לדף
הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

(תנו “לייק” לעדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר
חדש)

לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי
הדין

(תנו “לייק” לביטולו של הגוף הכי בולשוויקי בישראל)

בטכס
סיום שנת המשפט בלשכת עורכי הדין בירושלים (10.7.2012) אמר אשר גרוניס, בין
השאר:

“משוב
השופטים הוא רעיון זר למערכת משפט. המשוב מבקש להחדיר תרבות של
רייטינג לבתי המשפט, שבינה ובין שיפור עבודת השופטים אין דבר וחצי דבר. משוב השופטים
משבש את האיזון המקצועי הראוי שבין עורכי הדין והשופטים, והחלתו עשויה להשפיע לרעה
על עבודת השופטים, שינסו לזכות באהדת עורכי הדין”.

יופי אשר, יופי.

אולי, במקום לקשקש כל כך
הרבה, אולי תגיד לנו מה זה “איזון מקצועי”, מה זה “איזון מקצועי
ראוי בין עורכי הדין והשופטים”, איזה “איזון מקצועי” קיים היום,
ובמה ישתבש ה”איזון” הזה בגלל משוב השופטים.

בוא
נדבר קצת על “איזון מקצועי”

כשאני יושב ליד המחשב שלושים
לילות תמימים, מערב עד בוקר, ומוציא מתחת ידי בר”ע מסודרת לתפארה המשתרעת על
300 עמודים + 200 נספחים, ושופט כמו שלמה לוין, שלא מבין דבר בתחום, מוציא
מתחת ידיו החלטה בת שתי מלים “הבקשה נדחית” – איפה כאן ה”איזון”
ה”מקצועי”?

כאשר שופט כמו יצחק
בנאי משתין מהמקפצה על הלכה שנפסקה ע”י ביהמ”ש העליון ואני אומר
שהוא צריך לפשוט את הגלימה, אז במקום שיעיפו אותו מהכהונה מעיפים אותי מעריכת הדין
– איפה כאן ה”איזון” ה”מקצועי”?

כאשר אני טוען כי
“המדינה לא מגלה לנו” דבר זה או אחר, במקום שבית המשפט יכפה עליה לגלות
את מה שהיא מסרבת לגלות מעמידים אותי אל הקיר – איפה כאן ה”איזון”
ה”מקצועי”?

כאשר אני טוען כי
הפרקליטה אתי כהנא התעלמה מעובדות הידועות לה על השקרים של המשטרה, “ובכך
הצטרפה” היא למחנה השקרנים-מדעת, במקום שיעיפו את השקרנית הזאת מעיפים דווקא
אותי – איפה כאן ה”איזון” ה”מקצועי”?

כאשר שופט כמו משה
סובל (מחוזי י-ם, יש עוד סובל כזה) עושה ממני אידיוט, שם בפי עצמו את הטענה
שאני עצמי טענתי והוא מייחס לי התעלמות ממנה, או, גרוע מכך, בורות משום אי-ידיעתם,
כביכול, של דברים אלמנטאריים – איפה כאן ה”איזון”
ה”מקצועי”?

כאשר אני מצמצם את ערעורי
לטענה אחת בלבד, המבוססת על החלטה שערורייתית של הערכאה קמא, ושופטים כמו אליקים
רובינשטיין, סלים ג’ובראן ויורם דנציגר, לא מתביישים ומשקרים במצח נחושה
באמרם כי “ההחלטה אינה לפנינו”, ומכאן הם יוצאים למסע של השלכת
זבל-שבזבלים, טינופת-שבטינופות – איפה כאן ה”איזון”
ה”מקצועי”?

כאשר שופט כמו צבי סגל
מקשקש על “תורת הצורות”, ואומר – בפסק-דין המבייש את כל מערכת המשפט – כי
האמירה “אמר לא אמת” היא עבירה המצדיקה 30 חודשי השעיה מעריכת הדין, ואף
מביע את צערו על כך שהלשכה לא ערערה על קולת-העונש – איפה כאן ה”איזון”
ה”מקצועי”?

