מחלקת בג”ץ בפרקליטות המדינה: השקרנים ומבטיחי-הכזב מכים שוב
מחלקת בג”ץ בפרקליטות המדינה: השקרנים ומבטיחי-הכזב מכים שוב
היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)
ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש
זה שמחלקת בג”ץ מלעיטה את שופטי הבג”ץ בשקרים, אנחנו כבר יודעים זה זמן רב – כמה שנים, לפחות, ובאותו ההקשר מן הראוי לעמוד על תופעה נלווית לשקרים האלה: הבטחות-הכזב.
לפעמים מחלקת הבג”ץ בפרקליטות המדינה – זו שמגינה על הגופים הממשלתיים כאשר אלה צריכים להתגונן בבג”ץ – נתקלת בקושי מסויים, בין משום שהעתירה נגדה הם נאבקים נראית מוצדקת, בין משום שהשופטים “רומזים”.
במקרים כאלה הפטנט שלהם הוא “אנחנו מכינים רפורמה”, אנחנו מכניסים מערכת ממוחשבת חדשה”, “הקימונו ועדה” וכו’ – “הבטחות” אשר במקרים רבים די בהם לדחות את העתירה – ברוב המקרים הדבר נעשה ב”הסכמה” של העותרים, אשר הושגה ע”י כיפוף ידיהם, המלווה ב”סוכריה”: אם לא תבואו על סיפוקכם – תמיד תוכלו לחזור אלינו עם עתירה חדשה.
בדרך הזאת כולם יצאו מרוצים:
השופטים – חסכו לעצמם כתיבת פסק-דין אשר מצריך עבודה ועשוי להיתקל בביקורת ציבורית קשה ביותר;
מחלקת הבג”ץ – היא זכתה בעוד “ניצחון ליטיגנטי”;
הרשות השלטונית שנגדה הוגשה העתירה – היא זכתה בפסק-זמן, ועד שתוגש עתירה חדשה עשויות לחלוף כמה וכמה שנים – לרוב “אחרי המבול”, ואז, כמה מפתיע, תבוא הפרקליטות ותצהיר שוב כי “אנחנו מכינים רפורמה”, אנחנו מכניסים מערכת ממוחשבת חדשה”, “הקימונו ועדה” וכו’ – אותן “הבטחות” עבשות, אלא שהפעם הן תהיינה “לאור לקחי העבר, אותם אנו מיישמים”…
אוצר המדינה – זכה באגרה, בלי שלמשלמיה ניתנה תמורה כלשהי, ואם העותרים יגישו עתירה חדשה – הם ישלמו עוד פעם את האגרה, וחוזר חלילה;
והעותרים – אלה שיצאו נדפקים, מנפנפים ב”עצם” היבשה שהשופטים זרקו להם: האפשרות לחזור עם עתירה חדשה … וחוזר חלילה.
להלן נציג שני מקרים של הבטחות ללא כיסוי – האחת בימים ההם, והשנייה – בזמן הזה (מתקרבים לחנוכה, לא?).
עתירת בתיה”ס לנהיגה
קביעת מועד למבחן נהיגה היא פונקציה שלטונית, ומי שמבקש לקבוע מועד למבחן כזה בא למשרד הרישוי, ניגש לאשנב המתאים, “פותח יומן” וקובע לעצמו “תור לטסט”.
כך הווה בזמן המנדט הבריטי על פלשתינה (א”י), וכך הווה גם בשנים הראשונות לפרוץ המדינה, אלא שיום אחד המציא מישהו במשרד התחבורה את רעיון “הקצאות הטסטים”: נותנים “מיכסות” לכל בי”ס לנהיגה, וזה שולח למבחן את מי שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה.
משרד הרישוי מרוויח מזה לא רק שהוא מוריד מעל עצמו מעמסה מנהלית, אלא שבדרך של “הקצאות” הוא יכול להתנקם במורי נהיגה אשר “פותחים את הפה”, ולהעניק טובות הנאה למי שמלקק לו איכן שמלקקין.
גם בתיה”ס לנהיגה מרוויחים מההסדר הזה, כי הוא מאפשר ללחוץ על התלמיד לקחת יותר שיעורי-נהיגה.
מי שנדפק מזה הוא התלמיד, אשר לא יכול להחליף את מורה הנהיגה שלו בלי להפסיד את תורו, ובלי שהמורה החדש ירצה גם הוא למכור לו כמה שיותר שיעורים.
יש לציין שבגבור הלחץ של לומדי הנהיגה על בתיה”ס לנהיגה, גם אלה האחרונים מתחילים להתקומם, משום שהזעם הציבורי מתנקז אליהם, במקום אל משרד הרישוי. כך הווה גם בבג”ץ 6400/97, בו טען ארגון מורי הנהיגה שהסדר ה”הקצאות” של המבחנים מעביר פונקציות שלטוניות לידיים פרטיות.
אחרי סחבת של כמעט שלוש שנים, אשר במהלכן ניתנו 15 החלטות טכניות, נתן הבג”ץ, ביום 7.6.2000, פסק דין בן 175 מלים, בו נאמר (ההדגשות לא במקור):
העתירה הוגשה עוד בשנת 1997. נתקבלו הודעות מספר של המדינה וכן תגובה להן של העותרים. בינתיים, נוצרה מציאות חדשה. רשות הרישוי החליטה על הקמת מרכז הזמנות ארצי למבחנים מעשיים בנהיגה. כן הוחלט, כי מרכז ההזמנות הארצי יוקם על ידי זכיין שייבחר על ידי משרד התחבורה במכרז. בקשר לכך הוכן מפרט למכרז, ואף התקיים מכרז ומעטפות המשתתפים בו אמורות להפתח בעוד כשבועיים. על פי התיכנון, תפעול מרכז ההזמנות אמור להתחיל מבעוד כחודשיים וחצי. בנסיבות אלה, ולנוכח המציאות החדשה, פג טעמה של העתירה ואנו מוחקים אותה.
במקום הזה אני לא אדבר על פסק הדין, אלא רק על הנושא שבכותרת: מחלקת בג”ץ בפרקליטות המדינה: השקרנים ומבטיחי-הכזב.
האם תפעולו של “מרכז ההזמנות” התחיל “מבעוד חדשיים וחצי”? לא, הוא לא התחיל גם אחרי שנתיים וחצי, ואפילו כיום, אחרי למעלה מ-11.5 שנים – כאשר ה”הבטחה” כמעט חוגגת את הבת-מצווה שלה, ה”מרכז” הזה עדיין לא החל לפעול!
והנה, הם מכים שוב!
בימים אלה נידונה בבג”ץ עתירה נגד שר המשפטים ורשות האכיפה והגבייה, בין השאר בעניין החלטות רשמי ההוצל”פ אשר מונות למעלה מ-17 שורות, ואיש לא טורח להמציאן לחייבים.
הנה דוגמה: רשם ההוצל”פ נותן החלטה בת 18 שורות, אשר לפיה, אם עד ליום זה-וזה, החייב לא יעשה פעולה זו-וזו, הוא יפונה מביתו ללא התראה מוקדמת – אבל לשכת ההוצל”פ, כאמור, לא טורחת להמציא לחייב את ההחלטה, ובהעדר ידיעה על ההחלטה החייב לא עושה דבר, ולילה אחד פורצים לביתו אנשי ההוצל”פ, בליווי של המשטרה, ומעיפים אותו מביתו, יחד עם כל המשפחה וכל הרכוש אשר בבית.
ומה אומרת מחלקת הבג”צים, בשם שר המשפטים ורשות האכיפה והגבייה? אנחנו מתכוונים להפעיל מערכת מיחשוב חדשה, ואז תבוא הבעייה על פתרונה.
ומתי תופעל המערכת החדשה?
לפי ה”הבטחה” הראשונה היא הייתה עתידה לפעול בחודש דצמבר 2011, אלא שבין-לבין המשיבים הגישו לבג”ץ “תיקון”: המערכת תפעל רק בחודש אפריל 2012.
האם זה הסוף של ה”תרגילים? לא, כי ביום 3.12.2011 שולחת מחלקת יעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים לוועדה של הכנסת, המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת חוקה, חוק ומשפט, מכתב (ראה קישור, למטה) הכולל בקשה “להזכיר בשנית, כי לבקשת רשות האכיפה והגבייה מבוקש כי אף לאחר אישור התקנות תידחה כניסת תחולת תקנה זו לתוקף עד ל- 31.3.2013, וזאת בגין תקופת הטמעה של מערכת המחשוב החדשה”.
הנה, מה שהתחיל בחודש 12/2011 וזחל לחודש 4/2012, הספיק כבר לקפוץ לחודש 4/2013, ואיש לא יופתע אם לקראת אותו המועד “תקופת ההטמעה” עדיין לא תמוצה, ואפילו לא תתחיל, והמשיבים יבקשו “הארכת מועד” נוספת – וחוזר חלילה.
ואת ה”סוד” הזה מחלקת הבג”ץ לא מגלה לבג”ץ!
______________
היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)
ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש
kalkala2011-12-06-09.doc – מחלקת יעוץ וחקיקה, מכתב לוועדה המשותפת של הכנסת