ב”ה

יש “רבנים” ויש רבנים

היא גירשה את אבי אומת העבד-כי-ימלוך

הרב דוד דרוקמן נעצר לחקירה. למה? כי פסק שאסור להעסיק ערבים. הפסיקה, אמנם, נפסקה לאחר הטבח החייתי של נערים על גמרותיהם, בישיבת מרכז-הרב, כטבח שהיה בישיבת חברון בתרפ”ט, אבל, גם לו נפסקה, לאו דווקא, לאחר הטבח המסויים הזה, אלא, דורות לפני ושנים אחרי, בכל יום נתון, במהלך רצח העם היהודי בידי האיסלאם, בכל אתר ואתר, בכלל, ובארצו שלו, בפרט, הרי זו פסיקה מחייבת, למעלה מכל שיעור! פסיקה, שכל יהודי שזיק יהודי עדיין מהבהב בו, כל יהודי שנותרה בו גחלת של מוסר, חייב להישמע לה, פסיקה שחייבת היתה להיות אבן יסוד תחיקתית בספר-החוקים של “המדינה”. אבל, במדינה שאף זכות ההגנה העצמית ניטלה מן היהודים, אין שום סיכוי שהחוק הראשוני הזה יוחק!!

תורתנו – השלימות המוחלטת – מצווה: “לא תחנם”, “ונשמרתם מאד לנפשותיכם”, “תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח”. ויש עוד, כי מי, כתורת ישראל משמים, יודעת עם מי ועם מה יש לנו עסק? שרה אמנו כבר ידעה; היא גירשה את אבי אומת העבד-כי-ימלוך והצהירה קבל עולם – כי לא יירש בן האמה הזו עם בני עם יצחק!!

המנוולים, כלבי השמירה של ה”דמוקרטיה”, המציגים את יצר הקיום של העם היהודי, מול גדולי הרוצחים בעולם, כגזענות ושנאת הזר, הם הזרים, זרים לאנושיות, למוסר, לצדק ולאמת, זו תמצית חלאת המין העמלקי, שונאי ישראל בכל רמ”ח ושס”ה. להציג את ה”סכסוך הישראלי ערבי”, הזהה לחלוטין ל”סכסוך היהודי נאצי”, כרצון לדכא את הזר, זו תמצית העמלקיות, ובשיטת גבלס!

מדינה שפויה, במעמד קבע של “מדינה במצור”, הנאלצת, מאז הקמתה, לעמוד על חייה מפני רוצחיה, סביב, המסתייעים בגייס החמישי, הסוס-הטרויאני הענק, שבתוכה, המקעקע את אשיות קיומה, היתה מחוקקת חוק, המטיל עונשים כבדים מנשוא על המעסיקים את ציבור הגייס החמישי; אך, אין לצפות לפסיקה כזו, כאשר בכנסת “ישראל” יושבים נציגי האויב, ממש, הפועלים בגלוי להשמדתה, בתוכם מי שהיה יועץ אישי למנהיג ה”עם”, שנוצר למטרה אחת בלבד – להשמיד את הישוב היהודי בארץ ישראל, ב”צדק”, שהלוא, ה”עם” הזה “כבוש” בשטחיו ה”כבושים”, ה”עם”, שחי כאן, “מאז ומתמיד….”, בערך, מאה, מאתים שנה, ערב-רב מכל קצווי תבל. ערפאת מופיע בספר השיאים של גינס כשיאן, ששבר שיאים במספר הקרבנות בפיגועי טבח המוניים. הג’האדונאצים, היושבים בבית המחוקקים של המדינה, היו, מזמן, צריכים לעמוד לדין ולהיות מוצאים להורג, לא רק משום שהם אחראים לרצח העם היהודי בארצו, אלא, הם, גם, בוגדים במדינה, בהיותם, למירב האבסורד המקאברי, אזרחיה ומחוקקיה. העובדה שרוצחי העם היהודי לא רק אינם מגורשים מן המדינה, אלא, גם נהנים מאפלייה “מתקנת”, כשהיהודים מופלים לרדיפה עד חרמה, במועל ידיהם של המרצחים, מעידה על המדינה – אויבת מספר אחת של העם היהודי, יודנראט, קאפו ו”משטרה יהודית”, בשירות הנאציזם הבינלאומי. רוע, רוע, רוע, שנאה ותאוות הרצח, זו המדינה שהשמאל בנה, והוא מתבכיין על הפגיעה ב”דמוקרטיה…”.

