יום כיפור התשע”ב: אליקים רובינשטיין, שתיצלה באש הגהינום, שתמות בייסורי-תופת!

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/33852

מר אליקים רובינשטיין,

בעבר הייתי מפרסם לקראת כל יום כיפור מאמר שכותרתו למי לא אסלח השנה, אבל לא עוד.

לא עוד, כי לגבי אנשים כמוך זה חסר-ערך. להגיד לך שאני “לא סולח” לך, זה כמו להגיד לאיסמעאיל הנייה שאני “לא סולח” לו על שיגור טילים ופצמ”רים אל מטרות אזרחיות בישראל.

אז אני לא אתבזה באמירה שאני “לא אסלח” לך. אתה בכלל לא “פונקציה” שאפשר לקשור אותה עם סליחות והיעדר סליחות.

שלא כדרכי, הפעם אני לא שולח לך את המכתב הזה, על מנת לפרסם העתק ממנו, במקביל. אני מפרסם אותו רק בפומבי.

אני מפרסם את המכתב רק בפומבי, כי אתה לא עונה על מכתבים קשים (וספק אם אתה עונה על מכתבים קלים). אם שמעו של המאמר הזה יגיע אליך ותמצא לנכון לקראו, ואולי אף להגיב – מה טוב.

לא תגיב – הציבור ישפוט אותך ex parte, ואני תקווה שגם היושב במרומים יעשה את עבודתו נאמנה – ולא יולך שולל אחרי הכיפה שאתה חובש לראשך.

אני יודע מה תגיב, לפחות בפני מקורביך: שמחה ניר מרגיש שנעשה לו עוול, הוא ממורמר, ולכן הוא איבד שליטה על עצמו …

אז תרשום לפניך: הרגשותיו של שמחה ניר אינן רלוואנטיות. השאלה אינה מהן רגשותיו של שמחה ניר, אלא מה עשה אליקים רובינשטיין, ומה מגיע לו על כך.

מה שאני עושה כאן היום לא מתאים לי, אבל אין לי שום חלופה אחרת.

אני לא יכול לתבוע אותך על הנזק ועגמת-הנפש שגרמת לי, משום שבשיטת-המשפט המעוותת שלנו, אותה ירשנו מהמנדט הבריטי על פלשתינה (א”י), לשופטים ישנה חסינות מוחלטת, גם אם הם פועלים בזדון.

ואתה פעלת בזדון. שיקרת במצח נחושה.

שיקרת במצח נחושה כאשר אמרת שההחלטה סביבה נסב ערעורי “אינה לפנינו”.

כיוון שהמכתב הזה מתפרסם בפומבי, אני אפרט קמעה.

·         בבית הדין המשמעתי של הלשכה טענתי לחוסר סמכות מקומית, ודרשתי שיוגשו ראיות לעניין זה.

·         בית הדין, בהחלטה תמוהה ואידיוטית, החליט שאין לו סמכות לבחון את שאלת סמכותו-הוא (שמעת על דבר כזה, אליוקים?!).

·         כיוון ששופטי ישראל נוהגים “לשכוח” כל מיני דברים, לקחתי סיכון וערב הדיון בערעור הודעתי לבית המשפט שאני זונח את כל נימוקי הערעור, למעט עניין הסמכות המקומית.

·         מערעורי נשארה, איפוא, רק הטענה שיש להחזיר את הדיון לבית הדין של הלשכה, על מנת שישמע ראיות לעניין הסמכות המקומית.

·         אתה קבעת כי אותה ההחלטה “אינה לפנינו”, למרות שהיא נמצאה לפניכם, שחור על גבי לבן, בעמ’ 18 לפרוטוקול.

·         בקביעה הזאת שיקרת במצח נחושה, וגם גררת את חבריך, סלים ג’ובראן ויורם דנציגר, לחתום “אני מסכים” על השקר הנתעב הזה.

·         אחרי ש”שחררת” את עצמך מההחלטה שבעמ’ 18, התחלת ללכלך עלי, כשאתה מוצץ מהאצבע (מאיזו אצבע – זו שאלה נפרדת) שלל בדיות עובדתיות ומשפטיות אשר לא היו מביישות אפילו את מר גוזמאי הבדאי.

·         אתה נתת יד לחיפוי על העובדות הקשורות לעניין הסמכות המקומית, ביודעך היטב-היטב כי העניין הזה מסריח מכף רגל ועד ראש, ומונע ע”י הכוונה לחפות על המושחתים, אשר ביקשו – ועדיין מבקשים – להגיש את ראשי הכרות מנחה לשופטי ישראל.

אליקים רובינשטיין, אתה שקרן נאלח, אתה אדם מושחת.

אליקים רובינשטיין, למרות הכיפה שאתה חובש, אתה לא מקיים את אחת מעשרת הדיברות, אולי החשובה ביותר במקצוע אותו בחרת לעצמך: לא תענה ברעך עד שקר!

אכן, לא מתאים לי לאחל לזולתי את מה שאנ י אאחל לך כאן, אבל במקרה דנן, זה הדבר היחיד שנותר לי לעשות, ולא עשיתי.

לתבוע אותך למשפט איני יכול, כפי שכבר הסברתי לעיל.

להתלונן עליך בפני שר המשפטים והנתל”ש – אכן, עשיתי את זה, אבל הניסיון מלמד שזו הוצאת-קיטור ללא תועלת, זולת סיפוק האגו והמצפון.

אבל המצפון שלי לא ינוח ולא ישקוט, עד אשר אתה תבוא על עונשך – לפחות מידי שמיים.

אני מאחל לך, איפוא, שהשב”כ יחנוק אותך באבטחה מוגברת, אבל שזו תיכשל בדיוק כאשר יהיה צורך בה.

ואני מאחל לך שתיצלה באש הגהינום, ושתמות בייסורי-תופת!

ואגב, כדי שיהיה מי שיחתום לך “אני מסכים” על כל השקרים שלך גם בגהינום, אל תשכח לקחת איתך את חבריך סלים ג’ובראן ויורם דנציגר. יש להם ותק מוכח בזה.

______________

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש