לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש

דני רוזן, בן זוגה של תנ”צ אהובה תומר ז”ל, עתר לבג”ץ בדרישה למנוע את מהשב”ס את פרסום ספר הזיכרון לנספי אסון הכרמל. טענתו הייתה שספר הזיכרון מתייחס בעיקר לנספי השב”ס, וכמעט שלא מזכיר את אנשי המשטרה אשר נספו באותו האסון.

התיק הגיע אל גרוניס, איך לא, והדיון התנהל בערך כך:

גרוניס לפרקליטתו של העותר: לא ברור לי מה אתם עושים בבימ”ש זה. השב”ס הוציא ספר. נספו אנשי שב”ס, מטבע הדברים שהשב”ס מוציא ספר שעיקרו עוסק באנשי שב”ס. מה הטענה? עדיף היה שלא יזכירו כלל את האחרים?

מעניין מה לא ברור למי שמשמש כעת כרב-השופטים של מדינת ישראל, אבל כמי שעוזר לחלשים, אתנדב להבהיר: הם מחפשים סעד משפטי כנגד השב”ס, אשר הוציא ספר זיכרון לנספי השב”ס באסון הכרמל, ולא נתן הקצה לאנשי המשטרה את המקום הראוי, ו/או את הכבוד הראוי, לטעמו של העותר.

ואם לא היה לו לגרוניס די בכך, הוא הוסיף כי לא כל דבר הוא מעניינו של בג”ץ ולא בכל נושא יש לבית המשפט מה לומר, כי הבג”ץ לא יצווה על המדינה להתחיל להוציא ספרי הנצחה וגם לא יאמר כמה עמודים בספר הנצחה צריך לתת לכל נספה.

ושורת המחץ של גרוניס: “אין עילה להתערבות הבג”ץ!”. זכרו את ההכרזה הזאת, כי נגיע אליה בהמשך.

אחרי “המלצה” מסוגת “אולי אדוני ימשוך את עתירתו“, התקפלה פרקליטתו של העותר, עו”ד ספיר סחייק, ויצאה בזנב מקופל בין הרגליים. כמה מפתיע.

על ה-show הזה זכה גרוניס לתשבחות הטוקבקיסטים (שם):

2. גרוניס – כל הכבוד לך!! (ל”ת)

צביקה, פ”ת (12/3/12(

הגב לתגובה7

3. טוב מאד. להחזיר את ביהמ”ש למקומו הנכון. לא “תואם ממשלה”.. (ל”ת)

ד., (12/3/12)

הגב לתגובה6

 – ציון מעולה, ולבטח לא “עוקף/אוכף ממשלה/על ממשלה”. (ל”ת)

, (12/3/12)

הגב לתגובה1

4. הו, כל הכבוד!! מתחיל להיות יותר רציני מלפני שבועיים ואחורה!!

לא כל דבר צריך להיות מובא לפני בית כזה, שחשוב שיהיה מקום של משפט וצדק העוסק בעניינים רציניים וחשובים.

יהודה, (12/3/12)

הגב לתגובה2

5. בשעה טובה בג”צ מתחיל לחזור למקומו הראוי ולא מתערב בכל דבר (ל”ת)

יוסי, אשדוד (12/3/12(

הגב לתגובה3

6. סוף סוף הבג”צ מתייחס לעצמו ברצינות – ישר כח לגרוניס!

הגיע הזמן לרדת מטירוף “הכל שפיט” ולחזור לתפקוד נורמלי של הפרדת ראשויות.

יהודי  (12/3/12)

הגב לתגובה0

7. סוף סוף שופט נורמלי… (ל”ת)

יוני, אזור (12/3/12(

הגב לתגובה1

8. מסתבר, שיש מי שחושב שלא הכול שפיט.

וככה צריך להיות… לדעתי.

מויישה טורבינה, אוגנדה (12/3/12(

אז יש לי הפתעות בשבילכם:

כדי לזרוק מכל המדרגות את העותר המסויים הזה, יחד עם פרקליטתו, לא היינו צריכים את גרוניס, משום שגם השופט הכי ליברלי והכי “אקטיביסטי” היה זורק אותם מכל המדרגות.

