צדק צדק תרדוף? הצחקתם את שופטי ישראל!
צדק צדק תרדוף? הצחקתם את שופטי ישראל!
|
ללכת לשנה-שנתיים
המקרה של שחר גרינשפן בת ה-12, שנדרסה על-ידי שיכור שסטה למדרכה ו”פיצפץ” את ראשה של הילדה, היווה שיא מרושע חדש של מערכת משפט השבויה באידיאולוגיה שיפוטית דרקונית * אחותה של שחר: “שחר לא צד בתביעה הזאת. התביעה התנהלה בין מרק פטריק למדינת ישראל, שהאינטרסים שלה הם קודם כל לחסוך כסף, לחסוך זמן”
|
אם היה לנו לאן ללכת לשנה-שנתיים, צריך היה לעזוב את המדינה ובפרק הזמן הזה להרוס ולבנות מחדש כמה מערכות מרכזיות. אחת מהן היא מערכת המשפט. כתבתי לא מעט על העוולות שנגרמות מגזרי הדין ההזויים שמושתים על עברייני תנועה אלימים/מסוממים/שתויים/ברחנים (כל אחד בנפרד או כולם יחד), עוולות כלפי הקרבנות והציבור כולו, עוולות שמקורן בקונספציה שיפוטית עאלק-הומאנית/ליברלית, שתוצאותיה הפוכות מיומרתה – להיטיב עם האנושות. בכל פעם שנדרשתי לעסוק בנושא, היה זה כתוצאה משבירת שיא חדש של פסיקה צינית/אטומה ו/או מרושעת. נהג משאית בריון שרצח משפחה, שתיין מסומם שדרס למוות רוכב אופניים ונס על נפשו העלובה, עבריינים חסרי-מצפון שדרסו שתי נשים, האחת למוות והשנייה לגורל של נכות וכאב מתמשך ונמלטו מזירת הפשע, ועוד אירועים אכזריים שיצורים חסרי צלם-אנוש גרמו להם וחמקו מעונשם. בכל המקרים נרקמו עסקות טיעון מפוקפקות או נגזרו עונשים מגוחכים, או שהתקבלו ערעורים שהפכו גזרי דין סבירים לבדיחה עצובה. המקרה של שחר גרינשפן בת ה-12, שנדרסה על-ידי שיכור שסטה למדרכה ו”פיצפץ” את ראשה של הילדה, היווה שיא מרושע חדש של מערכת משפט השבויה באידיאולוגיה שיפוטית דרקונית. יושבת לה שופטת תעבורה, הגברת טל אוסטפלד-נאוי, מקשיבה בקשב רב (כך אני רוצה להאמין) לפרטי המקרה המצמרר וידה אינה רועדת כשהיא חותמת על גזר הדין שכולל שלושה אלמנטים: עבודות שירות, פסילת רישיון למספר שנים ואלף שקל קנס(!!!). מספרים לי שכבולות ידיה של השופטת לעסקת טיעון שגובשה על-ידי המדינה ושבית המשפט העליון מצווה על האינסטנציות שתחתיו לקבל את העסקות האלו כלשונן. על כך אני יכול לומר משהו צלול וברור (שיסלח לי אלוהים על גסות הרוח הנקודתית): זה מעניין את האיבר שמשמש לנו בדרך כלל לישיבה! מבחינתי (כאזרח), העליון, הפרקליטות וכבוד השופטים בכל הרמות והתחומים, כולם-כולם מייצגים את מערכת המשפט הישראלית. מבחינתי (כאזרח), המערכת הזאת צריכה לתת לי שירות הוגן, הגון, צודק, מידתי, ולספק לי באמצעותו את הביטחון והצדק שהמדינה אמורה להעניק לאזרחיה שומרי החוק. ואם המערכת הזאת כשלה והתוצרים שלה מערערים את ביטחוני, מחסלים כל מרכיב של הרתעה מלבצע פשע, מתעללים נפשית בקרבנות הפשע ומנמקים את מחדליהם בפרוצדורות ובפילוסופיות פלצניות לגבי איזשהם ערכים אולטרה-הומאניים של זכויותיזם רדיקלי שכולו (לדעתם) נחלת העבריין – אז שיחזירו לי (כאזרח) את המפתחות (אני משלם להם משכורת) ויילכו לגדל כבשים. המצב הזה, שמערכת המשפט מתנהלת בתוך עצמה, תוך התעלמות מוחלטת מהאינטרס הציבורי – חייב להיפסק. “מערכת המשפט: שחר גרינשפן היא לא יותר ממס’ זהות” כותבת על כך מכתב יעל גרינשפן, אחותה של שחר, בדם ליבה: |
|