בחירות בלשכת עורכי הדין, התשע”א-2011: שאלות למועמדים (1)
בחירות בלשכת עורכי הדין, התשע”א-2011: שאלות למועמדים (1)
|
המקור: אתר לשכת עורכי הדין
עו”ד רחל לויתן שלחה לנו המלצה למועמד לראשות הלשכה, ולמועמד נוסף – לראשות ועד מחוז תל-אביב *** אנחנו מבקשים לברר מהן עמדותיהם של מומלציה בסוגיות מסויימות
היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)
ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש
רשת האתרים של קימקא
19.5.2011
לכבוד
עו”ד רחל לויתן
תל-אביב
לרחל שלום,
קיבלתי את מכתבך מיום 5 לחודש זה, המבקש תמיכה במועמדותם של עו”ד דורון ברזילי לראשות הלשכה, ועו”ד אפי נוה לראשות ועד מחוז תל-אביב.
האתר של קימקא, שאני הוא עורכו הראשי, יעמיד את במתו לכל המועמדים, ללא הגבלה, ללא צנזורה, וללא תשלום.
מעבר לכך, האתר גם יציג למועמדים שאלות נוקבות, ולא קלות.
היום אני מציג לך, כמי שתומכת במועמדים הנ”ל, את השאלות הבאות:
א. מה עמדתם של מומלציך לעניין משאל-עם של חברי הלשכה בשאלת חובת החברות בלשכה?
אם מומלציך אכן תומכים במשאל כזה, תוך כמה זמן מכינוס מוסדות הלשכה הנבחרים הם מתחייבים להביא את הנושא בפני מוסדות הלשכה?
אם מוסדות הלשכה יסרבו לדון בנושא, ו/או לקיים משאל כאמור ו/או שמומלציך ןלא יביאו את הנושא בפני מוסדות הלשכה משום שאין הם רואים סיכוי לדיון בנושא – מה הפעולות שמומלציך מתחייבים לעשות מחוץ למסגרת מוסדות הלשכה, ותוך כמה זמן?
האם הפעולות כאמור מותנות בכך שמומלציך אכן ייבחרו לתפקידים אליהם הם נושאים את עיניהם?
ב. חבר כנסת מסויים, לשעבר בכיר בלשכה, יזם והעביר בכנסת, בתמיכתו של ראש הלשכה הנוכחי, תיקון לחוק הלשכה, המעביר את פעילות הפרו-בונו מגדר פעולות הלשכה שברשות (סע’ 3 לחוק הלשכה) לגדר פעולות-החובה של הלשכה (סע’ 2).
פירוש הדבר הוא שחברי הלשכה צריכים לממן את החיסכון בתקציבי הסעד של המדינה, אשר מגלגלת את חובתה כמדינת-סעד לפתחו של ציבור מסויים.
האם הדבר מקובל על מומלציך? אם לא – מה הם מתחייבים לעשות כדי להעביר את רוע הגזירה הזאת, ותוך כמה זמן?
כיוון שחקיקה המבטלת את ה”תיקון” האמור מצריכה זמן, וכיוון שהחוק קבע כי הקריטריונים לסיוע פרו-בונו ייקבעו ע”י הלשכה עצמה, מה דעתם של מומלציך על צעדי-ביניים מידיים, כגון הורדת סף-הזכאות למשהו סמלי מעל סף הזכאות לסעד משפטי מהמדינה, והתנייתו במימון המדינה?
ג. בניגוד לדיעה הרווחת, ה”דאגה לענייניהם המקצועיים של עורכי הדין” אינה בגדר תפקידי החובה של הלשכה, אלא רק בגדר “פעולות הלשכה שברשות” (סע’ 3).
אחרי שאותו חבר כנסת העביר את התיקון הנ”ל פניתי אליו והזמנתי אותו ליזום תיקון דומה, אשר יעביר לסע’ 2 – סעיף פעולות-החובה של הלשכה – גם את ה”דאגה לענייניהם המקצועיים של עורכי הדין”, אבל הוא כלל לא ענה לי.
ושאלתי היא: האם מומלציך מוכנים לתמוך בעמדה הזאת, ואם כן – מה הם מתחייבים לעשות למענה, ותוך כמה זמן?
ד. ניהול הליכים משמעתיים נגד חברי הלשכה, פירושו הוא שחברי הלשכה מממנים את ההליכים המשמעתיים כנגד עצמם, כאשר רוב התלונות המשמעתיות באות “מהחוץ” (לקוחות, שופטים ואחרים), ואילו מיעוטן הן תלונות של חבר-כנגד-חבר, על התנהגות לא-קולגיאלית.
בנסיבות האלה נראה שמן הראוי הוא שהקובלים מטעם הלשכה יצמצמו את פעולתם לתחום התלונות במישור ה”קולגיאלי”, וישאירו את שאר התלונות לקובל ה”ממשלתי” (היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה).
האם מומלציך מוכנים לתמוך בעמדה הזאת, ואם כן – מה הם מתחייבים לעשות למענה, ותוך כמה זמן?
ה. האם מומלציך מוכנים לתמוך בחקיקה המקנה לנאשמים בדין המשמעתי את אותן הזכויות – מהותיות ודיוניות – הנתונות לנאשמים במשפט הפלילי, ואם כן – מה הם מתחייבים לעשות לקידומה של חקיקה כזאת, ותוך כמה זמן?
ו. להבדיל מהחוק הפלילי, הקובע דרגות חומרה לעבירות שונות, בחוק הלשכה אין דבר כזה, ואפשר להוציא מהלשכה לצמיתות אפילו עם העבירה הקלה ביותר.
לכאורה אפשר לומר כי חזקה על ערכאות המשמעת שיפעילו שיקול-דעת ראוי, אבל את אותו הדבר אפשר היה לומר גם על המשפט הפלילי – ובכל זאת המחוקק לא סמך על בתי המשפט, וקבע שלוש רמות חומרה (חטא, עוון, פשע) עם עונשי-מקסימום שונים.
ושאלתי כאן: האם מומלציך מוכנים לתמוך בחקיקה המדרגת את רמות החומרה של העבירות המשמעתיות, ואם כן – מה הם מתחייבים לעשות לקידומה של חקיקה כזאת, ותוך כמה זמן?
ז. מבלי לגרוע מהאמור לעיל, האם מומלציך מוכנים לתמוך בחקיקה המגבילה את האפשרות להשעיית עורך-דין, או להוצאתו מהלשכה, רק לעבירות שיש עימן קלון או שחיתות, ואם כן – מה הם מתחייבים לעשות לקידומה של חקיקה כזאת, ותוך כמה זמן?
ח. מבלי לגרוע מהאמור לעיל, האם מומלציך מוכנים לתמוך בחקיקה המקנה לנשיא המדינה סמכות חנינה על עבירות משמעת, בדומה לקבוע בחוק לגבי עבירות פליליות, ואם כן – מה הם מתחייבים לעשות לקידומה של חקיקה כזאת, ותוך כמה זמן?
ט. בשנת 2008 תוקן חוק הלשכה כך שהערעור על בית הדין הארצי של הלשכה יהיה בבית המשפט המחוזי, בהרכב של דן יחיד, במקום בבית המשפט העליון, בפני מותב תלתא.
ה”תיקון” הזה מעמיד, לעניין הערעור, את בית הדין הארצי של הלשכה על אותה הרמה של בית משפט לתעבורה, שגם הערעור עליו נשמע בפני הרכב של דן יחיד בביהמ”ש המחוזי,
מבחינה מסויימת ייתכן שהתיקון הזה מעמיד את ביה”ד הארצי של הלשכה במעמד נחות אף יותר מזה של ביהמ”ש לתעבורה, משום שאם נרצה לערער לעליון, ייתכן שזה ייחשב כערכאה רביעית לגבי ההליכים המשמעתיים (לעומת ערכאה שלישית לגבי הליכי התעבורה), דבר שיקשה עוד יותר על קבלת הרשות לערער לביהמ”ש העליון.
והשאלות כאן:
האין מומלצייך סבורים שבשדרוג-מטה הזה יש משום הזנייה של ההליכים המשמעתיים?
האם מומלציך מוכנים לתמוך בחקיקה המחזירה את המצב לקדמותו, ואם כן – מה הם מתחייבים לעשות לקידומה של חקיקה כזאת, ותוך כמה זמן?
בברכה,
שמחה ניר, עו”ד
עורך ראשי
רשת האתרים של קימקא
______________
לשכת עורכי הדין, מערכת הבחירות – יוני 2007
היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)
ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש