לקיים משאל-עם בין חברי לשכת עורכי-הדין, בדבר חובת החברות בה!
לקיים משאל-עם בין חברי לשכת עורכי-הדין, בדבר חובת החברות בה!
|
ירידה בהתעניינות
פנייה אל חה”כ דוד רותם, יו”ר ועדת החוקה, חוק ומשפט: אם עסקני הלשכה לא יתמסרו לרעיון, אפשר לדלג עליו הישר אל חוק המשחרר את עורכי-הדין מכפיפות ללשכה
היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)
ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש
שמחה ניר, עו”ד
26.6.2011
לכבוד
חה”כ דוד רותם
יו”ר ועדת החוקה, חוק ומשפט
הכנסת
ירושלים
דוד נכבדי, וחברי לספסל הלימודים,
הנדון: משאל-עם בין חברי לשכת עורכי-הדין, בדבר חובת החברות בה
לפי ימים אחדים נערכו הבחירות למוסדותיה של הלשכה.
המאפיין הבולט ביותר בתוצאות הבחירות האלה הוא הירידה בהתעניינות חברי הלשכה בבחירות למוסדותיה, ובעקיפין – בעצם העניין שיש להם בלשכה הזאת.
באחוזים מכלל חברי הלשכה שיעור ההצבעה ירד מ-36% ל-31.8%, וזה אומר כי שני שלישים מחברי הלשכה כבר לא מתעניינים בנעשה בה.
למעשה התמונה שחורה עוד יותר, כי רבים אשר נקעה נפשם מהלשכה סבורים כי עדיף לבחור ברע-במיעוטו מאשר לעזור לרעים-יותר, ע”י הימנעות מהצבעה.
המסקנה הטבעית המתבקשת היא לשחרר את עורכי-הדין מחובת החברות בלשכה, בלי להגביל את אלה אשר ממש משתוקקים להישאר כבולים אליה.
לכן, כאיש-פשרות ידוע (ודגול, לא לשכוח!), אני מציע לקיים משאל-עם בין חברי לשכת עורכי-הדין, בדבר חובת החברות בה – הדבר הכי דמוקרטי שניתן להעלות על הדעת.
לא, אין לך סמכות לכפות על הלשכה את המשאל הזה, אבל אם עסקניה יתנגדו אפילו לפשרה הזאת – זה יחשוף לעיני-כל את פרצופם האמיתי, וגם יסלול את הדרך לחקיקה אשר תבטל את חובת החברות – בלי שלב-הביניים של המשאל.
אני מניח כי לך אני לא צריך להוסיף הסברים, אבל כיוון שמכתבי זה אליך נשלח לתפוצה רחבה יותר, לא אעשה מלאכתי שלמה אם לא אתן כאן קישורים לכמה מאמרים שכתבתי ופרסמתי, ולהם השלכה על הנושא שבנדון.
ראשית אפתח בכמה מאמרים המתארים עד כמה כוזבת הטענה שלשכת עורכי הדין מגינה על חבריה, ובעיקר על “עורך הדין הצעיר, או הפחות מוכר, אשר לקוחותיו אינם נמנים על ענקי המשק ובעלי הכח כאשר, למשל, בית המשפט יתעמר בו”:
· הבלוף הגדול!!! איך הצליחו עסקניה של לשכת עורכי-הדין להונות את הבג”ץ?
· עו”ד רחל בן ארי, יו”ר ועד מחוז חיפה, לשכת עורכי-הדין: למי בדיוק את דואגת?
· האם לשכת עורכי הדין מייצגת את עורכת-הדין הנמצאת בהריון, את המעביד שלה – או את משרדי העו”ד הגדולים?
· לשכת עורכי-הדין – פגיעה בעצמאות המקצוע! תשובה לגבריאל קלינג
וסוגר את הרשימה הסיפור הזה, אשר היה נתקל בהשבתה כללית אם הלשכה הייתה מקיימת את התפקיד שהיא מתיימרת למלא, אם עורך-הדין היה מועמד לדין:
לפני שנמשיך, אני מזמין אותך לחשוב פעמיים לפני שאתה מעיר לי על ה”סגנון”, ולקרוא את המאמר הזה:
ועכשיו לאופן הטיפול של מוסדות הלשכה בתלונות נגד עורכי-הדין, ע”י ה”חברים” אשר לא הפנימו כי כאשר המחוקק נתן ללשכה את הסמכות לשפוט את חבריה, הוא התכוון להיטיב עם עורכי-הדין, ולא להרע להם.
ועל כך אמרינן עם חברים כאלה אינך זקוק לאוייבים:
· אפרים נוה, רב הקלגסים, מוציא גופות מקבריהן, כדי לבעוט בהן במגפיו המסומרים
· לשכת עורכי-הדין – משטרת המחנה
· לשכת עורכי הדין: “כבוד המקצוע” ורצח “על רקע כבוד המשפחה”
והמסקנה: יש להחזיר לידי המדינה את כל הסמכויות השלטוניות של הלשכה, ולהשאיר את ההתאגדות המקצועית לבחירתו החופשית של כל עו”ד ועו”ד.
בברכה,
שמחה ניר, עו”ד
העתקים:
חברי הכנסת, כולל חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט, הכנסת, ירושלים
הפרופ’ דניאל פרידמן, לפנים שר המשפטים
______________
היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)
ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש