אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי הדין

(תנו “לייק” לביטולו של הגוף הכי בולשוויקי בישראל)

מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק אותו לאיראנים –

איך נפטרנו מאשר גרוניס

עסקני לשכת עורכי-הדין ציפו לכך שהנתל”ש (נציב תלונות הציבור על שופטים) אליעזר גולדברג יעיף את ורדה אלשיך מכס השיפוט, אבל גולדברג לא סיפק להם את מלוא תאוותם. קורה, אבל לא נורא, כי הנתל”ש הוא, בסך-הכל, פונקציה מייעצת.

חיכו לאשר גרוניס, אבל גרוניס – אשר יגורתי – אמר רגע-רגע, תנו לה לחזור מהשבתון.

ואחרי שהיא חזרה מהשבתון גרוניס אמנם קיבל אותה מיד לשיחה, אבל לא הניח לה אקדח על השולחן, וגם לא יצא מהחדר, אלא דווקא נתן לה לחזור מידית לשפיטה, ובאשר לנימוקיו – רגע-רגע, זה לא ממש בוער.

אז חיכינו שבועיים, וגרוניס אמר אני מתייחס לאירוע בחומרה, אבל אני אסתפק בהערה אדמיניסטרטיבית “חמורה” בתיקה האישי של השופטת, ואני ממליץ לך, שר המשפטים, שאתה תסתפק במה שאני מסתפק.

פנו העסקנים אל שר המשפטים, יעקב נאמן, ואמרו לו אתה לא כבול לגרוניס, ויש לך שיקול דעת עצמאי – אפילו רחב יותר מזה של נשיא ביהמ”ש העליון, משום שהוא מוסמך ליזום רק הליך הדחה מנהלי (בפני הוולב”ש – הוועדה לבחירת שופטים – לפי סע’ 7(4) לחוק יסוד: השפיטה), ואילו אתה מוסמך ליזום גם הליק כזה וגם הליך משמעתי נגד השופטת הסוררת.

נאמן-לעצמו הזמין את העסקנים לפגישה על כוס קפה בלשכתו, למעלה מחודשיים וחצי לאחר דוח הנתל”ש, ובסיומה – כמה מפתיע – הוא אמר שהוא “ישקול” נקיטת צעדים נגד הגברת.

ריבונו של עולם: איפה היית, מר נאמן, במשך למעלה מחודשיים וחצי, ומה מנע ממך לשקול את הדבר במשך אותה התקופה? חיכית לגרוניס בלי להביא בחשבון שבגרירת-רגליים הוא לא פחות מוכשר ממך? ומה עשית במשך כמעט שלושת השבועות מאז שגרוניס החליט לעבור לסדר היום על הפרשה הזאת?

לכמה זמן זקוק פרופסור למשפטים כדי לשקול דברים כאלה? לגרוניס זה לקח אפס-זמן, והוא רק דוקטור, לא פרופסור. כן, כן, הוא נזקק לשבועיים נוספים כדי לכתוב מגילה בת שלושה עמודים, אבל זה לא היה משום שהוא כבד-עט, או כבד-מקלדת, אלא משום שהוא נהנה להחזיק את כל העם במתח, ולעשות רושם של “התלבטות רצינית”, או משהו דומה.

אכן, בהשוואה למשה רבנו, שנזקק לארבעים יום כדי לכתוב עשרה ראשי-פרקים, זה לא רע, אבל יש להתחשב גם בכך שלמשה רבנו לא היה מעבד תמלילים משוכלל כמו היום, ולכן הוא נאלץ לסתת במו ידיו את הלוחות, וכן גם לחקוק באבן את הטקסט עצמו.

יחד עם זאת, ייתכן שגם למשה היו שיקולים דומים, כך שגרוניס לא המציא שום דבר חדש.

ונחזור ליעקב נאמן: אם הוא היה באמת רוצה, הוא יכול היה לשקול ולהחליט בין שתי האפשרויות (או השלוש, בעצם): הדחה מנהלית, הליך משמעת, או לא-כלום, אבל הוא לא ממש השתוקק לכך, ולכן, הוא הזמין את העסקנים לכוס קפה, כאמור, על מנת להגיד להם שהוא “ישקול” את הדבר – ישקול בלשון עתיד.

מתי ישקול? לא יודעים, לא יודעים…

______________

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק אותו לאיראנים –

איך נפטרנו מאשר גרוניס

לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי הדין

(תנו “לייק” לביטולו של הגוף הכי בולשוויקי בישראל)