לראש הממשלה בנימין נתניהו: יעקב נאמן לא מתאים לתפקיד שר המשפטים!
לראש הממשלה בנימין נתניהו: יעקב נאמן לא מתאים לתפקיד שר המשפטים!
|
נאמן לעצמו
יעקב נאמן לא ממלא את תפקידו, לא רואה את הפניות אליו, לא מתעניין במה שנעשה במשרדו, נותן לפקידים לשלוט במשרד ולחתום “על דעת השר” על דברים שהוא בכלל לא יודע על קיומם *** קריאה להעיף אותו ממשרד המשפטים
שמחה ניר, עו”ד
16.3.2010
לכבוד
מר בנימין נתניהו
ראש הממשלה
ירושלים
נכבדי,
הנדון: שר המשפטים יעקב נאמן
בתכנית הטלוויזיה מה הרג את השופט בן-עטר נשאל שר המשפטים, יעקב נאמן, על התנהלותם של בתי המשפט, והתמודדותם עם העומס.
תשובתו של השר לעיתונאית: תשאלי את הנהלת בתי המשפט …
ולשם מה הוא שולח את הכתבת אל הנהלת בתי המשפט? כדי שמנהל בתי המשפט הכושל, משה גל, יפנה אותה, ברוב חוצפתו, אל חוק חופש המידע?!
הגישה הזאת מאפיינת את יעקב נאמן לכל רוחב החזית. הוא מאפשר לפקידים ליירט את הפניות אליו, וכאשר הפקיד הוא המחליט הסופי בדברים שרק השר מוסמך להחליט בהם – במקרים רבים בדרג מאוד נמוך – זה, בסופו של דבר, הפרצוף של המימסד המשפטי, אשר קובע את פרצופה של המדינה כולה.
לא, זה לא רק מה שאני אומר על משרד המשפטים. זה גם מה שמשרד המשפטים אומר על עצמו. כך, למשל, קרה כאשר שאלתי את הפקידים אשר ענו לפניותי אל השר אם התיבה “בשם השר” משמעותה היא שהם רק מנסחים ומדפיסים את התשובות, וחותמים עליהן, או שהם גם קובעים את תוכן התשובה.
התשובה – כמה מפתיע – הייתה שכל מקרה מטופל לגופו כך שהמונח “על דעת השר” אינו מבטא אפשרות אחת מוגדרת, דבר המלמד ש”על דעת השר” פירושו הוא על דעת הפקיד.
זאת התשובה, באותן המלים, אבל, עם כל הכבוד, לא די לנו ב”טיפול לגופו”. אנחנו פונים אל השר, שהוא בעל הסמכות הסטטוטורית להפעיל את שיקול-הדעת, כדי שהוא יפעיל את שיקול-דעתו, אבל הוא אפילו לא רואה את הפנייה, ולא יודע עליה!
לא, אני לא מזלזל בתפקידיו האחרים של השר, כקובע-מדיניות וכמייצג את המשרד ואת הממשלה (ובמקרים אחרים – גם כאיש פוליטי), אבל התפקיד המיניסטריאלי כרך לא אחת גם בהחלטות פרסונאליות, על פי פניות פרסונאליות אשר רק השר הוא המוסמך להחליט בהן.
לא, אני לא טוען שהשר צריך לגהור בלילות הקרים על הררי-חומר, לאור עששית הנפטא, ולעשות את כל המלאכות בעצמו. לשם כך יש לו צבא של יועצים, עוזרים, רפרנטים, פקידים ומחלקי-תה, אבל בסופו של התהליך כל החומר צריך להגיע אל שולחנו של השר, כבעל הסמכות – להחלטתו-שלו, ולחתימתו האישית.
תאר לעצמך שאזרח פונה אל שר הבטחון בהתנגדות לקדם תא”ל פלוני לדרגת אלוף, אבל פקיד בלשכת השר מגלגל את הנושא אל לשכת הרמטכ”ל, ופקיד בלשכת הרמטכ”ל נוטל לעצמו את השררה ושולח לפונה מכתב הדוחה את התנגדותו – בלי שהשר והרמטכ”ל בכלל ראו את הפניה הזאת.
נשמע אבסורד? במשרד המשפטים של יעקב נאמן כך מתנהלים הדברים, ומה הפלא ששר המשפטים מגלגל את האחריות להתנהלותם של בתי המשפט אל פתחם של הפקידים בהנהלת בתי המשפט?
אני לא יודע מה דעתך על יעקב נאמן. מבחינתי הוא יכול להישאר חבר הממשלה, ואפילו להיות משנה לראש הממשלה, אבל שר המשפטים הוא לא יכול להיות.
אני מזמינך, איפוא, להעביר את יעקב נאמן מתפקידו כשר המשפטים.
ויפה שעת אחת קודם.
בברכה,
שמחה ניר, עו”ד
נ”ב: הקישורים למטה מכאן מראים – באופן חלקי ביותר, ורק בקשר לפרשת התאבדותו של השופט בן-עטר ז”ל – לאן הידרדרו משרד המשפטים ומערכת המשפט בתקופתו של יעקב נאמן.
צא ולמד מה נגלה אם נבחן את המערכות האלה למלוא העומק, ולמלוא הרוחב.
____________
על חוק חופש המידע, ועל חוצפתו של מנהל בתי המשפט, משה גל
חה”כ השר מיכאל איתן, “מר אינטרנט” של הכנסת, טפל נא במשה גל, ובקומבינה שלו עם “גוגל”
משה גל, נכשלת – הפסק לקשקש ולך הבייתה!
על פעולה חד-צדדית של השופטים להקלת העומס: זה לא “מרד”!
מי באמת דואג לכמות השופטים ולהקלת הלחץ עליהם? ומי נועץ עקבים בהתנגדות לכך?
על התאבדותו של השופט מוריס בן-עטר: פנייה דחופה ליו”ר וחברי ועדת החוקה, חוק ומשפט, של הכנסת
דורית גל, יעקב ביניש, משה נאמן – היה צריך להעיף אותם מהלווייה!
מותו של השופט מוריס בן-עטר: זה גם העומס שהכריע (תרתי משמע)
על התאבדותו של השופט מוריס בן-עטר: יעקב נאמן, דורית ביניש, משה גל, הפסיקו לקשקש על העומס ועל עצמאות מערכת המשפט!
דורית ביניש, לכי הבייתה, בגללך שופט התאבד!