מהי זכותם של בני הבליעל האלה לעצור רבנים? איך הם, בכלל, מעזים להניח את ידיהם הטמאות על רבנים בישראל? אין להם סליחה, אין להם מחילה ואין להם כפרה, בדיוק כמו למחריבי ארץ ישראל! מה זה, הדבר הזה? תמצית חלאת המין האנושי, זרים, שאין להם חלק ונחלה בישראל, ערב-רב מתועב, מגרשים יהודים מארצם? והעם המטומטם הזה שותק, במקום לעלות על הרוצחים האלה ולמחוק אותם מעל פני אדמת ארץ ישראל. שחלאת האדם הזו תקים את מדינתה בקרב “אחוות העמים”, אולי בבירוביז’אן, אבל, שיעופו לנו מן העינים. ואם הם לא יעופו, הגיע הזמן שעם ישראל יפקח את עיניו ויעשה שימוש בידיו, לסלק את החלאה הזו מארץ ישראל. את שמעון פרס וכל כת דיליה, יש”ו!

כשודדי דרכים הם שמים מארבים לרבנים ועוצרים אותם, כעצור עבריינים. הרבנים האלה חייבים בברכת-הגומל, על שניצלו מגורלו של הרב מרצבך, ה’ יקום דמו ב”דמוקרטים”, ימח שמם! הם עוצרים רבנים, באשמת הפצת ההלכה היהודית בקרב העם היהודי. הם מעדיפים את תורת סדום ועמורה; ומשום שתורת סדום היא גם החוק ב”ישראל”, הרי, הרבנים הם עבריינים. לצערנו, הרבנים ה”עבריינים”, מהוים קומץ זניח בתוך המון “רבני” ה”ציונות הדתית” הדבקים ב”ממלכתיות הרשעה”, על פי מיטב מסורת ה”שותפה ההיסטורית” לכל פשעי המימסד, שהקים את המדינה על חורבות העם היהודי ובמגמה להפוך גם את ארץ התנ”ך לעיי-חרבות-שיבת-ציון-בדורנו. ה”רבנים” האלה הם פושעים נגד העם היהודי ונגד האנושות, מנגבים את הרוק מעל פני השטח, וממשיכים לספוג אותו אל קרבם, בשם העדרים הסרים למרותם.

לאחר חיסול רבין, יש”ו, הם הצעידו טורים של רבנים למחלקה לפשעים חמורים, באשמת הוצאת “דין-רודף” על הרודף!! לצערנו הרב, לא היה גם רב אחד שהוציא “דין רודף” – לא על רוצח היהודים, רבין, ולא על כל שאר הרודפים – “מחנה השלום”, שהם רוצחי העם היהודי בארצו. ועל כן, מבחינת רודפיהם, היתה זאת כפיות טובה להשתמש ברבנים עושי-דברם לניהול מסע הפחדה, למען יראה העם ויירא מלפצות פה ולצפצף!

בימים אלה עצרו המנוולים את הרב דוד דרוקמן; מן הבודדים שלבו כברו, רק יראת ה’ בלבו ולא יראת “ממלכתיות” הרשע והפשע. רב שאינו חושש לזהות את האויב. הרב פסק, לאחר הטבח בישיבת מרכז-הרב, שאין להעסיק ערבים. דבר זה צריך היה להיות מובן מאליו, גם בטרם פסיקה הלכתית לכך;

לא ערבי אחד ולא שנים ניצלו את האמון ו/או את תעודת-היושר שניתנו להם, וטבחו ביהודים, במעסיקים ובעומדים בטרמפיאדות. הערבים הם האויב שבגללו קיים “מחנה השלום”, בגללו יש “קרבנות שלום”, בגללו סופדים בני-השטן לנופלים – קרבנות “תהליך השלום”: “הם נפלו במלחמה על השלום…”. בגללו יהודים מטיילים בארצם רק עם מלווי נשק, בגללו כל דרום “המדינה” מרוסס במוות, בגללו יש דיקלומים כמו – “מדינה במצור”, ו”האתגרים העומדים לפנינו…”, כל הווית חיינו, ובעיקר, מותנו, סובבת סביב הציר הקטלני הזה – הערבים! הג’יהאד!! והנורא מכל הוא – המציאות הזו לרצון היא לפני שליטיו העריצים של הישוב, כי, זו הדרך הבדוקה והבטוחה ביותר לשלוט שלטון בלי מצרים, נוסח: “כוחנו באחדותנו”, ר”ל. זו היא מורשת הנמושה והבוגד, מנחם בגין, שהבהיר לרודפינו מבית, ש”לא תהיה מלחמת אחים בעוד האויב בשער”. אשפת האדם ה”ציונית” קלטה את הרמז – ומאז היא מחזיקה, בצפרניה, ממש, את האויב בשער. מין אנומליה שכזו – “מדינת ישראל”, היא, היא הסוס-הטרויאני הפועל בתוכנו בשירות הנאציזם הבינלאומי, ומשתמשת במרצחים הערבים כשכירי חרב נגד היהודים.

