אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי הדין

(תנו “לייק” לביטולו של הגוף הכי בולשוויקי בישראל)

מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק אותו לאיראנים –

איך נפטרנו מאשר גרוניס

לאיראן דמינו, דמינו זועקים

נשיא העליון ביקש מהיועץ המשפטי לממשלה לגבש כלים משפטיים שיאסרו על קיום הפגנות הפגנות מחוץ לבתי שופטים, זאת לאור תלונות של שופטי משפחה שהצטברו באחרונה.

בכתבה בנושא הזה מפרטת רויטל חובל (הארץ 02.10.2012) את כל התנאים הידועים המחייבים רישיון מהמשטרה (באירוע משתתפים יותר מ-50 איש, ההפגנה או האסיפה כוללות נאום מדיני תחת כיפת השמיים, וכאשר מקיימים תהלוכה שנעה ממקום למקום), ומציינת כי המדיניות בעניין חובתה של המשטרה לתת רישיון הפגנה היא ליברלית ביותר, כמקובל לגבי חופש הביטוי במדינה דמוקרטית.

את מיודעינו אשר יגורתי (נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, בשביל מנועי החיפוש) ומנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר (שופט מושחת ובעל מצפון רע, שאומר על עצמו אני ראש קטן) זה ממש לא מעניין.

כדי לפגוע בחופש ההפגנה נפגשו שני האדונים האלה באחרונה עם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין ועם פרקליט המדינה משה לדור, כאשר בפגישה השתתפו גם מפכ”ל המשטרה, רב-ניצב יוחנן דנינו, וראש אגף החקירות במשטרה, הניצב יואב סגלוביץ‘.

תארו לעצמכם ישיבה בראשות נשיא ביהמ”ש העליון האיראני, בה משתתפים היועץ המשפטי לממשלת הרפובליקה האיסלאמית איראן, פרקליט המדינה, מפכ”ל המשטרה האיראנית וראש אגף החקירות שלה, והם דנים בשאלה איך לבלום את גם ההפגנות המתפשט במדינה.

אכן, הפער בין הדמוקרטיה הישראלית לבית ה”דמוקרטיה” האיראנית הולך ומצטמצם, ובתחומים מסויימים הוא כבר הגיע לאפס, כך שהוספת המרכאות לדמוקרטיההישראלית היא רק שאלה של זמן.

מטרת ה”פגישה” הזאת הייתה למצוא כלים משפטיים שיאפשרו לאסור על קיום הפגנות ומחאות בקרבת בתי שופטים, ונשאלת השאלה מדוע יש צורך ב”כלים משפטיים” כאשר אלה כבר קיימים?

התשובה ברורה: כל המותר והאסור בעניין קיומן של הפגנות כבר מצוי בחוק הקיים, והבעייה של הגרוניסים למיניהם היא שהחוק לא מאבחן בין שופטים לבין עובדי-ציבור אחרים, אבל גרוניס וכפיפיו מבקשים לאבחן בין שופטים לבין נבחרי ציבור כמו חברי כנסת ופוליטיקאים ברשויות המקומיות.

ומה ההבדל בין שופטים לבין עובדי-ציבור אחרים שאינם “נבחרי ציבור”? השאלה הזאת אינה מתיישבת עם מה שהשופטים סימנו לעצמם כמטרה, ולכן הם, כמנהגם בגודש, לא חייבים להתייחס אליה.

אבל בשורה התחתונה הם צודקים: אנחנו יחידי סגולה, אנחנו חורצים גורלות של אחרים, לנו מותר לפברק פרוטוקולים על מנת לפגוע בחפים-מפשע, ולנו גם מגיע שירות VIP ומסלול מיוחד בנתב”ג, בצאתנו לשבתון בארה”ב, ובשובנו משם.

..

Yellowstone National Park (detail)

Photo: Quimka’s Website service, Wyoming, U.S.

מה הניע את גרוניס לכנס את משטרת המחשבות?

כמדווח, הפגישה נערכה על רקע הפגנות ומחאות נגד שופטים לענייני משפחה, ובעקבות תלונות של שופטי משפחה שהצטברו באחרונה.

לא קשה להבין מדוע ההפגנות ה”פרסונאליות” נגד שופטים מסויימים התחילו דווקא מול השופטים בבתיהמ”ש למשפחה: משום שהאפלייה המגדרית, אשר אין לה שום בסיס בחוק, מסריחה שם עד לשמי-מרום, ואם היושב-במרומים לא מצליח למנוע אותה, זה סימן שגם הוא נחנק מהסירחון, או שגם הוא שותף לאפלייה המגדרית.

