם ‘אויב’ (‘רק עם אויב
עושים שלום’, אתם נוהגים לומר).
”.. ומה
אצה לכם הדרך כל כך לדרוש את פינויים, את עקירתם ממקומם, עוד לפני שעולה בדעתו של
ערפאת לדרוש זאת? מה היצר הזה, מה הלהיטות הזאת, מה השמחה-לאיד הזאת, שקשה לכם להסתיר
אותה – לראות מיד, עכשו, בנחמה הזאת?
”כששומעים
באיזה שצף-קצף, באיזה ריר על שפתיים, מדברים עליהם כמה מכם – הרי אין זה פחות מדמוניזציה!
מציגים הם לעיניך מין סטריאוטיפ של מתנחל – כזה ראה וּבַזֶה! כזה ראה ושנא! זוועה!
תאב-דם! רצח בעינים! שונא אדם! האם יש דמיון כלשהו בין הדמות המפלצתית שמציירים למתנחלים
ובין האנשים בשר ודם שאתה פוגש באפרתה, בעפרה, בקדומים, בשקד, בתקוע?…”. (אהרון מגד)
מה הקשר בין פסק הדין במשפט הדיבה שהגיש משה זר נגד
גדעון ספירו, לבין חוק ומשפט? כבר מזמן איננו מצפים כאן למשפט צדק ואמת, אבל, איזו
שהיא מראית של משפט ושל התייחסות לחוק, גם זה אי אפשר לדרוש?