“ג’יהאד, גש לקופה המרכזית”, נשמע ברמקול בסוּפּר של רמי לוי…. זה מזכיר את דוגמת צלב-הקרס על עניבתו של סאדאת, כשבא לנאום בכנסת “ישראל”. ג’יהאד מתרוצץ לו בסופר של רמי לוי, ואיש אינו שם לכך שהוא, עצמו, יריקה בפני מעסיקיו ולקוחותיהם. הג’יהאדיסטים נמצאים בכל מקום, בהמונים. בתי החולים מלאים בהם, כמטופלים וכעובדים. אני רואה איך צוות הפגיה פועל בחירוף נפש להציל את חייו של שאהיד עתידי… מי יודע, אולי יקראו לו הוריו, ג’יהאד….

הפושעים אינם עוצרים את היצורים הנתעבים הקוראים לרצח “מתנחלים”, אינם עוצרים את עצמם, כאשר הם מבצעים מדיניות נאצית למהדרין בארץ ישראל. אינם עוצרים את הפרובוקטורים שלהם, שתפקידם הגבלסי הוא להצדיק את רדיפת ה”מתנחבלים”, שלא במקרה הם האנשים התרומיים ביותר בארץ הזו!

מי הם ה”מתנחלים”? או, זה הענין! אלה המעיזים להמשיך בבנין ארץ ישראל, גם לאחר שה”ציונות” הגיעה לנקודת הרוויה שלה בקו-הירוק. אלו הם היהודים, שלא התנערו מן היהדות, על כל הזכויות והחובות התלויות בה. הם, פשוט, לא עוכרי ישראל ולא מתנכריו, ועל-כן, לא לגיטימיים במדינה אנטישמית; וכידוע, “מדינת ישראל” קמה כתחליף ליהדות ובמטרה להרוס את היהדות. וזו הסיבה היחידה לרדיפת ה”מתנחלים” – שנאת ישראל טהורה כמו הגזע הארי. בדיוק אותו הדבר! ה”מתנחלים” הם היהודים השלמים, ולא יעלה על דעתו של ה”שמאל שבנה את המדינה” לתת להם ליישם את יהדותם, ב”מדינה” המובילה את רדיפת העם היהודי, לתפארת אחוות-העמים…

אילו פסק הרב דוד דרוקמן שאסור להעסיק “מתנחלים”, בדיוק, כדעתה של הבייניש, המתנגדת למינויו של נועם סולברג לעליון, הוא היה זוכה לחיבוב וליבוב; כל התיקשורת היתה מראיינת אותו, והיו מספרים לנו כמה הרב הזה נאור, משהו כמו מנחם פרומן ועוד כמה מן המוטאציה הזו. אבל, הוא אמר שאסור להעסיק את האויב, וכל שונאי ישראל עטו עליו, ובראשם שלטון ה”חוק” במדינה, שהשליכה את החוק ואת ערכי האנושות והאנושיות לאשפתות, עוד בהיותה המדינה שבדרך,

הטירוף הוא, שאלה שאין להם שום לגיטימציה כיהודים, שאין להם שום זכות לשבת בארץ הזו, הם החוק בארץ והם הנורמה והנורמליות, והיהודים הם המיעוט יוצא הדופן שלהיות סובלני כלפיו, זה מעשה צדקה וחסד, לפנים משורת הדין.

עם ישראל חייב להבין ולהפנים – ירושת ארץ ישראל היא על-תנאי ;המתכחש לברית עם בורא הארץ, אין לו שום זכויות בה!! מדינת ה”ציונים” היא מסיגת גבול העם היהודי; אסור לו, לעם ישראל, לקבל את מרותה! אסור לעם ישראל, בארץ ישראל, להכיר בדינא דמלכותא דינא, כאילו היינו עדיין בגלות. אנו בארצנו, חובה עלינו וזכות לרשת אותה, ולסלק את כל העומד בדרכנו אל המנוחה ואל הנחלה.