אל
תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”

לדף
הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי
הדין

(תנו “לייק” לביטולו של הגוף הכי בולשוויקי בישראל)

מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק
אותו לאיראנים –

איך נפטרנו מאשר גרוניס

בכותרת החלטתו של הנתל”ש אליעזר גולדברג בעניין ורדה
אלשיך מופיעה הנילונה כ“כב’ השופטת ורדה אלשיך סגנית נשיאה מבית המשפט
המחוזי בתל אביב בתיק פש”ר 1623/00”.

בהמשך ההחלטה מופיעה “כב’ השופטת” בשני הקשרים:
האחד – לגבי הדיון שהיה “בפני כב’ השופטת”, וכו’, והשני – לגבי
העניינים אשר קשורים לתלונה נגדה, ולהליכים בפני הנתל”ש.

חבל רק שהנתל”ש לא קרא את מאמרי מה
זה “כבוד השופט”?

אם הוא היה קורא את המאמר, הוא היה משכיל להבין כי אכן
הדיון הוא בפני כבוד השופטת, אבל ההתנהגות היא של השופטת עצמה, לא של
ה”כבוד” שלה, כי “כבוד” לא יכול “להתנהג”.

אכן, כבוד השופט יכול, במהלך הדיון, לתת הוראות מהוראות
שונות, אבל אמירות כגון “כב’ השופטת הורתה על הוצאתו מן האולם” אינן
נכונות, משום שכבוד, בשפה העברית, הוא ממין זכר, ולכן יש לומר “כבוד
השופטת הורה”.

ובדומה לכך יש לומר “כבוד השופטת נתן
החלטה”, ולא “נתנה החלטה”, כי הכבוד לא “נותנת”.

מהו הדין לגבי אמירתו של הנתל”ש כי “במהלך
הדיון התעלמה כבוד השופטת”? כאן השגיאה היא כפולה, לא רק מבחינה זו
שהכבוד הוא ממין זכר, אלא גם מבחינה זו שההתעלמות “במהלך הדיון” היא
“פרסונלית”, ולכן ההתעלמות הייתה של השופטת עצמה, ולא של
ה”כבוד” שלה.

שונים היו הדברים אם ההתעלמות הייתה בפסק-הדין, או בכל
החלטה אחרת, שאז ההתעלמות היא גם של “כבוד השופט” (אוי לאותו כבוד!),
אבל, כמובן, שאין בכל לשחרר מאחריות פרסונלית את השופט אשר כתב את פסק-הדין או
ההחלטה, שהרי אי אפשר לומר כי “כבוד השופט” התעלם, ואילו השופט עצמו דווקא
התייחס במלוא כובד-הראש.

במקום אחר בהחלטה אומר גולדברג: “בפגישתי עם כב’
השופטת ביום … שאלתי אותה …”.

כמובן שהוא לא נפגש עם “כבוד השופטת”, משום
שכבודה שוכן בביהמ”ש המחוזי בתל-אביב, והוא, גולדברג, שוכן במשרדו בירושלים
(ורדה אלשיך הייתה רוצה, כידוע, שכבודה יהיה “מלוא כל הארץ” (לרבות
בנתב”ג), אבל זה, לכל הדיעות, קצת מוגזם).

לא למותר לציין כי גם אם הוא היה נפגש עם “כבוד
השופטת”, הוא יכול היה לשאול אותו, ולא אותה, משום שבשפה העברית,
כאמור, הכבוד הוא ממין זכר – גם אם הוא כבודה של בת-מלך.

אני לא יודע אם לגולדברג יש (או היה, בעת כתיבת ההחלטה)
כבוד לשופטת ורדה אלשיך, או שאין לו, וגם לא היה לו, כבוד אליה, אבל אם הוא היה
רוצה להביע כבוד אליה (אמיתי, או רק מן-השפה-ולחוץ), הוא היה אומר בפגישתי עם
השופטת הנכבדה, וחוזר על “השופטת הנכבדה” לאורך כל הדרך, אלא שבכך הוא היה שם עצמו ללעג ולקלס, כי אף אחד לא היה מאמין
לו.

אז הוא כתב “כב’ השופטת” לאורך כל ההחלטה, בת
ל”א העמודים.

כן, ככה זה אצל המשפטנים, שאומרים “כבוד” (כ’
שוואית) כאשר אין ולו טיפה של כבוד, וכותבים “כב'”, כדי שאף אחד לא
יטעה בכך.

______________

אל
תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

(תנו “לייק” לעדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר
חדש)

מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק
אותו לאיראנים –

איך נפטרנו מאשר
גרוניס

לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי
הדין

(תנו “לייק” לביטולו של הגוף הכי בולשוויקי בישראל)