ליוסף שפירא, נציב תלונות הציבור: אשר גרוניס שוב מתחכם!
ליוסף שפירא, נציב תלונות הציבור: אשר גרוניס שוב מתחכם!
|
“אנחנו” זה גרוניס
בתחילה גרוניס ניסה להסתתר מאחורי סינרה של מנהלת לשכתו, אבל הוא נאלץ לגלות את הסוד, וכעת הוא מחפש תירוץ חדש לחמוק מתשובה *** תשובה למירי אלה, היועצת המשפטית לנציב תלונות הציבור *** נראה איך הנת”ץ ייצא מזה
(תנו “לייק” לעדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר
חדש)
לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי
הדין
(תנו “לייק” לביטולו של הגוף הכי בולשוויקי בישראל)
מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק
אותו לאיראנים –
איך נפטרנו מאשר גרוניס
שמחה ניר, עו”ד
1.8.2012
לכבוד
הגב’ מירי אלה
היועצת המשפטית לנציב תלונות הציבור
ירושלים
שחום רב,
הנדון: תיקיכם מס’ 708421 ו-611984 – מכתבך
אלי מיום 22.7.2012
לא אערב שמחה בשמחה ניר, ועל מכתבך בשלמותו אענה לך
בהזדמנות אחרת, אחרי שאקבל את תשובתו של מר שפירא לאותם חלקים של מכתבי אליו מיום 4.7.2012,
אשר אליהם מכתבך שבנדון לא מתייחס.
תלונתי נגד נשיא ביהמ”ש העליון התחילה – ולמעשה גם
נגמרה – בכך שהגב’ שרה יפלח, מנהלת לשכתו של הנילון, סירבה להשיב לשאלתי מי זה
“אנחנו” אשר בשמם היא כותבת אלי, והיא הואילה בטובה לענות על השאלה הזאת
רק בעקבות תלונתי אליכם, קרי: ש”אנחנו” זה “אשר גרוניס” עצמו.
כיוון שאני רשאי לבקש מעובד-הציבור הבהרות לדברים לא מובנים
לי אשר במכתבו אלי, וכיוון שהגב’ יפלח סירבה לעשות כן ללא כל הצדקה, אבקש לקבוע
כי תלונתי בנקודה הזאת אכן נמצאה כמוצדקת, כדי שבעתיד הדברים לא יישנו, וכדי שגם
הנת”ץ לא יוצף בתלונות אותן ניתן למנוע.
לאור ההבהרה לפיה ה”אנחנו” הוא הנילון עצמו,
חזרתי אל הנילון בשאלה הבאה:
4. כיוון שאתה דורש הבהרה בקשר לתוקף רישיון
עריכת הדין שלי כתנאי למתן תשובתך, אבקש להבהיר לך שאני לא פניתי אליך בשם
איש,זולת עצמי.
5. אם האמור בסעיף הקודם לא מניח את דעתך,
אבקשך להבהיר לי מה הרלוואנטיות של הדרישה הזאת למכתבי אליך, ואבקש, לעניין זה,
להתייחס בנפרד לכל נושא שבמכתבי.
6. ברור לי שלפחות לחלק ממכתבי – לדעתי לשום
חלק ממנו – אין כל קשר לרישיון עריכת הדין שלי, אבל אם תצליח לשכנע אותי, אשקול את
עמדתי בהתאם (דהיינו או שאענה על השאלה, או שאוותר על אותו חלק).
(שאר מכתבי הוא הערות-אגב, מנהג אשר למדתי משופטי ישראל).
על פנייתי זו קיבלתי את תשובתה של הגב’ יפלח, והפעם לא
בלשון “אנחנו”, אלא בציון “השם המפורש”: “כב’הנשיא
גרוניס עיין בהודעתך שלהלן והוא אינו רואה לנכון להתייחס אליה”.
צר לי מאוד, אבל אין לכך בסיס בחוק.
אם עובד-הציבור מתנה את תשובתו לפנייתו אלי בכך שאשיב
לשאלות אישיות, מותר לי לשאול אותו מה הבסיס בחוק להתנייה זו. יכול להיות שהוא
ישכנע אותי (ואז אשיב לו, או שאוותר על נשוא פנייתי), ויכול להיות שהוא לא ישכנע אותי
(ואז אשקול את צעדי הלאה).
לשיטתו של גרוניס הוא רשאי לחקור אותי גם על תוקף רישיון
הנהיגה שלי, או אם קיבלתי חיסון נגד HIV, והוא פטור מלהסביר לי מה הבסיס החוקי
לחקירות האלה. האם זה היה מקובל על הנציב אם כך היה דורש ממני, למשל,
מנכ”ל המועצה המקומית זרנוגה
גימ”ל?!
אציין כי דרישתו של הנילון לתשובה בעניין הזה לא הגיעתני
תוך 45 הימים מפנייתי אליו – באשמתו של כפיפתו, אבל באחריותו ה”מוסדית” –
וגם מהבחינה הזאת חל עליו נטל ההוכחה שלדרישתו אכן יש בסיס חוקי.
אבקש לראות את תלונתי כמוצדקת גם מהבחינה הזאת, ולהורות
לנילון להשיג לגופה על פנייתי אליו מיום 14.3.2012.
מעבר לכך אבקש, הן לגבי מכתבך הקודם בנדון דנן והן לגבי
מכתביך בעתיד, לציין אם בנציבות ישנו תיעוד כלשהו לפיו הנציב לוקח אחריות אישית
(להבדיל מאחריות מוסדית, אשר בכל מקרה חלה עליו) למכתביך בשמו – ככתבם וכלשונם
בשעה שעת חותמת עליהם.
מדוע אני מבקש זאת?
משום שבמשרד המשפטים עונים לי כי לביטוי “על דעת
השר”, בו הם משתמשים, “אין משמעות אחת מוגדרת”, ואילו
מנציבות תלונות הציבור על שופטים אני מקבל תשובות כגון “הנציב הסמיכני
בעל-פה”. החשש שהוא הוא שמכוח חוק הכלים השלובים העניינים מתנהלים כך
גם אצלכם.
כמובן שזה רק חשש, ולכן אני מבקש להבהיר את הדבר, כדי להסיר
ספקות.
בכבוד
רב,
שמחה
ניר, עו”ד
______________
(תנו “לייק” לעדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר
חדש)
מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק
אותו לאיראנים –
איך נפטרנו מאשר
גרוניס
לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי
הדין
(תנו “לייק” לביטולו של הגוף הכי בולשוויקי בישראל)