החלטת הנתל”ש שלא לקבל תלונות בדואר אלקטרוני – האם זו החלטה “שיפוטית”?
החלטת הנתל”ש שלא לקבל תלונות בדואר אלקטרוני – האם זו החלטה “שיפוטית”?
|
והאם באמת מיכה לינדנשטראוס הוציא מתחת ידו את האמירה האידיוטית שמנהל הנציבות הכפוף לו שם בפיו? *** תשובה להלל שמגר, מנהל נציבות תלונות הציבור
היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי“)
ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש
מיודענו הנתל”ש, אליעזר גולדברג, החליט – אם אכן החליט כך – שלא לקבל בדואר אלקטרוני תלונות נגד שופטים – בניגוד, למשל, לנציב תלונות הציבור הכללי (נת”ץ), שמקבל מדי שנה אלפי תלונות בדרך הזאת.
אני התלוננתי בפני הנת”ץ על כך שהסירוב לקבל תלונות בדואר האלקטרוני יש בו “נוקשות יתירה” (דבר אשר מהווה עילה לתלונה נגד עובדי-ציבור), והוא לא מונע משיקולים ענייניים, אלא משיקולי-אגו של מישהו בנציבות תלונות הציבור, או אפילו של הנציב גולדברג עצמו.
מיודענו אלכס מישקיטבליט, המתהדר בנוצות של “עוזר בכיר למנהל נציבות תלונות הציבור” חושב שאני מטומטם, וחוזר אלי בתשובה אידיוטית: “אי-העמדת תיבת דוא”ל לצורך הגשת תלונות הינה פרי החלטה פרשנית-מקצועית של (הנתל”ש) … והיא אינה החלטה הנוגעת לסדרי מנהל מובהקים”.
ברור מהו החבוי בתשובה הזאת: החשש מהפיכת נציבות תלונות הציבור ל”ערכאת ערעור” על הנתל”ש, אבל משתמע ממנה שאם היה זה עניין שב”סדרי מנהל מובהקים”, הנציבות הייתה מוסמכת לברר את התלונה, ואף הייתה עושה כן.
אני חוזר אל מישקיטבליט במכתב-השגה, מסביר לו “בכפית” את הפירכה שבתיזה שלו, ומבקש ממנו “להעביר את השגתי זו לנציב עצמו, מר לינדנשטראוס, אישית”.
על כך משיב לי המנהל של מישקיטבליט, הלל שמגר, כי תשובתו (המקורית) של מישקיטבליט היא “על דעתו ובאישורו של מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור”, אבל לא מתייחס כלל למכתב-ההשגה שלי על תשובתו המקורית של מישקיטבליט.
התשובה הזאת ממש לא נראית לי, משום שעם כל הביקורת הציבורית על מיכה לינדנשטראוס, אף אחד עוד לא אמר עליו שהוא אידיוט, כפי שהכפיף שלו מבקש להציגו, ולכן אני חוזר אל שמגר, במכתב המדבר בעד עצמו:
שמחה ניר, עו”ד
30.4.2011
לכבוד
מר הלל שמגר
מנהל נציבות תלונות הציבור
ירושלים
נכבדי,
הנדון: תיכקם מס’ 611983, מכתבך מיום 15.4.2012
בפתח הדברים אציע לך “תרגיל אינטלקטואלי:
נניח – רק נניח! – שמכתבו של מר מישקיטבליט מיום 20.12.2011 (ולא כפי שכתבת, בטעות) מכיל אמירה(ות) אידיוטית(ות);
ונניח – רק נניח! – שאני מצליח לשכנע אותך בכך שהמכתב הנ”ל מכיל אמירה(ות) אידיוטית(ות) …
והשאלה היא אם יש במכתבך שבנדון כדי להטיל על מר לינדנשטראוס גם אחריות אישית על האמירה(ות) הנ”ל – להבדיל מהאחריות ה”מוסדית”, אשר חלה בכל מקרה.
והתשובה שלי היא לא ולא!
ראשית – משום שאתה נזהר מאוד בניסוח, ובמכתבך אין שום אמירה ברורה שהתיק עצמו הונח לפני מר לינדנשטראוס, ושמכתבו של מר מישקיטבליט היה לנגד עיניו של מר לינדנשטראוס לפני שנחתם ונשלח אלי;
שנית – משום שמר לינדנשטראוס אינו אידיוט (אני מכירו הרבה לפניך);
שלישית – אמירות כגון “על דעת השר”, וכו’ כבר מזמן אינן מעידות על כך שהשר, וכו’, בכלל ראה את החומר בו מדובר, ובמקרים רבים מי שעונה “על דעת השר”, וכו’, מסתמך, לכל היותר, על הנחיות פנימיות מימים-ימימה, אשר איש כבר לא זוכר מי הוציאן, ומתי.
ראה, למשל, אישור-לדוגמה לכך, ממשרד המשפטים;
ורביעית – אם מר לינדנשטראוס היה לוקח על עצמו אחריות אישית, הוא היה חותם בעצמו על המכתב.
ולכן, אם אתה טוען שרק שיקולי אגו, וכיו”ב, מנעו ממר לינדנשטראוס לחתום על התשובה לתלונתי – עליך נטול הראייה (למשל: ע”י רישום הערות בכתב-ידו, כולל חתימה ותאריך, על גבי הטיוטה שערך מר מישקיטבליט, וכן גם על הנוסח הסופי (אם הטיוטה לא אושרה כפי שהיא).
אבל בוא נעשה צעד נוסף, מתוך הנחה שמר לינדנשטראוס אכן לקח אחריות אישית על כל פרט ותג במכתב הנ”ל. אבל בכך אין שום התייחסות לגופו של מכתבי מיום 22.3.2012.
אני דורש, איפוא, תשובה עניינית על מכתבי האחרון, עד ליום ה-45 ממועדו, כמתחייב ממה שקורין במקומותינו “חוק ההנמקות”.
בכבוד רב,
שמחה ניר, עו”ד
__________
עוד על אלכס מישקיטבליט:
להלל שמגר, מנהל נציבות תלונות הציבור: האם עו”ד אלכס מישקיטבליט הוא אידיוט, או שהוא עושה את עצמו?
הרפראנטים של מיכה לינדנשטראוס מתחילים …
הרפראנטים של מיכה לינדנשטראוס מחליפים נימוקי-דחייה כמו גרביים
לרפראנטים של מיכה לינדנשטראוס נגמרו הגרביים
______________
היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי“)
ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש