אשר יגורתי (ח): גרוניס גורר רגליים ומתחמק מתשובה
אשר יגורתי (ח): גרוניס גורר רגליים ומתחמק מתשובה
היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי“)
ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש
ביום ,16.3.2012 שלחתי לאשר גרוניס, זה שמינויו כנשיא ביהמ”ש העליון פורסם ברשומות, מכתב בו הצגתי לו כמה דרישות.
זהו “מבחן הקבלה לעבודה” שהצגתי לו.
תשעה ימים לאחר מכן, ביום 25.3.2012, כותבת לי שרה יפלח, עוזרת מקצועית לנשיא, כהאי לישנא (ההדגשה לא במקור):
קיבלנו את מכתבך מיום …
בטרם נענה לפנייתך גופה, ברצוננו לברר האם רישיון עריכת הדין שלך הינו בתוקף.
את תשובתה שלחה לי יפלח לכתובת היסטורית בארץ, למרות בקשתי המנומקת, בהדגשה, לענות לי במייל, כיוון שאני לא בארץ – סיבה מצויינת להרוויח עו”ד זמן.
המכתב הזה הגיע אלי אחרי כשלושה חודשים מתאריכו, ולמעלה מכפל-הזמן שנקבע בחוק לתשובה מנומקת לפנייה אל עובד הציבור.
נקיטת גוף ראשון רבים הזכירה לי את פרשת שיר בן-גיגי והתולעים, ועל כך עניתי לה, להכותבת:
גב’ שרה יפלח,
לעניין מכתבך אלי, 05307912 מיום 25.3.2012.
במכתבך את מדברת בלשון “אנחנו”.
אודה לך אם תבהירי לא מיהם ה”אנחנו” אשר הרהיבו עוז למען את מכתבך אל כתובתה של גרושתי, כאשר בפתיח למכתבי אמרתי, בהדגשה, כי “כיוון שאני לא נמצא בארץ כעת, אבקש להשיב לי בדואר האלקטרוני, לפי הכתובת המופיעה למעלה”.
במאמר מוסגר אביע את תמיהתי לשם מה אתם משקיעים את משאבי הציבור על “איתור כתובות” ומשלוח מכתבים בדואר-נייר, על כל העלות הכרוכה בהם, כאשר “משרד ללא נייר” היה כבר לאחד הדגלים של מערכת המשפט, ואפשר להשיב לפונה בלחיצת כפתור.
אבקש את תשובתך עד ליום ד’, 27.6.2012, שעה 1700 שעון ישראל.
שמחה ניר, עו”ד
נראה איך ה”אנחנו” האלה ירדו מהעץ עליו טיפסו.
אני, אגב, לא יודע מה הקשר בין מכתבי לבין רשיון עריכת הדין שלי (אגב: אין חיה כזאת), אבל אם ברצונם לברר משהו – אנחנו מדינה חופשית (למעט כאשר מדובר בביקורת על השופטים, ובמיוחד ע”י עורכי-דין), ואני לא יכול למנוע מהם לברר את כל מה שירצו – אבל בתנאי שתוצאות הבירור לא תשמשנה למטרות זרות, ובתנאי שהבירור לא ידחה את מועד התשובה הקבוע בחוק.
אז בינתיים ה”אנחנו” הזה לא השקיעו מאמץ מיוחד במימוש הרצון הזה, ולא ברור לי מדוע בירור כזה מצריך יותר זמן מאשר חקירת רצח.
אלא מאי? עכשיו הם יגידו “התכוונו לברר באמצעןתך”. תזכרו שאמרתי לכם.
אלא מאי? מלשון המכתב משתמעים הדברים האלה: קיבלנו את מכתבך מיום … ויש בדעתנו להשיב לו, כמחוייב על פי החוק, אבל בטרם נענה לפנייתך גופה, ברצוננו לברר פרט זה-וזה, ולכן ייתכן שהצורך לברר את הדבר יביא לשיהוי-מה במתן התשובה”.
ככה אני מבין את הדברים.
אכן, יכול להיות שאני אידיוט אשר לא מבין עברית, אבל כאשר עונים לפונה, צריך לענות בשפה המובנת לפונה, ולא בשפה המובנת לעונה.
מכל מקום, מה שברור הוא זה שהעוזרת המקצועית לנשיא ביהמ”ש העליון צריכה ללכת וללמוד קןרספונדנציה, לפחות ברמת-המינימום הנדרשת מעובד-המדינה אשר תפקידו כרוך בהתכתבויות עם אחרים.
______________
היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי“)
ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש