לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש

סופו של חלום (בינתיים)

כאשר נבחר ברק אובמה לנשיאות ארה”ב שמחתי לא רק בגלל שלראשונה נבחר נשיא אפרו אמריקני, הישג היסטורי לכשעצמו, אלא התמלאתי תקווה שארבעים שנה אחר הירצחו של הכומר מרטין לותר קינג, בא בן דמותו להנהיג את אמריקה. אובמה, שנישא על הסיסמה YES WE CAN, יגשים את נאומו המפורסם של קינג I HAVE A DREAM. אם לא את כולו לפחות את חלקו.

שנתיים של נשיאות אובמה הנחילו אכזבה קשה. במקום להגשים את חלומו של מרטין לותר קינג על חברה השמה קץ למלחמות, חברה דמוקרטית, שוויונית, סולידרית, זוכה הנשיא לתהילת העולם כמחסל. מקצה העולם ועד קצהו משבחים את אובמה על חיסולו של אוסמה בן לאדן. בישראל מעלים את החיסול על נס, שהרי רואים בכך אישור למדיניות החיסולים שלה, שקיבלה מעמד של קדושה, מעין הדיבר ה-11. נתניהו הקולוניאליסט לא התבייש להלל את החיסול בשם הדמוקרטיה. אז עכשיו גם אובמה ברשימת המוציאים להורג ללא משפט.

שלא יהיה מקום לספק. בן לאדן הוא טרוריסט. אולם כמי שמתנגד לעונש מוות, אני סבור כי מי שנאשם בפשעים, חמורים ככל שיהיו, יש להעמידו למשפט בו יצטרכו להוכיח את אשמתו. מי שלא שם מגבלות על עצמו במלחמה בטרור, סופו שנעשה דומה יותר ויותר לטרוריסט. ואכן, ארה”ב וישראל הן מדינות שבשם המלחמה בטרור שחקו נורמות דמוקרטיות ואימצו שיטות טרור, שפוגעות גם באזרחיהן. מאז שהנשיא בוש הכריז על מלחמה בטרור, ארה”ב גרמה למותם של אזרחים חפים בסדרי גודל העולים עשרות מונים על קורבנות מגדלי התאומים.

ארה”ב הוכיחה קוצר ראות פוליטי במאבקה בג’יהאד האיסלמי. כאשר בן לאדן וחבריו נלחמו בצבא הסובייטי באפגניסטן, ארה”ב מימנה וחימשה אותם משום שבריה”מ נחשבה לאויב הגדול. היום אנו יודעים שדווקא הרפובליקות האיסלמיות שנפרדו מברה”מ נשלטות על ידי איסלם מתון, וייתכן שכך היה קורה גם עם אפגניסטן אם האמריקאים היו מאפשרים לבריה”מ להגן על המשטר הקומוניסטי ששלט שם. הדבר מזכיר את קוצר הראות של ישראל כאשר טיפחה את החמאס שעה שאש”ף ופת”ח נחשבו לאויב הגדול.

יום הזיכרון לשואה

לא מכבר ציינה ישראל את יום הזיכרון לשואה. זהו יום בו מעיין הדמעות לא מפסיק לנבוע. יוצרים ישראלים יצרו בשנים האחרונות סרטים מרגשים שנוגעים בשואה מהיבטיה השונים. הדמעות זולגות מעצמן, כמאמר השיר. הן זולגות אל מול הרוע והרשע, הן זולגות לנוכח שיקומם המופלא של אודים מוצלים ממחנות ההשמדה, הן זולגות לאור סיפורם של חסידי אומות העולם שסיכנו נפשם והצילו יהודים.

מה שמקלקל את השורה הם הקלישאות הנבובות של ראשי המדינה באירועים הרשמיים. נתניהו מהלך אימים על השומעים בסכנות השמדה בפניהם עומדת ישראל. למשל החמאס השולט בעזה, הכלא הגדול בעולם, נמנה עם “הקמים עלינו לכלותנו”. ממש עולם הפוך, שהרי ישראל העשירה והחמושה היא זו שמסכנת את שלטון החמאס העני והמרוד.

מה שמפריע לשלטון הישראלי, הם ניצולי השואה שעדיין חיים עימנו. קיומם הוא כתב אישום חמור נגד ישראל. עשרות אלפים מהם חיים בתנאי מצוקה קשים. ממשלת ישראל קיבלה מיליארדים על חשבון הניצולים, אולם במקום לדאוג לרווחתם, לאפשר להם לסיים את חייהם בכבוד, הם מושפלים. כל ניצול שואה שמבקש סיוע כלשהו, למשל בתחום הרפואי, נאלץ לעבור שבעה מדורי גיהינום של בירוקרטיה שמשפילה אותם בחקירות ומבחנים. השלטון אוהב את ששת המיליונים המתים, שבשמם אפשר לדבר והם לא יכולים לענות. אלה שנותרו בחיים מפריעים להצגה.

אני שותף לסיסמה לזכור ולא לשכוח. כיליד גרמניה וניצול פרעות ליל הבדולח בברלין יש לי גם עניין אישי בכך. המחלוקת אינה על הזיכרון, אלא על הלקחים, ואלה לא נלמדו בישראל של כיבוש ואפרטהייד.

עוד יום זיכרון

שורות אלו נכתבות ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, שמצוין ערב יום העצמאות ה-63 של ישראל.

כמו ביום הזיכרון לשואה, גם כאן נוהגים ראשי המדינה לשאת נאומים באירועים ממלכתיים. הנאומים לא רק מאופיינים במליצות ריקות, אלא בשקרים של ממש.

הנשיא שמעון פרס אמר בטקס פתיחת יום הזיכרון שנערך ברחבת הכותל, אתר דתי, (במאמר מוסגר: הערוב הבלתי נסבל בין דת ומדינה) “לא חיפשנו מלחמות, הן נכפו עלינו” ועוד אמר שהחיילים ההרוגים “נפלו על הגנת המולדת”. הרמטכ”ל שנאם באותו טקס הירבה לדבר על “גבורת הנופלים” ודברים דומים אמר ראש הממשלה בהופעה טלוויזיונית.

הבה נעשה סדר: מרבית המלחמות לא נכפו עלינו, אלא ישראל כפתה את המלחמות על אחרים. מרבית הנופלים לא נפלו על הגנת המולדת אלא על הגנת הכיבוש וההתנחלויות. מוות מיותר.

אשר לגבורה, אני נזכר בדבריו של הפילוסוף והמדען פרופסור ישעיהו ליבוביץ, שאמר כי העובדה שמיליוני חיילים מוכנים להתגבר על אינסטינקט החיים ולמות במלחמות היא זילות מושג הגבורה.

האיש שעומד מול ממשלתו וצבאה ואומר כי אינו מוכן לשרת במלחמה שאינה צודקת, או מסרב לקחת חלק בפעולות דיכוי זכויות אדם הנוגדות את מצפונו ומוכן לשאת בעונש, הוא מעשה גבורה. על כן סרבני הכיבוש הם הגיבורים ולא אלה המוכנים למות על מזבחו.

אסון חדש לישראל – פיוס פלסטיני

סרבנות השלום של ממשלת ישראל פורסת כנפיה לכל הכיוונים. כאשר מתקיים הפיצול הפלסטיני בין עזה לגדה, טוענת הממשלה, כיצד אפשר לחתום על חוזה שלום עם אבו מאזן, שהרי הוא מייצג רק את מחצית העם הפלסטיני. לאחר שנחתם הסכם הפיוס בין הפת”ח לחמאס שלפיו תהיה ממשלה פלסטינית אחת, מגיבה ממשלת ישראל בשלילה מהדהדת – היא לא תנהל מו”מ עם ממשלה פלסטינית שבה מיוצגת תנועת החמאס, כי “אנו לא מדברים עם ארגון טרור”.

הנימוק הזה של לא מדברים עם ארגון טרור, הוא זריית חול. שאם כך, אסור לדבר עם ממשלת ישראל שהיא ארגון טרור מאז החל הכיבוש ובעיקר מאז שהחלה פעולת ההתנחלות וגזל קרקעות הנלווה אליה, שמוגדרים במשפט הבינלאומי כפשע מלחמה.

הניסיון הבינלאומי מורה כי כאשר ארגוני טרור מדברים ביניהם, יש סיכוי למציאת פתרון.

הרשות הפלסטינית הציגה את עמדתה באשר להסכם שלום: נסיגה לגבולות הקו הירוק (הסכמי שביתת הנשק מ-1949), פינוי התנחלויות, ירושלים כבירת משותפת ופתרון מוסכם לבעיית הפליטים. מנהיג החמאס חאלד משעל, אמר בנאומו בטקס חתימת הסכם הפיוס בקהיר, כי המטרה היא מדינה פלסטינית בגבולות 1967. הסכם הפיוס כבר נותן פרי ראשון לפיו החמאס מיישר שורות עם הפת”ח.

המנהיגות הפלסטינית מציבה לפני ממשלת ישראל שאלה אחת נוקבת: מהי תוכנית השלום שלכם? ואין תשובה. וכשזה המצב, פתח המילוט הנוח ביותר הוא “לא מדברים עם ארגוני טרור”.

הטבח בסוריה

המשטר הסורי טובח באזרחיו המפגינים למען דמוקרטיה וזכויות אדם, כפי שהמשטר הישראלי טובח כבר 44 שנים בפלסטינים הנתונים לשלטונו. מספר ההרוגים מקרב המפגינים הסורים מתקרב לאלף. המשטר הסורי, כמו זה הישראלי, מכניס טנקים וצבא למרכזי ערים לדיכוי ההפגנות. מספר ההרוגים הפלסטינים מידי כוחות הכיבוש הישראלים ב-44 שנים מתקרב לעשרת אלפים. מספר המעצרים מתקרב למיליון, מספר המעונים במרתפי השב”כ לעשרות אלפים. יש לממשלה הסורית הנוכחית עוד לאן לחתור כדי להתקרב לממדי הטרור של הכיבוש הישראלי.

אני מניח כי טור זה לא נקרא בסוריה ולו בגלל שיודעי העברית שם מאד מצומצם. אבל מאחר והדברים מתורגמים לאנגלית ומופיעים ברשת, ייתכן והם יגיעו לחייל סורי אחד דובר אנגלית שגולש באינטרנט. המסר שלי אליו דומה למסר לחייל הדיכוי הישראלי: ירי על אוכלוסיה אזרחית לא חמושה, הוא פשע מלחמה. הפקודה לירות, היא בלתי חוקית בעליל בריבוע. מצא את הדרך המתאימה לנסיבות המציאות הסורית לסרב פקודה והעבר הלאה לחבריך. ככל שיגדל מספר הסרבנים, יתקצר משטר הדיכוי, שם כמו כאן.

______________

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש