לאלכס מישקיטבליט, עוזר בכיר למנהל נציבות תלונות הציבור: יש לשים קץ לגרירת-הרגליים של יעקב נאמן!
לאלכס מישקיטבליט, עוזר בכיר למנהל נציבות תלונות הציבור: יש לשים קץ לגרירת-הרגליים של יעקב נאמן!
|
הנתל”ש קבע שאין לו סמכות לדון בתלונתי. ממילא נשאר הנושא בסמכותו הייחודית של שר המשפטים, והוא לא יכול להסתתר מאחורי סינרו של הנתל”ש, אחרי שזה אמר “אין לי סינר”!
אל
תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”
לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי
הדין
(תנו “לייק” לביטולו של הגוף הכי בולשוויקי בישראל)
מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק
אותו לאיראנים –
איך נפטרנו מאשר גרוניס
שמחה ניר, עו”ד
30.8.2012
לכבוד
מר אלכס מישקיטבליט
עוזר בכיר למנהל נציבות תלונות הציבור
ירושלים
מר מישקיטבליט הנכבד,
הנדון: תיקכם מס’ 613827 –
אי מענה משר המשפטים לתלונתי נגד ארבעה שופטים
למכתבך אלי
מהיום, 30.8.2012.
אכן, קיבלתי סוף-סוף את
החלטת הנתל”ש מיום 9.10.2011, עליה הסתמכה יועצת השר במכתבה אלי, ואם היא לא
מוכרת לכם – היא מצורפת כאן, יחד עם מכתב-לוואי של עו”ד אילן רויטר מנציבות
תלונות הציבור על שופטים. ההחלטה הזאת נשלחה בדואר רגיל לאותה הכתובת אליה היא
נשלחה (אם נשלחה) בפעם הראשונה, והגיעה אלי משם, באיחור. על ההתעקשות שלהם שלא
לשלוח תשובות בדואר אלקטרוני אעמוד בסוף מכתבי זה.
וכעת – לגופו של עניין
לגופו של עניין, אפתח
בהערת-אגב: גם אם הנתל”ש היה דן בתלונתי לגופה, ומוצא את הנילונים צחים כשני,
לא היה בכך כדי לגרוע מסמכותו (המקבילה, וליתר דיוק: המקורית) של שר
המשפטים לטפל בנושא על פי שיקול-דעתו העצמאי – הכל כפי שהסברתי בתלונתי נגד ארבעת
השופטים, ואם אתה רוצה אסמכתא נוספת, קרא את מכתבם של יושבי ראש הוועדים המחוזיים
של לשכת עורכי הדין אל שר המשפטים, בעניין השופטת ורדה אלשיך – מסתבר שכיוונתי
לדעתם של גדולים.
אבל במקרה דנן
הנתל”ש קבע שאין לו סמכות, וממילא נשאר הנושא בסמכותו הייחודית של שר
המשפטים, והוא לא יכול להסתתר מאחורי סינרו של הנתל”ש, אחרי שזה אמר
“אין לי סינר”.
החלטת הנתל”ש נשלחה
גם אל השר, ביום הינתנה, ומאז חלפו למעלה מ-45 יום, וגם אם ניתן לו
“הנחה” על בסיס מה שיש בתיקכם זה, גם אז 45 הימים חלפו מזמן.
לשר המשפטים ניתן, איפוא,
יומו להשיב כל תלונתי, והוא נתן תשובה אשר, כאמור, לא מחזיקה מים.
אני מבקש לקבוע סופית כי
תלונתי מוצדקת, ולהורות לשר לתת לי תשובה עניינית ומנומקת – בלי סבב נוסף של
התכתבות בינכם לבינו: קץ לגרירת-הרגליים!
אציין עוד, בהקשר הזה, כי
כאשר הנתל”ש מוציא חוות-דעת נגד שופט, ואפילו חוות-דעת חמורה במיוחד
(ע”ע אלשיך) השר יעקב לא כל כך נאמן להחלטת הנתל”ש, כך שההסתתרות
מאחורי סינרו של הנתל”ש, במקרה שלי, לוקה גם בחוסר כנות.
ובחזרה אל הגב’ מור מזרחי
מעבר לאמור אני מבקש לחדש
את תלונתי נגד הגב’ מור מזרחי על כך שהיא לא צירפה העתק מהחלטת הנתל”ש למה
שהתיימר להיות תשובתו של השר לתלונתי.
