המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

אל
תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר * לדף הפייסבוק של האתר של קימקא * לסגור את לשכת עורכי הדין

מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק
אותו לאיראנים –

איך נפטרנו מאשר גרוניס

הבהרתי לא פעם שאני לא
אוהב מפלגות “מרכז”.

הקסם הציבורי של המפלגות
האלה הוא בכך שהן מושכות אליהן את הבוחרים אשר משכנעים את עצמם שהם “לא
קיצוניים”.

הבעייה העיקרית עם
המפלגות האלה היא שבהעדר מחוייבות לאידיאולוגיה “ימנית” או
“שמאלית” הן תתמסרנה לאחר הבחירות למי שיציע להן יותר.

יחד עם זאת, אך טבעי הוא
שאנשי המפלגות כאלה אינם שיבוטים גנטיים זהים, ותמיד תמצא בהם כאלה שהם מעט ימינה
מהמרכז, וכאלה שהם מעט שמאלה ממנו, כאלה שהם בעד הצטרפות לממשלה וכאלה שהם נגד,
כאלה שיש להם אוריינטציה סוציאליסטית וכאלה שהם בעלי אוריינטציה קפיטליסטית, וכן
האלה, וכאשר מגיע רגע האמת, הם מתפצלים ומתים.

מי ראה לאחרונה מפלגה
“מרכזית” שהחזיקה יותר משתיים-שלוש קדנציות?

ראו מה קרה לשינוי של
יוסף (טומי) לפיד, איך שהיא עלתה משישה מנדטים ל-15, ונפלה מ-15 מנדטים לאפס, מה
שצפוי גם ליאיר לפיד, הבן של טומי הנ”ל: ייתכן מאוד שהוא יקבל 15 מנדטים
בבחירות האלה – הן בזכות האטרקציה ה”מרכזית”, הן בזכות המוניטין שצבר
כשדרן טלוויזיה פופולארי והן בזכות הרשימה הקוסמת-לכל שהוא הרכיב – בכישרון רב, יש
לציין – אבל גם אם הוא לא יתפצל בקדנציה הזאת, בבחירות הבאות הוא יקבל רק חצי, אם
בכלל, ובבחירות שלאחר מכן הוא יימוג כליל.

כיוון שהמצביע בעד מפלגה
“מרכזית” לעולם לא יודע לאן היא תפנה לאחר הבחירות, הצעתי, עוד בבחירות
הקודמות-לקודמות, תחת הכותרת בחירות 2006: מדוע לא
“קדימה”, להצביע ימינה ממנה או שמאלה ממנה – איש  איש לפי נטיותיו והשקפותיו.

הרעיון המרכזי שבאותו
המאמר היה שקדימה בכל מקרה תרכיב את הממשלה, והשאלה היא רק עם מי היא תעשה זאת,
ומי שרוצה להשפיע ימינה או שמאלה – שימשוך את השמיכה לכיוון הרצוי לו.

מה שקרה בהמשך אנחנו יודעים: למרות שהייתה הסיעה הגדולה בכנסת (28 מנדטים),
קדימה לא הרכיבה את הממשלה, ונשארה באופוזיציה, אבל בתוכה רבתה המריבה אם להצטרף
לממשלה, אם לאו, ובבחירות האלה היא תיפול,
ככל הנראה, ל-0 (אפס).

לבד מכך שאני נגד מפלגות
מרכז, הסיבה שגם הפעם אני קורא שלא להצביע עבור קדימה היא אחרת, וכבר עמדתי עליה
בעבר: כושר ראייתו האסטרטגית של “מר בטחון” שלה אינו מגיע אפילו
ליומיים מעבר לקצה חוטמו.

ראו, לעניין זה, את מאמרי
המצויין (והצנוע, יש לומר) קשה
כשאול.

ואגב, גם הצטרפותו של
מופז, לאחר שנבחר ליו”ר המפלגה, לממשלת ביבי נתניהו על מנת לפרוש ממה בתוך
חודשיים לא מעידה על ראייה אסטרטגית משובחת – נימוק נוסף באותו הכיוון.

אז גם למי שמשתוקק למצוא
את עצמו בחיקו החמים של המרכז הפוליטי, ישנן אופציות אחרות מהאופציה השאול-מופזית,
עם הקדימה שלו.

וישנה עוד סיבה, אבל אותה
אגלה רק לאחר סגירת הקלפיות, כי איני רוצה “לזהם” את התהליך.

______________

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן
אלישבע” 
לדף הפייסבוק לסגור את
לשכת עורכי הדין 
לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר   לדף
הפייסבוק של האתר של קימקא 

דוקודרמה:
זרוק
אותו לאיראנים – איך
נפטרנו מאשר גרוניס