כך היה מעולם, גם אצל אהרן ברק ודורית ביניש, וכך יהיה גם בעתיד,

אז כל מי שרואה במקרה הזה את “ספינת הדגל” של גרוניס – כדאי שיתקרר, כי גרוניס לא מתכונן לספק לאף אחד את הסחורה שהוא מצפה לקבל ממנו, וכמו שאמרתי לא פעם – אלה שעמלו כדי לקדם אותו עוד יתגעגעו לאהרן ולדורית.

שאלת ה-64,000 דולר

אבל ישנה שאלה מרתקת יותר: מדוע גרוניס הזמין את העותר ופרקליטתו לדיון, ולא דחה את העתירה על הסף, ללא הזמנה לדיון, מ”חוסר עילה”, כאשר זו הייתה דעתו מלכתחילה?

בתקנות סדר הדין בבג”ץ ישנה תקנה המאפשרת לדחות עתירה בלי להזמין את העותר לדיון, וזאת אם בית המשפט סבור שהעתירה לא מגלה העילה.

התקנה הזאת, לטעמי אינה חוקית, הן משום שהיא לא עולה בקנה אחד עם עקרון הפומביות, המובטח בחקיקה הראשית, והן משום שהיא לא מאפשרת לעותר לשכנע את בית המשפט כי אכן יש לו עילה להתערבות הבג”ץ.

אבל מה שמקומם אותי עוד יותר הוא האופן הלא הגון והלא-עקבי בו מיישמים את התקנה הזאת, ועמדתי על כך במאמרי על אימת הציבור שאחזה בשופטינו, על שיקולי הרשות המבצעת ועל פסיקה במצפון רע, שם הצגתי את השאלה מדוע בבג”ץ מיגון בתיה”ס בשדרות נתנו השופטים צו מוחלט, ובעתירות אחרות – דומות להפליא – הם זרקו את העותרים מכל המדרגות – פעם אחת לאור היום, ופעם שנייה בחשכת-ליל.

בחשכת-ליל – בלי להזמין את העותרים לדיון פומבי, בעל-פה, כפי שהסברתי לעיל, ובאותו המקרה דובר בעתירה בעניין תותח הלייזר נאוטילוס/סקאייגארד ומערכת כיפת הברזל.

תמצית אותה העתירה: מערכת הביטחון החליטה, משיקולים פסולים, להעדיף את כיפת-הברזל, אותה דימיתי לאישה טפשה, מכוערת וענייה, על פני מערכת הלייזר, אותה דימיתי לאישה חכמה, יפה ועשירה, ועל סמך הלכה בת חמישים שנה של ביהמ”ש העליון הראיתי כי במקרים כאלה “אין חולקין כבוד לרב, היא הרשות המוסמכת”, והבג”ץ, “אם ייראה לו הדבר, יהפוך על-פיה את קערת החלטת הרשות”.

מתיאור העתירה בעניין תותח הלייזר, כפי שהראיתי באותו המאמר, עולה מסקנה אחת ויחידה: אם אותה העתירה אינה מגלה עילה להתערבות הבג”ץ – אף עתירה לא תגלה עילה כזאת.

והנה, בעתירתו של דני רוזן, אשר גם לדעתו של גרוניס “לא מגלה עילה”, החליט גרוניס על דיון בעל-פה, וזאת בניגוד להחלטתו בעיין תותח הלייזר.

וההסבר היחיד שאני רואה לכך: הוא רצה להראות לכל העולם שהוא לא אהרן ברק, ולזכות באהדת הציבור והתקשורת – כולל הטוקבקיסטים, שנואי-נפשה של קודמתו, דורית ביניש.

ועל כך כבר אמרתי, באותו הקשר ממש: ההבדל בין גרוניס לבתולה הוא שגרוניס נשאר גרוניס.

לתשומת ליבם של כל הטוענים שאשר גרוניס מצפצף על מה שאומרים עליו.

למאמר הבא בסדרה

______________

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש