מבוכה בוועדה לבחירות
שופטים: קצין משטרה מונה לשופט תעבורה, למרות המעורבות שלו בפרשיות מביכות. מבדיקה
עולה כי הוא נחשד בעבר במעורבות בעבירות מין, הטעיית שופטים והעתקה במבחן,

וגם שואל:

איך עברו לא נבדק לפני
שמונה לשופט?

לבד מכך שהקצין עדיין לא “מונה” אלא רק
“נבחר” (המינוי נעשה ע”י נשיא המדינה, במועד מאוחר יותר), ולבד מכך
שיש לנו עוד ראיה להזנייה של
משפט התעבורה, מן הראוי להציג פרטים נוספים מהתחקיר, ואת תגובתו של מנהל בתי
המשפט, מיודענו משה גל.

מהכתבה:

מתברר שהוועדה לבחירת
שופטים … לא ערכה אפילו סדרת בדיקות אחת לפני שבחרה למנות לשופט קצין ששירת
במשטרה לאורך 15 שנה, שבעברו סדרת תלונות רבות.

מבדיקת חדשות 2 עולה
כי הוועדה לבחירת שופטים לא בדקה כלל עם משטרת ישראל לפני שהחליטה על מינוי רב פקד
בוריס קוסונוביץ’ לשופט … ואפילו לא בדקה את התיק המשמעתי שלו.

… קוסונוביץ’ נחשד בעברו
בביצוע עבירות מין בקצינת משטרה, שהתלוננה בעבר במחלקה לחקירות שוטרים. התיק נסגר
מחוסר ראיות מספיקות.

בפרשה נוספת בה היה
מעורב, הוא נחשד שב-15 תיקים שבהם טיפל כשהיה התובע המשטרתי, העלים מבית המשפט
מידע. על פי החשד הוא הביא להקלה בעונשם של נאשמים לאחר שהסתיר את עברם הפלילי וכך
הטעה את בית המשפט.

… קוסונוביץ’ נתפס
מעתיק לפני 14 שנה בבחינה בקורס קצינים במשטרה. … הוא עמד בעקבות כך בפני ועדת
הדחה שהחליטה לא להדיחו לפנים משורת הדין.

קוסונוביץ’ אף חשוד שחתם
על עסקאות טיעון חריגות עם נאשמים בהיותו תובע באגף התנועה, זאת על פי קצינים
בכירים במחוז הצפוני. בשיחה שנערכה עם השופט המיועד, הכחיש קוסונוביץ’ את המיוחס
לו: “אני בשלב זה נמנע מלדבר, קיבלתי עכשיו את המכתב הזה, מה שאמרתי אמרתי
מזמן”.

בעקבות
הפרסום עיכבה דורית בייניש את מינויו של רפ”ק בוריס קוסונוביץ’ כשופט, וזה
מתקן את הנזק, אבל זה לא מכשיר את רשלנותו של מיודענו השופט משה גל, שהוא לא רק
מנהל בתי המשפט, אלא גם מזכיר הוועדה לבחירת שופטים (וולב”ש), אשר
אומר (שם; ההדגשות לא במקור, הבלבול התחבירי של הכתב):

הוועדה לבחירת שופטים בודקת
הסתייגויות ככל שאלו מוגשות לה, בהמשך לפרסום שם המועמד ברשומות. במקרה זה
לא הוגשו הסתייגויות. הואיל והפרטים … לא עמדו בפני חברי הוועדה ואינם ידועים,
ביקשו נשיאת בית המשפט העליון ושר המשפטים את השופט משה גל לבצע בדיקה משלהם.
הוועדה מאשרת כי בין ממליציו של בוריס קוסונוביץ’ לא נכללו מפקדיו בעבר או בהווה.

ריבונו
של עולם: להיות מזכיר הוועדה לבחירת שופטים זה לא רק פוטו-אופורטיוניטי בישיבות
הוולב”ש, ולא רק הזכות להיות שותף לסודות השמורים ביותר של מדינת ישראל –
סודות אשר לא נרשמים בשום פרוטוקול, וגם לא מתועדים בשום מקום – וזה לא רק
כבוד, אלא גם לעבוד, והשאלה היא איך מניח מזכיר הוולב”ש על שולחנה תיק
של מועמד לשפיטה בלי להניח לפניה את כל שיעורי-הבית הדרושים.

זה
מזכיר לי, אגב, את עניין הדירקטורים בחברות ציבוריות: פעם הדירקטורים היו באים
עם החליפות והעניבות שלהם לישיבות הדירקטוריונים, היו שותים קפה עם בורקאס,
מוציאים את החותמת-גומי וחותמים-אמן על כל מה שההנהלה הייתה שמה לפניהם – ומקבלים
את הצ’ק על ההשתתפות בישיבה.

היום
החגיגה הזאת נגמרה, ומי שרוצה להתפרנס מחברות בדירקטוריונים יודע שהוא נושא
באחריות לכל מה שהוא חותם עליו, ולכל מה שהוא לא חותם עליו.

ומשה גל
הוא הדיירקטור-ג’נרל של בתי המשפט בישראל.

שימו לב
להסבריו העלובים של משה גל:

הוועדה לבחירת שופטים בודקת
הסתייגויות ככל שאלו מוגשות לה … במקרה זה לא הוגשו הסתייגויות. … הפרטים …
לא עמדו בפני חברי הוועדה ואינם ידועים …

כן, אדון
גל, אבל בשביל זה די בפקידת מיון-דואר מתחילה, ואין צורך בשופט בימ”ש
מחוזי אשר מקבל דרגה “אישית” של “נשיא בית משפט מחוזי”, ומשכורת
של שופט בית המשפט העליון (פלוס רכב ושאר תנאים נלווים, ומה לא).

כן,
אדון גל, זה שהפרטים לא היו לפני הוועדה אנחנו כבר יודעים, אבל בשלב הזה לא הוועדה
היא ה”נאשמת”, אלא אתה, בכך שלא ביצעת שום חקירה ובירור מטעם
הוולב”ש, שאתה הוא המזכיר שלה – ועל כך אין לך שום הסבר.

ומה עם יורם דנציגר?

היום
אנחנו יודעים על יורם דנציגר יותר ממה שידענו עליו לפני שנבחר ומונה כשופט
בית המשפט העליון. נכון שהחקירה הפלילית (סליחה, ה”בירור”…) בה הוא
(כמעט) בגדר חשוד, עדיין היה אז רק ב”דגירה”,

אנחנו גם יודעים שהוא שקרן, אכן, נכון הדבר שהוא לא היחיד בשופטי ישראל, כולל שופטי
בית המשפט העליון, אשר עברו ניתוח לכריתת בלוטות האמת. ראו, למשל, את אליקים רובינשטיין וסלים ג’ובראן, אבל חטא בחירתם של שני אלה לא רובץ לפתחו ואילו היורם הזה
נבחר כאשר משה גל כבר שימש כמזכיר הוולב”ש, וזה כישלון נוסף של גל.

כבוד הדוברת וענייניהם
הפרטיים של השופטים

על
הטענות כנגד קוסונוביץ’ משיבה דוברת הנהלת בתי המשפט (שם):

תגובתו של רפ”ק
בוריס קוסונוביץ’, באמצעות דוברת הנהלת בתי המשפט: “עברתי את כל ההליכים בטרם
מוניתי לתפקיד, נמצאתי ראוי על ידי הוועדה לבחירת שופטים להתמנות כשופט
במערכת ואיני מעוניין להתייחס להכפשות של בעלי אינטרסים”.

אילו הגנה על הדוברת על הוולב”ש עצמה, זה בסדר, כי
הוולב”ש היא חלק מה”מערכת”, אבל האם מי שנבחר וטרם מונה גם הוא חלק
מאותה המערכת?

השאלה הזאת מתעוררת הפעם במלוא אקטואליותה, משום שבינתיים
החבר קוסונוביץ’ איבד את ה”נבחרות” שלו, על פי החלטתה של אותה
הוולב”ש אשר בחרה בו, והדוברת מצאה את עצמה מדבררת אדם פרטי אשר לא היה,
וכנראה שגם לא יהיה, חלק מהמערכת – בענייניו הפרטיים.

אין זו הפעם היחידה בזמן האחרון בה הדוברת מדבררת שופטים
בענייניהם הפרטיים. כך, למשל, כאשר חתנה של השופטת עפרה סלומון צ’רניאק התלונן
עליה בפני היועץ המשפטי לממשלה על סחיטה באיומים, שיבוש הליכים ואפילו יריקה בפנים, הגיבה הדוברות כך:

הנהלת בתי המשפט מסרה
בתגובה בשם השופטת כי “הנושאים נוגעים לענייני משפחה בהם מעורב קטין והם חסויים
לפי טיבם”.

והשאלה היא מאימתי הדוברות של בתי המשפט מדבררת שופטים
בענייניהם הפרטיים, ומה עניין מחט לתחת. זה שהתנהגותה של השופטת כלפי חתנה היא
“עניין משפתחי” אני מבין, אבל האם הקטין עצמו מעורב בעניין נשוא התלונה?

ומה הייתה אומרת מערכת המשפט – ומה הייתה אומרת השופטת עפרה
סלומון צ’רניאק עצמה אם דבר כזה היה מגיע אל שולחנה כשופטת – אם בכל משפט על
סכסוך במשפחה (לא של שופטת) היה מתבקש איסור פרסום בגלל שישנו איזה קטין בפאתי
המשפחה?

או, למשל, עניין שכבר עסקנו בו: כאשר התעוררה השאלה מדוע
השופט יהודה
זפט, כאשר הוא דן בתיקים של עו”ד יעקב וינרוט, לא
יידע את הצדדים על יחסי העו”ד-לקוח שהיו בין וינרוט לבינו.

את
תגובתו ל”כשרות” היחסים בינו לבין וינרוט הפיץ אז זפט באמצעות מנגנון
הדוברות של מערכת המשפט, וכבר באותה ההזדמנות העליתי את השאלה ממתי המנגנון הזה
מדברר שופטים בענייניהם הפרטיים, במיוחד כאשר, בהקשר הזה, וינרוט לא ייצג רק את
השופט יהודה זפט, אלא גם את אשתו, עו”ד מרים זפט, ואיש לא מנע
ממנה, שאינה שופטת, להגיב בעצמה.

ועוד
יותר לא ברור מדוע הדוברות לא התייחסה דווקא לעניין היחיד שהוא כן בתחום תפקידה:
מדוע השופט יהודה זפט לא יידע את הצדדים האחרים על טיב היחסים בינו לבין וינרוט?

היום, לאחר החלטת הנתל”ש אשר קיבל כמוצדקת את התלונה
כנגד זפט, הכישלון הדוברותי הזה מהדהד שבעתיים.

ומי אחראי על מנגנון הדוברות? ניחשתם נכונה – משה גל.

שאלת ה-64,000 דולר

כמה כישלונות צריך עוד משה גל לצבור לזכותו כדי שנוכל
להראות לו את הדלת?

____________

על מה בדיוק אחראי
משה גל?

על חוק חופש המידע, ועל חוצפתו של מנהל
בתי המשפט, משה גל

חה”כ השר מיכאל איתן, “מר
אינטרנט” של הכנסת, טפל נא במשה גל, ובקומבינה שלו עם “גוגל”

משה גל, נכשלת – הפסק לקשקש ולך הבייתה!

על פעולה חד-צדדית של השופטים להקלת
העומס: זה לא “מרד”!