אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי הדין

(תנו “לייק” לביטולו של הגוף הכי בולשוויקי בישראל)

מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק אותו לאיראנים –

איך נפטרנו מאשר גרוניס

תחת הכותרת בלעדי ל”כלכליסט”: 75% מעורכי הדין בעד מאבק הלשכה להדחת אלשיך אנחנו למדים, מפי ענת רואה, כי “מחוז ת”א של לשכת עורכי הדין יזם סקר לבחינת עמדות החברים לגבי המאבק להדחת השופטת ורדה אלשיך בעקבות פרשת הפרוטוקול המשופץ”, וכי “מהתוצאות עולה עוד שרוב עוה”ד סבורים שהטיפול בנושא ‘העביר מסר למערכת המשפט’“

הסקר כלל ארבע שאלות, שתיים מהן בנוגע לפרשת ורדה אלשיך, ופיברוק הפרוטוקול.

השאלה הראשונה הייתה: האם מאבק ראשי המחוזות בפרשה בדרישה לברר את התלונה נגד אלשיך ולנקוט אמצעים נגדה היה מאבק נכון (התוצאה: 75% כן, 25% לא).

נשאלת השאלה מה פירוש “מאבק נכון”? האם הכוונה למאבק שעילתו נכונה, או דרך ניהולו נכונה?

סביר להניח שאם השאלה הייתה לגבי צדקתו של המאבק, קרוב ל-100% מעורכי הדין היו משיבים בחיוב, אבל לשם כך לא צריך שום סקר.

סביר להניח שאם השאלה הייתה אם דרך ניהולו של המאבק הייתה נכונה – הרבה פחות מ-75% היו משיבים בחיוב. לכן, מן הסתם, נוסחה השאלה בצורה הכי מעומעמת, כפי שנוסחה, כי יוזמי הסקר הרי לא באמת ביקשו לדעת מה חושבים עורכי-הדין על תיפקודם בפרשה.

השאלה החשובה-באמת שצריכה הייתה להישאל היא מה דעתם של עורכי-הדין על התקפלות נציגיהם בסופה של הפרשה, אבל את זאת היוזמים בוודאי שלא העזו להציג לבוחריהם.

ובמלים אחרות: מטרת השאלה הייתה להראות כי “רוב עורכי הדין תומכים במאבק שניהלנו”…

השאלה השנייה הייתה בעלת אופי דומה, ואם נשתמש  במינוח המשפטי, זו הייתה “שאלה מדריכה”: האם אתם מסכימים שהטיפול של לשכת עוה”ד בפרשת אלשיך “העביר מסר למערכת המשפט שלשכת עורכי הדין מהווה איגוד מקצועי שאינו מהסס להגן על חבריו בשעה שפוגעים בהם” (התוצאה קצת פחות חיובית: 71% חיובי, 29% שלילי).

את השאלה הזאת היה צריך לשאול את מערכת המשפט, כי היא זו ש”מקבלת” את המסר, ואלה ש”משגרים” אותו יכולים לרקוד טאנגו עם עצמם – “מכאן ועד להודעה חדשה”.

אני מניח שאם היו מציגים את השאלה לאשר גרוניס או ליעקב נאמן הם היו מתגלגלים מצחוק.

אם היו מציגים אותה במשאל בקרב השופטים עצמם, אולי הם לא היו מתגלגלים מצחוק, אבל הרבה פחות ממחציתם היו עונים בחיוב.

זה כמו לשאול את אזרחי ישראל אם צה”ל “שמר על כושר ההרתעה” שלו: תשאלו את חסן נסראללה, את איסמעאיל הנייה, את מחמוד אחמדינג’אד אם הם מורתעים, אם לאו.

או, למשל, כמו לשאול את שמחה ניר אם, לדעתו, יש למאמריו השפעה על השופטים: בוודאי ש-100% ממנו יענו בחיוב, אבל האם זה אומר משהו על ההשפעה האמיתית שיש למאמריו?

השאלה השלישית הייתה מה דעתם של עורכי הדין על “פורום ראשי המחוזות”. ה”פורום” הזה נולד, כנראה, אד-הוק, לצורך העצמת המאבק להדחתה של ורדה אלשיך, משום שאיש, ככל הנראה, לא שמע עליו עד אז.

השאלה היא, כמובן, לשם מה צריכה קבוצה כלשהי הפועלת למטרה מסויימת לקבל “אישור” באמצעות סקר כלשהו. התקבצו כמה שאתם רוצים, הקימו לעצמכם כמה “פורומים” שאתם רוצים, והביאו לנו תוצאות, אבל לא, הם צריכים “אישור”.

בכתבתה של ענת רואה לא צויינו תוצאות הסקר בנקודה הזאת, ונשאלת השאלה אם מי שמסרו את המידע ה”בלעדי” הזה לא מסרו לה את התוצאות בעניין הזה, ואם כך – מדוע.

והשאלה הרביעית, אותה מגדירה הכותבת כ”שאלה מוזרה למדי”, ביקשה לברר “למי צריכה להיות עדיפות בטיפול באינטרסים של עורכי הדין”: האם לראשי המחוזות או “לגורמים אחרים בלשכת עורכי הדין”.

כפי שמציינת הכותבת, ענת רואה, “האפשרות להשיב שהעדיפות היא של ראש לשכת עורכי הדין כלל לא הוצעה בשאלון הסקר, כנראה על רקע המאבק הפוליטי בין ראשי המחוזות לראש הלשכה דורון ברזילי”.

ומה עושים הנשאלים כאשר השאלה היא מטומטמת? 29% לא עונים כלל, 43% בעד עדיפות לראשי המחוזות, ו-28% נותנים את העדיפות ל”גורמים אחרים”.

ואכן, זו שאלה מטומטמת.

הקושי הראשון הוא בשאלה מיהם אותם “גורמים אחרים”, ואני, מהשרוול, אמנה כמה מה”אחרים”:

ראשית – הוועדים המחוזיים עצמם, להבדיל מ”ראשי המחוזות” – ביטוי המזכיר את הויכוח מי היה “ראש העיר” (אבא חושי, איך לא…) ומי היה סתם “ראש העיריה”, אבל נניח לקטנות האלה – אינם פועלים בחלל הריק.

מה קורה אם ועד מחוזי זה או אחר מביע עמדה הנוגדת את עמדתו של כב’ יו”ר הוועד?

מה קורה אם בפעולה מסויימת תומכים שלושה מתוך חמשת הוועדים המחוזיים ושני “ראשי מחוזות”, ואליו שני ועדים ושלושה “ראשים” מתנגדים לה?

מה יקרה אם חלק מראשי המחוזות יעשו קנוניה כנגד המחוזות האחרים?

ומה יקרה אם המועצה הארצית או הוועד המרכזי של הלשכה יתנגדו לפעולה של “ראשי המחוזות”?

שאלה נוספת, לא פחות מרתקת, היא מה פירוש “עדיפות בטיפול”: האם מדובר בשאלה דעתו של מי עדיפה, או גם בחלוקת התקציבים?

אפשר לתת תשובות לכל השאלות האלה, אבל זה לא מענייננו היום.

מה שחשוב יותר הוא עניין אחר: לשכת עורכי הדין לא ידעה, מאז היווסדה, אפילו יום אחד ללא מריבות בין העסקנים, כולל מאבקים בבתי המשפט, אבל רב-הקלגסים אפי נוה (אני נותן גם את כינוי ה”חיבה” שלו בשביל מנועי החיפוש…) וחבריו חוששים שלא יהיה להם מספיק על מה לריב, ולכן הם מכינים עוד “צידה לדרך”.

ואגב: זו לא הייתה הפעם הראשונה שוד מחוז ת”א מבזבז את כספי הציבור למטרות פסולות ומושחתות. ראו את הסיפור על עו”ד עמוס וייצמן, רכז הקבילות של הוועד, שודד הקופה הציבורית.

______________

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”  לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי הדין  לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר   לדף הפייסבוק של האתר של קימקא 

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס