לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש

מאיסאנה מוראני מהכפר מעיליא, סטודנטית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, הגישה לביה”ד הארצי לעבודה ערעור על פסק דינו של ביה”ד האזורי בחיפה (מותב בראשות סגנית הנשיאה השופטת איטה (“כלי הרכב אינם משמשים פרה חולבת של האוצר”) קציר), הדוחה את תביעתה כנגד מנהל בתי המשפט-השופט משה גל לביטול החלטתו על פסילת מועמדותה כמתמחה בבית המשפט העליון.

סיפור המעשה, בקצרה: הסטודנטית היא בתו של הרשם נדים מוראני מבית משפט השלום בקריות. שופט ביהמ”ש העליון השקרן סלים ג’ובראן הסכים לקבלה להתמחות אצלו ואולם מנהל בתי המשפט סרב לאשר את התמחותה אצל השופט, בגלל קרבתה המשפחתית לרשם בימ”ש השלום בקריות.

ממש נפוטיזם בהתגלמותו, אבל לא על כך נדברה כאן היום, אלא על תגובתה של דוברות מערכת בתי המשפט, כהאי לישנא (ההדגשות לא במקור):

ככלל איננו נוהגים להגיב בעניין הליכים תלויים ועומדים. אף על פי כן במקרה זה נחרוג ממנהגנו.

הגברת מוראני או מי מטעמה מייצרת ללא הרף שיח תקשורתי בנושא תביעתה, ככל הנראה בניסיון להשפיע על ההליכים המשפטיים. למרות שבית הדין דחה את תביעתה, הרי היא נוהגת באופן דומה גם כעת לקראת הדיון בערעור שהגישה.

התנהגות זו אינה ראויה ומעוררת כשלעצמה תהיות לגבי התאמתה לתפקיד הנדון.

וזה מחזיר אותנו אל המאמר שופטים נכבדים, סלקו ידיכם מהתקשורת!

במאמר הזה  ראינו כיצד השופטים יונקים משדיה של התקשורת, ואחר-כך, ברוב חוצפתם, הם נושכים לה את הפטמות, וגם הצגנו להם את השאלה: אם אתם, השופטים, עד כדי כך חסינים מהשפעתה של התקשורת – מה לכם כי תלינו, ואם אינכם חסינים מהשפעתה של זו – מה לכם כי תשקרו.

במאמר הזה ראינו גם, על פי ספירת-המלים, כי כאשר אתה מנהל את התיק במקביל מול בית המשפט ומול התקשורת, אתה זוכה ליחס רציני פי מאה, וגם זוכה במשפט, בעוד שאם אתה לא מערב את התקשורת, אתה מפסיד, למרות שצדקתך מובהקת שבעתיים מהמקרה המתוקשר, אשר יצא מנצח בגדול.

וזה עוד לא הכל, כי לאחרונה ראינו שוב, באופן מובהק לחלוטין, כיצד אימת הציבור משפיעה גם על שופטי בית המשפט העליון.

כאשר השופטים פוסקים תוך פזילה לתקשורת ולדעת ההמון, צריכה להיות להם חוצפה בלתי רגילה לבוא בטענות על מי שמביא בחשבון את החולשות שלהם, ואם נשתמש בביטוי שהם עצמם משתמשים כנגד אחרים, אין להם להלין, אלא על עצמם בלבד.

ושאלה נלווית

לשיטתם של שופטי ישראל התובעת-המערערת אינה ראוייה ל”תפקיד” של מתמחה משום שהיא “מייצרת ללא הרף שיח תקשורתי”, ונשאלת השאלה האם הם, השופטים, כשהם נגררים אחריה לאותו המגרש, כן ראויים לתפקידם?

______________

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש