המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

אל
תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר *** לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי
הדין (תנו “לייק”!)

מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק
אותו לאיראנים –

איך נפטרנו מאשר גרוניס

מדובר בעצם בפרשת פרקליטות המדינה שאנשיה משחקים במגרש
הציבורי שלנו בחוסר הגינות: חקרתם 16 שנים את “פשע” חברות הקש של
ליברמן; נכשלתם להמציא ראיות – בקשו סליחה, שאלו את עצמכם איפה טעיתם, נסו להפיק
לקחים והמשיכו הלאה. תגידו תודה שאין מפטרים אתכם ללא פיצויים וללא פנסיה על בזבוז
רשלני של כספי ציבור.

אבל המושג “פייר פליי”, שהוא אבן יסוד בתרבות
הבריטית ובדמוקרטיה באשר היא, אינו מקובל בישראל, בוודאי לא על אנשי הפרקליטות. הפרקליטים
הכושלים שלנו החליטו להתנקם בליברמן על שחשף את ערוותם והתגלה כחכם הרבה יותר מהם,
והחליטו לתבוע אותו על שבמהלך הרדיפה המשפטית אחריו הוא לא סייע להם. מעניין כמה
סיוע העניק היועץ המשפטי עצמו, עו”ד יהודה ויינשטיין, למשטרה ולפרקליטות,
בפרשת העובדת הזרה שעבדה בביתו בניגוד לחוק?! הרי הבית שבו הוא מתגורר אינו רק של
רעייתו אלא גם שלו. וכיוון שעבר על החוק הייתה צריכה מנהיגת מפלגת העבודה, שלי
יחימוביץ, לדרוש ממנו להתפטר תוך דקה, כפי שהיא נוהגת בפרשת ליברמן. כך הייתה
צריכה לנהוג לגבי שר הביטחון אהוד ברק, שגם את ביתו ניקתה עובדת זרה ללא אישור.
כשהפרשה נחשפה, היה ברק מנהיג מפלגת העבודה ושלי הצדקת הייתה אחת מן החיילות
הנאמנות שלו.

ואשר לפרקליטות: לאחר הבחירות לראשות הממשלה ולכנסת,
ב-1999, שבה ניצחו אהוד ברק ומפלגת העבודה בגדול, מצא מבקר המדינה כי ברק ומפלגתו
הפרו את חוק מימון המפלגות בגיוס תרומות לא חוקיות, בהיקף של מיליוני שקלים, עבור
מסע הבחירות של ברק. המשטרה חקרה אז באזהרה את ראש הממשלה אהוד ברק, את חבר הכנסת
יצחק (בוז’י) הרצוג ואחרים. במהלך החקירה שמר הרצוג על זכות השתיקה. החקירה נמשכה
שלוש שנים וב-2003 הודיע היועץ המשפטי, אליקים רובינשטיין, שהוא היום שופט עליון,
על סגירת התיק מחוסר הוכחות. בוז’י, שומר זכות השתיקה, הוא היום מספר שניים במפלגת
העבודה והמנהיגה הצדקת לא דרשה את התפטרותו תוך דקה.

בתרבות הדמוקרטית, לא רק שכולם שווים בפני החוק, אלא לא
נוהגים באיפה ואיפה. בהשוואה שבין פרשת ליברמן לפרשת הרצוג מתגלה בבירור אפליה, גם
בלהיטות של פרקליטות המדינה לחקור, גם במאמץ לקיים לליברמן משפט בנושא שלציבור אין
עניין בו ושרבים נגועים בו (כמו, ברק, והרצוג) משפט שהוא במעמד של “אין
מטילין על הציבור גזירה שאינו יכול לעמוד בה” וגם בתגובות מנהיגות
האופוזיציה. אני מניח שאם היו חוקרים אותן 16 שנים, כמו גם אותי, היו מוצאים משהו
לתבוע בגינו.

מוזרה מכל היא הטענה שהיועץ המשפטי ופרקליטות המדינה לא
ניקו את ליברמן מן הנושא המרכזי ולפיכך דבק בו כתם. בתרבות שלנו לנקות או ללכלך
מבחינה פלילית יכול רק בית המשפט וגם הוא טועה לא אחת. כל זמן שאדם לא חויב בדין
הוא זכאי אף אם חשדו בו כל באי עולם. כידוע, האלוף, ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר,
אריאל שרון, נחשד בעברות חמורות מן העברות שבהן נחשד ליברמן. לפי רמיזתו של אמנון
אברמוביץ הוא “אותרג” על ידי הפרקליטות ומחנה השמאל כדי לאפשר לו לגרש
את תושבי גוש קטיף מבתיהם ולהשליט את החמאס בגבולנו הדרום מערבי. אבל כיוון שאותרג
על ידי המחנה הנכון הוא זכאי.

16 השנים שבהן ירדו פרקליטות המדינה והמשטרה לחייו של
ליברמן הם עונש ששום בית משפט לא היה פוסק, גם אם היה יוצא חייב בדין. לכן ראוי
היה לבקש מליברמן סליחה ולהקדיש את האנרגיה האינטלקטואלית של משרתי הציבור להבטחת
שרידותה של מדינת ישראל.

______________

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן
אלישבע” לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי הדין לדף
הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה:
זרוק
אותו לאיראנים – איך
נפטרנו מאשר גרוניס