אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי הדין

(תנו “לייק” לביטולו של הגוף הכי בולשוויקי בישראל)

מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק אותו לאיראנים –

איך נפטרנו מאשר גרוניס

בטקס השבעת שופטים בבית נשיא המדינה, ביום 19.8.2012, נשא יגורתי נאום-ברכה בן 435 מלים.

אכן, נאומי ברכה אינם אמורים להיות הרצאה מקפת בכל תחום שהוא, אבל השומעים את הדברים מצפים לשמוע שמץ של בשורה מפי הדובר, במיוחד אם הוא בעל תפקיד ציבורי חשוב, ולא כל שכן אם הוא פונקציונר כמו נשיא ביהמ”ש העליון.

אבל ה”נאום” לא היה שונה מנאומיו הקודמים בתפקידו הנוכחי, ומכל אלה ניתן לקבל תמונה ברורה למדי: קצרים ומשמימים, ללא בשורה, ועם לא מעט קשקשנות.

עבור נאומי-ברכה ברמה של ברכת הבר-מצווה (“לאבא ואמא היקרים, בתודה שהביאוני עד הלום”) אנחנו לא זקוקים לנשיאים, ועל כך אמרינן נשיאים ורוח, וגשם אין.

אפשר להבין נאומים ארוכים ומשמימים, אבל כדי להשמים בנאום קצר יש צורך בכישרון מיוחד, יחד עם כוונה לכך, כוונה גדולה ומיוחדת, ונראה שזה מה שגרוניס מיטיב לדעת יותר מכל נואם אחר.

והשאלה היא מדוע גרוניס לא נעזר בכותבי-נאומים. זה מקובל, וזה לגיטימי, וגם גדולי-עולם נוהגין כן.

קחו, למשל, את שלישית המשפטים הזאת (הדגשת המשפט האמצעי – לא במקור):

מינוי השופטים והרשמים היום מסמל את התחדשות המערכת. מטיבה של מערכת משפט, שמתקיים בינה ובין החברה בה היא פועלת היזון חוזר. השופטים והרשמים החדשים והותיקים יצטרפו ממחר למעגל עשיית המשפט בישראל.

ואמרו בעצמכם: מה הקשר בין המשפט האמצעי (המודגש) לבין זה שלפניו, או לזה שמאחריו? מה הקשר בין ההיזון החוזר (ואחת היא לנו אם הוא קיים, או שאינו קיים) לבין “התחדשות המערכת” או לבין “הצטרפותם למעגל עשיית המשפט בישראל” של “השופטים והרשמים החדשים והותיקים“?

וכפי שאומרים במקומותינו: מה הקשר בין מחט לתחת?

הדברים מעוררים שאלה מעניינת: האם באמת גם השופטים והרשמים הוותיקים “יצטרפו ממחר למעגל עשיית המשפט בישראל”? ומה הם עשו עד עכשיו בתוך המערכת?!

והאם באמת גרוניס לא מכיר את המילה העברית ל-feedback?

כן, בעבר היו מתרגמין את המילה הזאת ל”היזון חוזר”, אבל התרגום הזה לא ממש נקלט, ובמקומו באה המילה “משוב”, אבל המילה הזאת מזכירה את משוב השופטים, ולכן, מבחינת גרוניס ומבחינת מערכת המשפט כולה, המילה “משוב” היא “משהו גס”, בבחינת הס-מלהזכיר.

ושאלת ה-64,000 דולר הפעם מתפצלת לשתיים:

האחת – מדוע הוא אומר “מערכת משפט”, ולא “מערכת המשפט”?

והשנייה – איך שפתיו של גרוניס לא רועדות כשהוא אומר כי “מטיבה של מערכת משפט, שמתקיים בינה ובין החברה בה היא פועלת היזון חוזר”, כאשר המערכת הזאת היא מערכת אוטיסטית, אשר מקשיבה רק לעצמה?

התשובה לשאלה הראשונה: כאשר מדברים על “מערכת משפט” באופן כללי, זה לא מחייב לשום דבר.

ולשנייה: גרוניס נשאר גרוניס.

ראו כמה שאלות מעוררת שלישיית משפטים המונה בסך-הכל 31 מלים בלבד, אבל זה עוד לא הכל.

מה דעתכם על זה:

עם השנים תרכשו את אחת המיומנויות החשובות ביותר של השופט: יכולתו להקשיב לרחשים מחוץ ללשכתו, לקולות הציבור והחברה, ובה בעת יכולתו להתנתק מהם ולהתמקד בנסיבות הייחודיות של כל תיק ותיק, וכל אדם ואדם העומד לפניו.

ועל כך אמרינן: ללכת עם, ולהרגיש בלי. להקשיב לקולות הציבור והחברה, אבל בה-בעת להתעלם מהם …

ומה זה “להתמקד בנסיבות הייחודיות של כל תיק ותיק”, במערכת משפט המכריזה ממרומי המקפצה כי מותר לו לבית המשפט להתעלם מכל נסיבה ייחודית אשר לא מתחשק לו להתייחס אליה, כי היא לא מתיישבת עם התוצאה שהוא סימן לעצמו מראש?

ואיך הוא מעז לדבר על “הקשבה לקולות הציבור” כאשר אתה מבקש ממנו דבר אשר בסמכותו, כראש המערכת, והוא, כתנאי לתשובה (לא בהכרח חיובית, כמובן) דורש ממך לגלות לו את מספר הנעליים שלך, אבל כשאתה חוזר אליו ושואל מה הקשר, הוא מסרב להתייחס לשאלה הזאת?

אבל להגיד עליהם שהם “אוטיסטים”? חס-וחלילה, כי זה “פוגע באמון הציבור בבתי המשפט”.

ועל כך אמרינן נו, באמת … האם נשאר להם עוד משהו מאמון הציבור, אשר ניתן עדיין לפגוע בו?!

מה עוד נשאר מתוך 435 המלים של נאום-הברכה, אחרי שהתייחסנו בכובד-ראש ל-66 מהן?

לא כלום, רק “מים”. קראו בעצמכם.

______________

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

(תנו “לייק” לעדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש)

מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק אותו לאיראנים –

איך נפטרנו מאשר גרוניס

לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי הדין

(תנו “לייק” לביטולו של הגוף הכי בולשוויקי בישראל)