עוד על הקומבינה של משה גל עם “גוגל”: האם מיקי איתן “פראייר”, או שעוזריו מכשילים אותו?
עוד על הקומבינה של משה גל עם “גוגל”: האם מיקי איתן “פראייר”, או שעוזריו מכשילים אותו?
|
עבר ניתוח לכריתת בלוטות האמת
בעקבות פנייתי אל חה”כ מיכאל איתן, בתור “מר אינטרנט” של הכנסת, התנדב עוזרו של השר לשמש “נער-שליחויות” להביא את פנייתי אל מנהל בתי המשפט, משה גל, ואת תשובתו של גל אל השר *** מה עושים כאשר התשובה מטעם גל עומדת בסתירה לתשובה קודמת? *** האם למיכאל איתן באמת לא אכפת אם משקרים לו, במצח נחושה?!
שמחה ניר, עו”ד
3.4.2011
לכבוד
מר שלומי וריאט
לשכת השר מיכאל איתן
הכנסת
ירושלים
נכבדי,
הנדון: טיפולכם בעניין הקומבינה של משה גל, מנהל בתי המשפט, עם גוגל ישראל, לסתום את פיותיהם של מבקרי מערכת המשפט
ביום 20.2.2011 פניתי אל חה”כ מיכאל איתן, וציינתי במפורש כי אני לא פונה אליו בתפקידו כשר לשיפור השירות לציבור, אלא בתור “מר אינטרנט” של הכנסת, על מנת להתריע בפניו על הקומבינה שעשה משה גל עם גוגל ישראל, להוריד מהאינדקסים של גוגל את האתרים המותחים ביקורת על השופטים ומערכת המשפט.
במכתבי הסברתי לחה”כ איתן כי הקומבינה הזאת פוגעת לא רק בי, ולא רק בחופש-הביטוי, אלא גם בזכותם של חברי הכנסת לדעת מה חושב הציבור על השופטים כפרטים, ועל מערכת המשפט בכללותה.
לאור הדברים האלה הזמנתי את “מר אינטרנט” של הכנסת לטפל באיש הזה – משה גל – ובקומבינות שלו, ולעשות לו – אפילו במאוחר, אבל עדיף מאשר בכלל לא – את מה שהוא עשה ליואב גלנט.
בשלב הזה מישהו גלגל את פנייתי משולחנו של חה”כ מיכאל איתן אל שולחנו של השר מיכאל איתן, ואפילו אם יש לו רק שולחן אחד, ה”שולחן” הזה ממלא שני תפקידים שונים ונפרדים.
אתה, בלשכת השר, העברת את פנייתי אל מר גל, לתגובתו – וזה בסדר גמור – אבל אני תוהה אם אתה סברת שהוא יודה באשמה, וישפיל את מבטו, לאמור חטאתי, אשמתי, פשעתי, לא אעשה זאת שנית.
ועוד תוהה אני מה חשבת לעשות היה כי הוא, משה גל, יצטדק וייתן “הסברים” למעשיו: האם התכוונת מראש לקבל בעיניים עצומות כל הסבר שזה ילעיט אותך בו? זהו הרושם שאני מקבל.
ביום 9.3.2011 אני מקבל ממך מכתב, אשר זה לשונו:
—– Original Message —–
From: לשכת השר מיכאל איתן- דוא”ל מרוחק
To: שמחה
Sent: Wednesday, March 09, 2011 5:03 PM
Subject: פנייה שהתקבלה בלשכתנו
שלום רב,
רצ”ב תשובתו של עו”ד ברק לייזר, יועץ מקצועי למנהל בתי המשפט.
מתשובתו עולה כי הנהלת בתי המשפט פנתה “לגוגל ישראל” בבקשה להסיר פרסומים המהווים לשון הרע.
בנסיבות אלא, אין לנו להוסיף על האמור בתגובת הנהלת בתי המשפט.
בברכה,
שלומי וריאט
יועץ השר
אתה כנראה שלא הבנת את פנייתי אל חה”כ איתן, ומן הסתם סברת כי אני ביקשתי ממנו שישמש עבורי “נער שליח” להביא את באמצעותו אל מר גל את תרעומתי עליו. ואתה התנדבת למלא את התפקיד הזה, וגם להיות “נער שליח” לתשובתו של מר גל, להעביר אותה אלי.
זאת, כמובן, לא הייתה כוונתי, ועל כן עניתי לך, ביום המחרת:
—– Original Message —–
From: שמחה
To: meitan@knesset.gov.il ; mikiknesset@gmail.com
Sent: Thursday, March 10, 2011 7:07 PM
Subject: Re: פנייה שהתקבלה בלשכתנו
מר וריאט נכבדי,
תודה על מכתבך.
לפני שאנחנו בוקדים עד כמה אפשר “לעבוד” על מיקי איתן, קרא בבקשה את מכתבי אל ברק לייזר:
את תשובתו למכתבי (מצורפה) ואת תשובתו לפנייתכם (מצורפת גם, לנוחיותכם), ואמור אם לאור הסתירה שבין שני המכתבים – החתומים ע”י אותו ברק לייזר – אתם מוכנים להיכנס לעובי הקורה.
אם כן, אני אכין לכם את שיעורי-הבית הדרושים.
אם לא – אני מבקש לראות את זה בחתימתו של חבר הכנסת מיכאל איתן (אני פניתי אליו בתור שכזה).
בברכה,
שמחה ניר, עו”ד
כמו שאתה רואה, בשגיאות-הקלדה אני לא פחות טוב ממך, אבל לא זאת הנקודה.
הנקודה האחת היא שעל הפנייה הזאת אתה כלל לא טרחת לענות.
והנקודה השנייה היא שמי שמוציא, בחתימתו ובסמיכות-זמנים, שני מכתבים האומרים דבר-והיפוכו, מוחזק כשקרן, ועו”ד ברק לייזר עובר בקלות את מבחן הקבלה לקטיגוריה הזאת.
שני המכתבים מצורפים שוב. קרא אותם שוב, כדי לקבל את הרקע לדברים הבאים.
במכתבי מיום 13.12.2009, בעקבות פנייתו של עו”ד לייזר אל ארגון “נקים”, בבקשה להסיר פרסום על השופט זכריה כספי, פניתי אליו בשאלה מדוע לא זכיתי גם אני – העורך הראשי של רשת האתרים של קימקא – לכבוד הזה, שתפנו גם אלי בבקשות כאלה.
את מכתבי ההוא סיימתי בהצעה: אם נראה לך שפגעתי בשופט כלשהו, ולא בצדק – אל תהסס לפנות אלי.
על מכתבי הנ”ל ענה לי עו”ד לייזר בתודה, ואף הוסיף:
באם נסבור כי הנך עושה שימוש בלתי ראוי בזכות הציבור לדעת, נפנה גם אליך בעניין.
ומה כותב לכם מר לייזר, בתשובה לפנייתי אל חה”כ איתן, בעניין הקומבינה של אדוניו עם גוגל? – בדיוק את ההיפך:
מר שמחה ניר אינו בוחל בשום אמצעי על מנת להכפיש את מערכת המשפט, שופטיה והעומדים בראשה. … דרך התנסחותו הבוטה, המשמיצה ושלוחת הרסן …
אשר לטענות הנוגעות למנוע החיפוש “גוגל”: אכן, ביום … פנתה עו”ד יוסים מהלשכה המשפטית של הנהלת בתי המשפט לגוגל ישראל, בבקשה למחוק קישורים פוגעניים המופנים כלפי מערכת המשפט ושופטיה. יצויין ויודגש כי פנייה זו לא באה כדי לפגוע בחופש הביטוי, שכן בין פרסומים אלה, אשר מהווים עבירות פליליות והוצאת לשון הרע, לבין חופש הביטוי, אין דבר. שיטת הפעולה של מר ניר מתאפיינת בכך, שמכתביו, אשר כאמור כוללים דברי בלע והסתה, מתפרסמים באתר האינטרנט אותו הוא מפעיל, והתשובות שנמסרות לו משמשות כעלה תאנה לעבודה עיתונאית לגיטימית.
איזו היא התשובה השקרית?
מהסתירה שבין שני מכתביו של מר לייזר ברור כי אחד מהם שקרי, והשאלה היא איזה מהם הוא השקרי – זה שבו הוא מציג אותי כעיתונאי ללא רבב, ובשני הוא מציג אותי כמפלצת עיתונאית, אשר יש לסתום לה את הפה.
ההגיון הישר אומר כי למר לייזר לא היה כל אינטרס לרמות אותי, ולהחמיא לי על הגינותי העיתונאית – כפי שהוא עשה, אבל, מאידך, היה לו אינטרס לרמות אתכם, כדי להכשיר את מעשהו של אדוניו.
אני לא רוצה להתווכח כאן עם מר לייזר, לפני שאתם משיבים לי אם אתם מוכנים לטפל בנושא, לאור שתי המכתבים הסותרים שלו, אשר מעצם הסתירה שביניהם ברור שאחד מהם הוא שקרי – ומתוך מאזן-ההסתברויות, כאמור, עולה שהוא רימה אתכם, קרי: את השר מיכאל איתן, קרי: את “מר אינטרנט של הכנסת”, קרי: את הכנסת כולה.
לא, אתם לא חייבים לטפל בכל פנייה שמגיעה אליכם. חבר-הכנסת אינו “עובד הציבור” לעניין מה שקורין במקומותינו חוק ההנמקות, ואם הוא לא מתייחס לפניות אליו, התשובה תבוא בבחירות הבאות.
יחד עם זאת, הנימוס מחייב תשובה, אפילו תשובה האומרת כי בנושא הזה-והזה אנחנו לא מטפלים. אפילו אני, אדם פרטי אשר אינו מחוייב לאיש, כאשר פונים אלי, כעיתונאי, לטפל בנושא פלוני שאיני מסוגל לטפל בו, אני משיב לפונה כי, לצערי, איני יכול לטפל בעניינו, בין משום מחסור במשאבים, בין משום שהנושא אינו בתחום מומחיותי או בגדר האג’נדה שלי.
במקרה הזה, יכולת להשיב לי כי למרות הסתירה שבין שני המכתבים אתם לא מוכנים להמשיך ולטפל בנושא, אבל את זה לא העזת לומר, ובוודאי שלא העזת לתת לי את זה בחתימתו של חה”כ איתן – כי זה לא היה מוסיף לו נקודות-זכות ציבוריות.
לכן נאלמת ונעלמת. נהגת כאותה הלטאה אשר משאירה בידיך את זנבה, ונעלמת על מנת להצמיח לה זנב חדש – וחוזר חלילה.
ובדיעבד הפכת את עצמך – ולמעשה גם את חה”כ מיכאל איתן – לאותו “נער שליחויות” עליו דיברתי לעיל.
השיח בפייסבוק
משבוששה תשובתך לבוא אזרתי אומץ, ובדף הפייסבוק של חה”כ מיכאל איתן שאלתי אותו בהאי לישנא:
שלום מיקי. נדמה לי שהעוזרים שלך מיירטים פניות שלי אליך (למדו משהו מהפקידים של שר המשפטים).
חוץ מזה פתחתי דף פייסבוק עבור האתר של קימקא (http://www.facebook.com/quimka).
אשמח אם תיכנס ותצביע “לייק”. זה ייתן לך עדכון אוטומטי של כל המתפרסם בהאתר של קימקא (כולל הפניות שלי אליך, שעוזריך יירטו בדרך אליך) אני מקווה – אבל לא בטוח – שהפניות כאן אכן מגיעות אליך אישית. תודה. שמחה
על כך אתה משיב לי, באותו המקום:
שלום שמחה,
פניותך לשר איתן התקבלו וטופלו במסירות רבה
בברכה,
שלומי וריאט
יועץ השר
ואני חוזר אליך:
שלום שלומי.
לא קיבלתי שום התייחסות לתשובתי אליך מיום 10.3.2011, אליה צירפתי את שני מכתביו הסותרים של עו”ד ברק לייזר, יועץ משפטי בכיר למנהל בתי המשפט.
טפל בזה, ואחר כך נלך אחורה ונבדוק את פניותי הקודמות.
אני מתערב על כך שמיקי עצמו לא ראה לא את פנייתי המקורית, לא את תשובתי הנ”ל ולא את הדברים שאני כתבתי כאן. אציין עוד שאני הדגשתי בפנייתי שאני לא פונה אליו בתפקידו המיניסטריאלי, אלא בתור ח”כ הידוע כ”מר אינטרנט” של הכנסת. אפשר לדעת כמה זמן נחוץ לכם להשיב על פנייתי הנ”ל?
אתה משיב:
שלום שמחה,
למיטב ידעתי זכית להתייחסות לטענות שהעלת.
לידעתך, מוטלת חובה על הרשות להשיב לפניותיו של האזרח. סוגיה זו מוסדרת בחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי”ט – 1959. החוק מטיל על פקיד הציבור חובה להשיב תוך 45 ימים.
בברכה,
שלומי וריאט
יועץ השר
המיחזור: אני לא אידיוט
תשובה זו אינה ממין הטענה, כי את החוק הנ”ל אני מכיר (כנראה עוד מלפני שאתה נולדת), אבל, ליתר בטחון, אתה בודק שוב את הנושא, וממחזר לי את מכתבך מיום 9.3.2011, עם הדגשת רקע צהוב על המשפט האחרון, כאילו שיש לי קשיים בהבנת הנקרא, במכתב בן 44 מלים.
זו תשובתך הממוחזרת:
שלום רב,
רצ”ב תשובתו של עו”ד ברק לייזר, יועץ מקצועי למנהל בתי המשפט.
מתשובתו עולה כי הנהלת בתי המשפט פנתה “לגוגל ישראל” בבקשה להסיר פרסומים המהווים לשון הרע.
בנסיבות אלא, אין לנו להוסיף על האמור בתגובת הנהלת בתי המשפט.
בברכה,
שלומי וריאט
יועץ השר
ודוק:
– אתה לא מצרף הפעם את תשובתו של ברק לייזר, כי אתה יוצא מתוך ההנחה (הנכונה) שאני קיבלתי את המכתב הזה;
– אתה לא משאיר את התאריך המקורי של מכתבך הממוחזר (9.3.2011), כדי שזה ייראה כאיללללו תשובה לפנייתי הנוספת, אבל מכתב מיום 9.3.2011 לא יכול להיות תשובה למכתב מיום 10.3.2011;
– וכאמור לעיל, אתה יוצא מתוך הנחה שאני אידיוט עד כדי כך שבמכתב הממוחזר הוספת את ההדגשה (שלא הייתה במקור).
ועכשיו, עם יד על הלב: אם חה”כ איתן לא מוכן להמשיך בדבר שהתחיל בו – בבחינת המתחיל במצווה אומרים לו גמור – מה מנע מכם לומר משהו מעין “למרות הסתירה הלא-מובנת בין שני המכתבים השר איתן אינו מוכן להמשיך ולטפל בנושא הזה”?!
עד כאן לעניין פנייתי מיום 10.3.2011, ואחרי שאקבל תשובה למכתבי זה נבדוק מה עלה בגורלן של פניות קודמות שלי – אל חה”כ מיכאל איתן, בכובעו המיניסטריאלי.
בברכה,
שמחה ניר, עו”ד
מצורפים: שני מכתביו הסותרים של ברק לייזר
Barak Laser two letters.tif – שני מכתביו הסותרים של עו”ד ברק לייזר: באיזה מהם הוא אומר את האמת, ובאיזה הוא משקר?