כאשר שופטים לא מוכנים
לשמוע ביקורת אישית (“הביקורת צריכה להיות לגוף הפסק, ולא לגוף הפוסק”) –
איפה, איפה כאן ה”איזון” ה”מקצועי”?!

בקיצור, גרוניס, אתה
קשקשן אשר שם בכיס הקטן את דורית ביניש ואת כל אשר קדמו לה – כולם יחד וכל
אחד לחוד.

שימוש
מניפולטיבי בעובדות-אמת

גרוניס, אתה אומר כי “משוב
השופטים הוא רעיון זר למערכת משפט“, וזה הדבר היחיד בו אני מסכים אתך.

אכן, זהו “רעיון
זר” לכם, השופטים, אבל בדיוק על כך נפשי בוכייה.

זה “רעיון זר”
לכם, כי  אתם, כאמור, רוצים שהביקורת תהיה
רק “לגופו של הפסק”. אתם רוצים שכל העולם יתנדבו לשמש לכם
“עוזרים משפטיים” חינם-אין-כסף, כדי שבפעם הבאה בה סוגיה זו או אחרת
תעלה לדיון, אתם תוכלו להשתמש בדברים לתועלתכם.

לתועלתכם – בכך שתהיה לכם
הזדמנות להדוף את הביקורת;

לתועלתכם – בכך שתוכלו להראות,
במקרים המתאימים, שאתם “קשובים לביקורת”;

ולתועלתכם – בכך שתראו
לכל העולם שמישהו מתייחס אליכם.

אז לא, אתם משרתי הציבור,
אתם מקבלי משכורת מקופת הציבור וממיסיו, ואתם צריכים להסתכל בראי יום-יום ושעה-שעה,
ולשאול כל אחד את עצמו מה עשיתי היום למען אמון הציבור, ומה אעשה מחר למענו.

ואתם משתינים על אמון
הציבור בקשת גבוהה.

ואתם משתינים
בקשת גבוהה גם על כלל 11א(8) לכללים בדבר סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים

אני כבר נלאיתי מלפמפם לכם את הדבר הכי
בסיסי הזה, שאתם מתעקשים לא להבין, למרות שאתם מבינים אותו מצויין.

כלל 11א לכללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים),
התשמ”ד-1984, אומר:

התכונות העיקריות הנבדקות והנשקלות לגבי מועמד … הן אלה:

– – –

(8) תדמית המועמד בעיני הזולת בתחום המקצועי ובחיי היומיום;

ומה זה אומר? זה
אומר שגם אם ציבור עורכי-הדין הוא מטומטם, דעתו חשובה, כי היא משקפת את
“תדמיתו בתחום המקצועי” של כל שופט ושופט.

ואת נמשיך עם כלל
11א(8), על כרחנו נגיע לכך שלא רק דעתם של עורכיח-הדין חשובה, אלא גם דעתו של
הציבור הרחב, וזה אומר לא רק שיש לברך
על משוב השופטים שעורכת הלשכה, אלא שיש לחפש גם דרכים לבחינת “תדמיתם של
השופטים” – לא רק “בתחום המקצועי” אלא גם “בחיי היומיום”.

אתם יכולים, כמובן, להביא
לביטולו של כלל 11א(8), אבל את זה לא תעזו לעשות, משום שיהיה בכך הודאה מפורשת
שאין לכם כל עניין בתדמיתכם בעיני הציבור – לא “בתחום המקצועי” ולא “בחיי
היומיום”, וממילא גם אין לכם עניין באמון הציבור.

זה לא שכיום יש לכם עניין
רב בתדמיתכם בעיני הציבור, אבל אתם מעמידים פנים שיש לכם, ועל כל ביקורת עליכם אתם
אומרים שהיא “פוגעת באמון הציבור בשופטיו”.

אכן, היא פוגעת – אבל זה
תפקידה של הביקורת (לבד מזו אשר מפזזת ומכרכרת בשירי מה-יפית), וטענתכם בדבר הפגיעה
באמון הציבור אינה אלא שימוש מניפולטיבי בעובדות-אמת.

האם באמת
שמעת את מה שיצא מפיך, גרוניס?

בוא נלך לדברים הרציניים
יותר, לדבריך לפיהם:

המשוב מבקש להחדיר תרבות של רייטינג לבתי המשפט, שבינה ובין שיפור
עבודת השופטים אין דבר וחצי דבר … והחלתו עשויה להשפיע לרעה על עבודת השופטים, שינסו
לזכות באהדת עורכי הדין”.

האם באמת שמעת את מה שיצא
מפיך?

דבר ראשון: אולי תגיד לי
על סמך איזו הנחה מטומטמת אתה קובע שבין תרבות הרייטינג לבין שיפור עבודת השופטים
“אין דבר וחצי דבר”? האם באמת לא עקבת אחרי המשובים הקודמים והשפעתם על
עבודת השופטים?

אבל בוא נניח שבין המשוב
לבין שיפור עבודת השופטים באמת אין דבר וחצי דבר, כלשונך. האם, גרוניס, האם אתה
מבין מה זה אומר?!

זה אומר שהשופטים לא
מסוגלים להשתפר בעקבות הביקורת.

זה אומר שאם שופט מדורג
נמוך במזג שיפוטי, בהבנה משפטית, בעמידה בלוח הזמנים וכו’ – שום משוב לא ישפיע
עליו לטובה – ובוודאי שלא ישפיע לטובה על שופטים אחרים, שגם הם זקוקים לשיפור.

זה אומר שאם המשוב מלמד
ששופט מסויים מבזה את מעמדם של שופטי ישראל, הוא ימשיך להיות רצוי במזנון השופטים,
ו”המערכת” לא תראה לו את הדלת החוצה.

יש דברים שלא לומדים בשום
פקולטה למשפטים, והוא שגם לאורגניזמים הכי בסיסיים, אורגניזמים חד-תאיים יש יכולת
למידה מסויימת, והנה אתה אומר שהשופטים לא מסוגלים ללמוד דבר.

אז בעניין הזה אני מסכים אתך,
והשאלה היא מה עושים עם ציבור קולקטיבי כזה.

גרוניס,
אולי תהיה רציני?

אבל הדבר הכי חשוב בדבריך
הוא ש”המשוב מבקש להחדיר תרבות של רייטינג לבתי המשפט … והחלתו עשויה
להשפיע לרעה על עבודת השופטים, שינסו לזכות באהדת עורכי הדין”.

אז תהיה רציני, במטותא
ממך.

כאשר אנחנו, בהליכי פסלות
שופטים, טוענים דברים כאלה ממש, אתם צוחקים עלינו בקשת גבוהה.

לשיטתכם שופט בישראל לא
מושפע מדברים כאלה.

לשיטתכם שופט הנושא עיניו
לקידום יהיה מוכן להקריב את הקידום ולא 
להתיישר עם הקו המחייב לדפוק את מבקרי ה”מערכת”. לשיטתכם הוא
“לא מושפע” מתאווה הטבעית לקידום, ואפילו חובת הגילוי הנאות – אם הוא
מועמד לקידום, אם לאו – לא חלה עליו.

והנה, אתה בא ואומר ששופט
עשוי להטות דין בשביל ה”רייטינג”!…

אז מה אומר ומה אדבר – עם
“ידידים” כמוך מערכת המשפט לא זקוקה לאוייבים!

__________

אשר יגורתי (ט): תלונה לנציב תלונות הציבור: גרוניס גורר
רגליים, לא עונה, מחפש תירוצים

______________

לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי
הדין

(תנו “לייק” לביטולו של הגוף הכי בולשוויקי בישראל)

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

(תנו “לייק” לעדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר
חדש)