לדף
הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק”
(“אהבתי“)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר
חדש

העם היושב בציון זכה לאחרונה לגלות תגלית מדהימה. תופעה
מפתיעה ביותר שאף אחד לא ידע ולא שמע שהיא קיימת. התגלית היא שפוליטיקה זו . . . פוליטיקה.

ה”תרגיל” של נתניהו ומופז תפש את התקשורת, שלא
לדבר על כל המערכת הפוליטית, עם המכנסיים למטה. זה לא קורה להם כל יום, ועל זה הם
לא יכולים לסלוח. הם יהיו מוכנים לבלוע הרבה צפרדעים, אבל דבר כזה? שתרגיל כזה
יעבור מבלי שהם ירגישו מה מתבשל להם מתחת לאף? איך זה ייתכן? הציבור עוד עשוי
לגלות את האמת – שאין להם מושג ירוק על מה הם כותבים. כל המוניטין של “יודעי
כל” שלקח להם כל כך הרבה שנים לבנות נמחק בהרף עין. נדמה לי שב”מקור
ראשון” היה רמז שדבר כזה עשוי לקרות, אבל גם זה היה בחצי פה בלבד.

התגובות כמצופה, היו גינויים על גינויים. כמו תמיד, התגובות
כלל לא עסקו במהות. כל מי שהיה לו מה לומר, ויותר מזה, כל מי שלא היה לו מה לומר,
מצא לנכון להתבטא. זה היה צעד לא דמוקרטי, זו היתה הונאת ציבור הבוחרים, זה נועד
לספק את האמביציות האישיות של המעורבים, זה היה כלנתריזם, אפשר להמשיך ככה בלי
סוף. האמת היא שאת כל הפזמונים האלה כבר שמענו בעבר. זהותם של המפזמים תמיד משתנה
בהתאם לנסיבות. מי שנשאר בחוץ הוא תמיד זה שצועק גוועלד! מי ש”נכנס
לחופה” פועל מתוך מניעים אלטרואיסטיים ללא כל עניין אישי. תיקים בממשלה? זה
רק לאנשים קטנים. אין צורך לומר שבראש הצועקים חמס נמצאים אלה שתכניותיהם להחלפת
השלטון השתבשו ונגזר עליהם לשבת שנתיים נוספות על ספסלי האופוזיציה.

פשוט מדהים עד כמה הציבור בישראל עדיין לא עיכל את העובדה
שפוליטיקה זו פוליטיקה. בהשאלה מהביטוי הצרפתי La guerre comme a la guerre הפוליטיקה תמיד תהיה פוליטיקה, וכל מי שחושב על פוליטיקה במושגים
של מוסר, עקרונות, הגינות, “להיטיב עם העם” ושטויות אחרות ממין דומה,
הוא במקרה הטוב נאיבי חסר תקנה. אני ממליץ לכולם לקרוא מאמר שכתבה על הנושא שרה
הוניג במדור “דעות” של הג’רוזלם פוסט, המציג את
כל הפרשה ברוח קצת יותר קלה.

בהשוואה לאירועים מהעבר, התרגיל של נתניהו-מופז הוא באמת
תרגיל מבריק. המבצעים יצאו כשידם על העליונה, לפחות באופן זמני, וכל היריבים נותרו
עם הלשון בחוץ. בעקבות הארוע הנוכחי השלטון במדינת ישראל הוא עכשיו בידי
טריומויראט הנשען על קואליצית ענק – 94 חברי כנסת. עדיין לא ברור אם המסגרת הזאת
תשמר לאורך זמן. מבקרי התרגיל טוענים בין השאר שרוב כזה הוא “לא בריא
לדמוקרטיה”. אותם מבקרים טענו בעבר שרוב של 61 חברי כנסת, רוב שה-“1”
שלו נקנה בשוחד, היה “בריא (מאוד) לדמוקרטיה”.

הבעיה היא שבמקום לעסוק בעבר (עיסוק אופייני ללוזרים) צריך
לעסוק בעתיד, בשאלה מה יהיה עכשיו. השנאה לנתניהו של כל המבקרים בתקשורת ובמפלגות
היריבות מעבירה אותם על דעתם, והם אינם מוכנים להתיחס לאפשרות שאולי מהתרגיל הזה
עוד תצמח להם טובה או, שכמו שנאמר במקרא, מֵעַז, יָצָא מָתוֹק.

לא קשה לראות שמה שהוא כאן לא מסתדר – ואינני מתכוון למסריח
כמו ב”תרגיל מסריח” במשמעות הפרסית של המושג. כל התרגיל היה מיותר. נתניהו
זקוק למופז כמו לקוץ ב . . . בהשאלה מדבריו של רבין המנוח. יש לו כבר שני
רמטכ”לים לשעבר בממשלה שאינם מפרגנים זה לזה, אז מה יצא לו מזה שיהיה עוד
אחד? הקואליציה שלו היתה איתנה למדי, שום איום על קיומה לא נראה באופק. אם הבחירות
היו אכן מתקיימות בספטמבר הקרוב, זו כמעט וודאות שהוא היה זוכה בגדול. אז לשם מה
הוא עשה את זה? קל להבין למה מופז עשה את זה, אבל נתניהו? לא נראה לי שהסיבה
למעשהו של נתניהו היתה שהוא יוכל לכתוב ברזומה שלו שהוא זכה לעמוד בראש קואליצית
ענק – מהגדולות שהיו במדינת ישראל. מוכרחה להיות סיבה אחרת.

כפי שאמר מאמן הבייסבול האמריקאי האגדי, יוגי ברה, אי
אפשר לחזות מה יהיה, בייחוד כשמדובר בעתיד. אם היו חסרות הוכחות לאמיתות
האימרה הזאת, התרגיל האחרון סיפק אותן. בכל זאת, אני מוכן להסתכן הפעם, מאחר ומה
שלדעתי עומד לקרות נראה לי כוודאי בסבירות של למעלה מ 90%. אין לזה שום קשר לאיום
האיראני (דבר שהוא, לעניות דעתי, מעבר ליכולת של מדינת ישראל גם אם יתווספו לממשלה
עוד שלושה רמטכ”לים לשעבר – יש לי גם ספק אם זה במסגרת היכולת של ארה”ב,
אבל זה נושא לדיון אחר). מה שהביא את נתניהו לנקוט בצעד הזה היא סיבה שונה
לחלוטין.

הסיבה היחידה שבגללה נתניהו זקוק למופז ול”קדימה”
בתוך הקואליציה היא כי זה יקל עליו לבצע את מה שלדעתי הוא חותר אליו מזמן – לחזור
על המהפך של שרון. עם מופז ו”קדימה” ב”פנים”, יכולתם של
ליברמן ו”ישראל ביתינו” להשפיע על המדיניות “איבדה מומנטום”
באופן משמעותי. ש”ס היתה מאז ומעולם משענת קנה רצוץ לגבי כל מה שקשור
להתיישבות ביהודה ושומרון, והחלק ה”ניצי” של הליכוד הוא אוסף של שפנים
שעדיין לא שכחו את המדבר הפוליטי בו נגזר עליהם לבלות כאשר שרון החליט לבצע את
ההתנתקות מגוש קטיף. לנתניהו תהיה מעכשיו יד חופשית לבצע את מדיניות החיסול הממוקד
של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל.

זה נשמע רע מאוד, אבל תרשמו לפניכם – זה מה שעומד לקרות. כל
מי שלא הבין עד היום מה דן מרידור ובני בגין מחפשים בממשלה שלא יגיד “לא
ידענו”.

אפשר כבר היום להתחיל לדון בשאלה איך כל המבקרים והמגנים של
היום יתמודדו עם השרוניזציה של נתניהו אם וכאשר היא תתרחש. האם, כמו במקרה של
שרון, היא תכשיר אותו בעיני השמאל, או שעוצמת השנאה אליו כבר עברה את המסה הקריטית
ועליו כבר לא תחול מסכת אתרוג.

______________

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק”
(“אהבתי“)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר
חדש