עקב תביעת הוצל”פ ע”ס של כ-2,000 ש”ח שקבל אזרח על חוב של חברה בע”מ רצה האזרח לשלוח את ההתנגדות בפקס אבל גילה שהמוסד היחיד בארץ שלא מקבל בפקס זה ההוצל”פ (כל בתי המשפט מקבלים חומר בפקס).

למזלו הסכימו בהוצל”פ לקבל את המסמכים בדואר רשום.

הגיש האזרח התנגדות וכתב הגנה תוך 30 יום בטענה כי המסמך שהוגש לבית המשפט כאילו הוא ערב לחוב כלל אינו שטר חוב, אלא כרטיס לקוח חדש בלבד.

בתוך 30 היום הגיש האזרח כתב התנגדות והגנה.

לאחר כשבועיים קיבל בדואר חוזר את כל החומר שהגיש להוצל”פ בטענה כי צריך להגיש את ההתנגדות על גבי טפסים של הוצל”פ.

לקח האזרח את הטפסים מילא אותם והחזיר להוצל”פ.

לאחר כשבוע קיבל מכתב מההוצל”פ כי לא הגיש את ההתנגדות בזמן, ולכן עליו להגיש בקשה להארכת המועד!!! (להזכירכם ההתנגדות הייתה בזמן בבית המשפט רק לא על הטפסים של ההוצל”פ).

הגיש האזרח בקשה להארכת מועד ואכן נקבע דיון בתיק לסוף חודש אפריל 2011, ובינתיים עורך הדין של החברה התובעת כבר החל לפעול בהליכי הוצל”פ, עיקולים בכל החשבונות, עיקולי רכבים, חשבונות בנקים, ואף הגיעו לביתו של האזרח אנשי הוצל”פ. כל זה יומיים לאחר גמר 30 הימים!

פנה האזרח להוצל”פ ונאמר לו להגיש בקשה לעיכוב הליכים.

הגיש האזרח בקשה לעיכוב הליכים, ואכן רשם בית המשפט, ברוב טובו, החליט לקבל את הבקשה, אלא שאליה וקוץ בה – בתנאי שהאזרח יפקיד סך של 1000 ש”ח בקופת בית המשפט.

יפה, לא?

כל החוב הינו 2,000 ש”ח. האזרח טוען שלא חייב את הכסף והמסמך שהוגש ע”י התובע אינו כתב ערבות ובית המשפט לא יכול לקבל תביעה כזו.

נשאלת השאלה איך בכלל פתחו את התיק בהוצל”פ. האם הם לא בודקים את החומר שמגישים להם?

חשב האזרח מה עושים, והחליט להפקיד את ה-1000 ש”ח כי אין לו זמן וחשק להתעסק עם הדבר עד מועד הדיון.

מתקשר האזרח לבית המשפט ושואל איך אפשר לשלם את הכסף (האזרח גר בירושלים). עונה לו הפקידה כי עליו לנסוע לתל אביב לבית המשפט ושם עליו להפקיד את הכסף.

שואל האזרח מה, אי אפשר בכרטיס אשראי?

עונה לו הפקידה בטח אפשר.

יופי עונה האזרח. לתת לך את המספר?

לא משיבה הפקידה עליך לבוא לבית המשפט ולשלם שם!

אבל, עונה האזרח, למה לבזבז יום עבודה?

אומרת לו הפקידה יש לך אפשרות לערער על ההחלטה.

טוב עונה האזרח איך עושים את זה?

תשלח בקשת ערעור בפקס לבית המשפט.

מצויין, עונה האזרח.

אבל, עונה הפקידה, אתה צריך לשלם אגרה על מנת לערער.

וכמה האגרה? שואל האזרח.

616 ש”ח, עונה הפקידה.