ראה איך הגב’ מזרחי
הטריחה את כל העולם – אתכם, אותי, את נציבות התלונות על שופטים, וכן את עצמה ואת
לשכת השר (ובעקיפין גם את אוצר המדינה, אפילו שלא מדובר ב”כסף גדול” –
והכל בגלל מכתב קטן.
מה מנע מהגב’ מזרחי לשלוח
לי, היישר מהמחשב שלה, העתק מהחלטת הנתל”ש? האגו, ורק האגו!
האמן לי: יש לי מושג
בענייני אגו, כי לי עצמי יש אחד כזה בפאוצ’ס.
להזכירך: אחת העילות
לתלונה אליכם היא “נוקשות יתירה”, וכאשר הנוקשות היא מונעת-אגו, היא
יתירה עד מאוד.
אני מבקש לפתוח תיק תלונה
נפרד בעניין הזה, לקבוע שהתלונה מוצדקת, וכאמצעי חינוכי להורות לה לשלוח לי את
החלטת הנתל”ש – למרות שכבר קיבלתי אותה בדרך אחר.
אולי יש בכך קטנוניות
מצידי, אבל בלי סנקציות ממשיות כנגד פקידים שטופי-אגו, המינהל הציבורי ימשיך לדשדש
בביצת ההסתאבות – ולא לתפארת מדינת ישראל.
ואל התעקשותה של נציבות תלונות הציבור על שופטים שלא לשלוח
תשובות בדואר אלקטרוני
אני מבקש לפתוח תיק תלונה
נפרד גם בעניין הזה.
אף אחד מכל ההסברים שנתתם
לי (ובעיני כולם מפוקפקים) בתיק התלונה מס’ 611983 לכך שהנתל”ש לא מוכנה לקבל
תלונות בדואר אלקטרוני אינם חלים על משלוח תשובות.
ההסבר היחיד לכך שפקידים
מוכנים להטיל על עצמם (ועל אוצר המדינה) את המשלוח בדואר-נייר – כולל את החיפוש של
כתובת “רגילה” כאשר בפנייה ניתנת רק כתובת אלקטרונית) הוא אותו האגו,
עליו דיברתי לעיל, ועם כל הכבוד, הסבר אחר לכך – אין.
והרשה לי לחזור על השאלה
אותה כבר הצגתי לפניכם: אם אתם יכולים להתכתב אתי בדואר אלקטרוני, מה מונע
מעובדי-ציבור אחרים לעשות כן, אם לא האגו?
ועוד אזכיר לך כי כאשר
החלה “מהפכת הפקסים”, פקידים רבים לא היו מוכנים לקבל פניות בפקס. פעם
שלחתי לבית המשפט, בפקס, בקשת דחייה לדיון שהיה אמור להתקיים שלושה שבועות מאוחר
יותר, וקיבלתי תשובה שהם מקבלים בפקס בקשות דחייה רק אם הן דחופות, דהיינו שבוע
לפני הדיון. אז חיכיתי שבועיים, ושלחתי להם את אותה הבקשה באותו הפקס, וזה כבר
היה בסדר …
היום, ברוך השם, כבר
מקבלים פקסים בכל המשרדים, כי זה כבר לא “סמל סטאטוס”, ומחר יהיה אותו
הדבר גם לגבי הדואר האלקטרוני. אני מבקש, איפוא, להקדים את ה”מחר”
הזה להיום.
כיוון שלא ביקשתי
מהנתל”ש במפורש לשלוח לי את התשובה בדואר האלקטרוני, איני עומד על הסנקציה
החינוכית שביקשתי (ראה לעיל) לגבי הגב’ מזרחי, ודי לי בכך שתקבעו נורמה
“מנהלית” מתאימה.
אתם יכולים, כמובן, לדחות
את תלונתי (לאחר פתיחת תיק, כמובן, כי אחרת אין מה “לדחות”) מהטעם שזה
כבר “לא אקטואלי”, אבל נשאלת השאלה מה בצע בדחיית-הקץ, מדוע לחכות
לתלונה נוספת בנושא הזה, ולא להכות בברזל בעודו חם.
בכבוד
רב,
שמחה
ניר, עו”ד
______________
אל
תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”
(תנו “לייק” לעדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר
חדש)
מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק
אותו לאיראנים –
איך נפטרנו מאשר
גרוניס
לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי
הדין
(תנו “לייק” לביטולו של הגוף הכי בולשוויקי בישראל)
תשובת הנתל-ש לתלונה על ארבעת השופטים, כולל מכתב לוואי של אילן רויטר.tif