קחו, למשל, דוגמה אמיתית, דוגמה “מהחיים”, מקרה בו, לאחר כמה שנים של חיים משפחתיים נורמאליים, קמה האם יום אחד, מתאהבת במוסלמי איראני, ומחליטה להגר לאיראן (שם כבר הובטח לה שיקבלו אותה בזרועות פתוחות).

אחרי שבית המשפט למשפחה עושה את כל החישובים והשקלולים (מרכז חייו של הילד הוא בארץ, הוא יהודי בדתו, דובר עברית בלבד, וניתוקו מסביבתו הטבעית ייצור משבר חריף בחייו אשר ייתכן שהילד לא יחלים ממנו לעולם, המסוגלות ההורית הפחותה של האם, וכו’ וכו’) הוא מגיע לכך שבמניין ה”נקודות” של “טובת הילד” יש להשאיר את הילד אצל אביו, בישראל.

אבל כאן שולף בית המשפט את ה”אס” המכריע:

“סבורני כי אם תישאר האם בישראל היא תחוש כמי שנגזר עליה לחיות במדינה בניגוד לרצונה ולאומללותה תהינה השלכות חמורות על הקטין. לפיכך, תפגע טובתו של הקטין”.

בתי המשפט למשפחה (כולל ערכאות הערעור) מאמללים אבות לילדים, יום-יום, ללא בושה וללא נקיפות מצפון, ואף לא מזכירים את אומללותו של האב – לא בהקשר לטובת הילד, ולא בכלל – ומי שחושב שבמצב ההפוך (שהאב מתאהב במוסלמית איראנית ומחליט להגר לאיראן, בעקבי האהבה) ה”אומללות” שלו תטה את הכף לטובתו – כדאי שירוץ מהר אל הפסיכיאטר הסמוך למקום מגוריו.

ואם היום זה מתחיל עם שופטי המשפחה, מחר יתפרץ הזעם הציבורי כתבערה גדולה המתפשטת בשדה קוצים בעיצומו של קיץ, ואין מכבה.

..

לנקות את האורוות!

גרוניס, גרוניס, גרוניס, תקשיב!!!

בטקס השבעת שופטים שהתקיים ב-19.8.2012 אמרת, בין השאר:

מטיבה של מערכת משפט, שמתקיים בינה ובין החברה בה היא פועלת היזון חוזר, …,

ואני שואל איזה מין “היזון חוזר” זה, שאתם מצפים מהחברה בה אתם פועלים שהיא תקשיב לכם, כאשר אתם מקשיבים רק לעצמכם (ואפילו זה לא ממש בטוח)?

בהמשך אמרת לשופטים המתמנים:

עם השנים תרכשו את אחת המיומנויות החשובות ביותר של השופט: יכולתו להקשיב לרחשים מחוץ ללשכתו, לקולות הציבור והחברה, ובה בעת יכולתו להתנתק מהם ולהתמקד בנסיבות הייחודיות של כל תיק ותיק, וכל אדם ואדם העומד לפניו.

או קיי, אז מה נעשה עם שופט “טרי” בביהמ”ש למשפחה אשר טרם זכה לאותם השנים אשר עימן הוא עתיד לרכוש את המיומנות הזאת?

ומה נעשה עם שופט אשר כבר רכש את המיומנות הזאת, אבל מסרב להשתמש בה?

ואם הוא כבר רחש את המיומנות הזאת, וגם מוכן להשתמש בה, דהיינו “להקשיב לרחשים … (ו)לקולות …”, ובה בעת “להתנתק מהם ולהתמקד בנסיבות הייחודיות … בלה-בלה-בלה”, אז באיזו חוצפה אתם מעזים לומר כי ההפגנה לידו ביתו משפיעה על “יכולתו להתנתק … ולהתמקד…”?!

חיים משגב (עו”ד, ד”ר, מיקירי המימסד המשפטי ומכוהני האתיקה של לשכת עורכי-הדין) אמר על כמה מ”אהובי” נפשו כי “קירותיהם מרוחים בצואה“, ועל פרקליטות המדינה כי “האורוות של פרקליטות המדינה מזוהמות בגללים מעלים צחנה לא נעימה“.

אז אם לכוהני הסגנון מותר לומר דברים כאלה – גם לי מותר.

ואני אומר לך, גרוניס, ובאמצעותך לכל שופטי ישראל שאתה שוכב על הגדר למענם (ע”ע ורדה אלשיך): “קירותיכם מרוחים בצואה, ואורוותיכם מזוהמות בגללים מעלים צחנה לא נעימה”.

ועל כן, גרוניס, אם ההפגנות ליד בתיכם הפרטיים מפריעות לכם – התחילו לנקות את אורוותיכם, לנטר ולנטור את כרמכם-שלכם: לא רק בבתיהמ”ש למשפחה, אלא גם בבתיהמ”ש לתעבורה, בלשכות ההוצאה לפועל, ובכל בתי המשפט לערכאותיהם – עד בית המשפט העליון שם יושבים שקרנים כמו אליקים רובינשטיין, סלים ג’ובראן ויורם דנציגר.

..

סלקו ידיכם מהמפגינים!

במאמרי המצויין (והצנוע, לא לשכוח!!!) שופטים נכבדים, סלקו ידיכם מהתקשורת! אמרתי, בין השאר:

אם אתם, השופטים, עד כדי כך חסינים מהשפעתה של התקשורת – מה לכם כי תלינו, ואם אתם אינכם חסינים מהשפעתה של זו – מה לכם כי תשקרו.

ובהתאמות המתבקשות אומר לכם כעת:

אם אתם, השופטים, עד כדי כך יכולים “להקשיב … ובה בעת להתנתק ולהתמקד בנסיבות הייחודיות של כל תיק ותיק, וכל אדם ואדם העומד לפניכם”, – מה לכם כי תלינו, ואם אתם אינכם יכולים “להתנתק ולהתמקד”, וגו’ – מה לכם כי תשקרו.

ולהקשיב – גם למפגינים, וגם לציבור אשר רואה את הקולות, ובאמונו אתם כל כך חפצים (אם נאמין לכם, ואני מאוד מפקפק בכך).

הפגנה מול בית המשפט, או מול משרד הרישוי בזרנוגה גימ”ל לא נועדה לאזניהם הערלות של מי שלא מוכן להקשיב כאשר מדברים אליו בנחת, בין בעל-פה, בין בכתב, וגם לא למי ששמיעתו לקוייה עד כדי שהוא לא שומע גם כשצועקים לו באוזן.

הפגנות כאלה נועדו אל הציבור הרחב, בתקווה שערלי-האוזן יבינו שגם הציבור הרחב יודע על מעלליהם, ואלי זה בכל זאת ישפיע.

אני מודה לכם מקרב-לב שאתם “מסכימים” שאני אפגין נגד השופטים מול בית המשפט, אבל את החופש שלי להפגין אתם לא תגבילו לי למקום בו נוח לכם הדבר, כי זה מזכיר לי את הדמוקרטיה ה”מודרכת” של אחמד סוקארנו. כן, כן … ההוא מאינדונזיה.

אני רוצה להפגין איפה שאני רוצה, לא איפה שאתם רוצים.

אני רוצה להפגין מול ביתו של השופט, כדי שכל השכנות והשכנים, וכל ילדי השכונה גם כן, שכולם יידעו איזו חלאת-אדם גרה אצלם בשכונה.

אני רוצה שהכל יצביעו לעברו, בעברו בדרך, בלכתו למכולת השכונתית (אם הוא לא זוכה לשירות VIP, המביא לו את המוצרים הבייתה).

אני רוצה שגם בני משפחתו, כולל הילדים, יידעו על ה”צדק” שהוא עושה, על כמה אבות, אמהות וילדים שהוא אימלל, ועל כמה משפחות שהוא גירש מבתיהן.

אני רוצה שהוא יתבייש להביט בעיניים לשכנים, לשכנות, לילדי השכונה ולילדיו-הוא – אולי זה מה שישפיע עליו, וישפיע על שופטים אחרים, שלא ירצו לעמוד במצבו.

כן, כן … גם לשופט מגיע השקט אשר מגיע לכל אדם, אז אם הוא סבור שההפגנה אינה חוקית, או שהמפגינים צורכים סמים וצורחים ברעש העולה על המותר על פי חוק כנוביץ – שיתכבד ויפנה, כאדם פרטי, אל תחנת המשטרה הסמוכה למקום מגוריו.

ואם המפגינים הוציאו עליו לשון-הרע – חוק לשון הרע עומד לימינו גם במישור הפלילי, וגם במישור האזרחי.

ואם, אחר כל הדברים האלה, מה שנשאר לו לשופט הוא רק דברים אשר אינם נעימים לאזנו, והוא סבור כי הביקורת עליו אינה צודקת-לגופה – שיתווכח עם מבקריו, ובמת האתר של קימקא עומדת לרשותו.

..

______________

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”  לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי הדין  לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר   לדף הפייסבוק של האתר של קימקא 

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס