בביקורתה של השופטת הפורשת אביטל בית-נר, סגנית נשיא בימ”ש השלום בקריות, על מנהל בתי המשפט, משה גל, אומרת השופטת, בין השאר (ההדגשות לא במקור):

“… הבעיה האמיתית היא ניהול. חד-משמעית. היום לשופט אזרחי בשלום במחוז חיפה יש בין 800-1000 תיקים בסטוק. אם קובעים לו את כולם לקדם משפט, אין לו מועד הוכחות בשנה הקרובה. בגלל זה התיקים נסחבים. בבית המשפט שלי שופט היה מקבל מכסת תיקים לפי מה שהוא מסיים. עמדתי על כך שיהיו 200 תיק בפול של השופט. כל חודש הוא היה גומר 30-50 תיק והיה מקבל חדשים. זה עבד נהדר, אבל הנהלת בתי המשפט אסרה עלי להמשיך לעשות זאת. יש בעיה של תפיסה ניהולית שגויה.

“… בבית המשפט שלי ובעוד בתי משפט זיהיתי אבטלה סמויה של שופטי שלום שעוסקים בתחום הפלילי. כשלשופט יש במלאי 50 תיקים לעומת 1000 אצל שופט אחר, חייבת להיות אבטלה סמויה. הייתה תקופה שהיה אצלנו עומס גדול בתחום האזרחי והייתה אבטלה סמויה בתחום הפלילי. בלשכה באמצע היום הם יכולים לפתוח עיתון. יש הפסקה ואפשר לנוח, אבל לא צריך להתבטל בזמן שאחרים מתמוטטים.

“כשזיהיתי זאת, ביקשתי מההנהלה רשות להעביר לשופטים הפליליים קצת תיקים אזרחיים, הפשוטים שבהם. אמרו לי ‘לא. שופט פלילי הוא פלילי והוא יכעס אם ניתן לו תיקים אזרחיים’. צריך להתנהג עם השופט בצמר גפן. עליתי עד למעלה עם הבקשה ועדיין לא אפשרו לי. יצא, שהיה לי בית משפט עם ארבעה שופטים באבטלה סמויה, שיכולתי להכפיל להם את העבודה, והשאר קורסים”.

עונה משה גל:

“מנהל בתי המשפט אינו מופקד על השופטים, אלא משמש גורם האחראי על סדרי המנהל בבתי המשפט. הוא אינו פועל לבדו ונעזר בשורה של בעלי תפקידים ומומחים, לרבות גורמים מקצועיים חיצוניים”,

כמה שאלות מתעוררות מהדברים האלה:

האחת – אם האיש הזה “אינו מופקד על השופטים”, מה היה לו להתערב בעבודתו של השופט מוריס בן-עטר ז”ל – התערבות אשר הייתה (לפחות) הקש אשר שבר את גבו, והביא אותו להתאבדות?

השנייה – איפה היה אותו “צמר גפן” שאיתו צריך להתנהג עם השופטים הפליליים, ולאפשר להם אבטלה סמוייה, כאשר השופטים האזרחיים כורעים תחת העומס, כאשר הוא “טיפל” בשופט בן-עטר?

והשלישית – אותם “מומחים לרבות גורמים מקצועיים חיצוניים”, כלשונו של גל, איפה הם היו בשעות שלפני התאבדותו של השופט בן-עטר ז”ל, כאשר היה צורך במומחים-לדבר שיראו לכב’ המנהל את הנורה האדומה, אותה הוא לא השכיל לראות בעצמו?

זה כאשר הוא מבקש להרחיק מעצמו את האחריות למה שנעשה בתחום אחריותו, ויחד עם זאת לרומם את עצמו כ”אחראי על סדרי המינהל בבתי המשפט”.

כעת בואו נראה מה הוא עושה בתחום אחריותו על “סדרי המינהל בבתי המשפט”.

תחת הכותרת עשרות שופטים עובדים ללא עוזרים משפטיים, וכותרת המשנה בעוד הדרגים הבכירים זוכים ליותר מעוזר אחד, שופטים בערכאות נמוכות נאלצים לעתים לחלוק בכוח עזר או להסתדר בלעדיו ■ השופט בן-עטר, שהתאבד, חלק עוזרת אחת עם שני שופטים, מדווח יובל יועז, (גלובס, 23.2.2011, ההדגשות  לא במקור):

אף שבמערכת בתי המשפט יש כ-750 עוזרים משפטיים ומתמחים ורק 630 שופטים – עשרות שופטים נאלצים לעבוד ולכתוב החלטות ופסקי דין ללא כוח עזר שיפוטי כלל, מאחר שלא מוקצה להם עוזר משפטי או שופט.

… העובדה שבמערכת בתי המשפט פועלים שופטים ללא עוזר משפטי או מתמחה נחשפה בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בוועדת החוקה, בעקבות התאבדותו של בן-עטר.

“במערכת בתי המשפט יש כ-580 עוזרים משפטיים וכ-170 מתמחים”, אמר מנהל בתי המשפט, משה גל, “שזה יותר ממספר השופטים במערכת”.

ח”כ יריב לוין (ליכוד) שאל: “אז לכולם יש עזרה?” גל השיב: “לא, כי למשל בעליון יש שני עוזרים לשופט. חלק מהעוזרים מועסקים ביחידות מנ”ת (מוקד ניהול תיקים – י”י), לא כולם צמודי שופט. אין הכתבה של המערכת מלמעלה, כל נשיא של בית משפט מנהל בעצמו”.

ח”כ לוין הקשה: “לכמה שופטים אין עוזר בכלל?” גל השיב: “זה לא מצב קבוע, זה דינמי. לרוב הגדול של השופטים יש עוזר או מתמחה”.

עוד מתברר כי בבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, שהוא חלק מבית משפט השלום בעיר, התקן היה ל-3 שופטים, ואולם בפועל כיהנו רק שני שופטים, בתוספת שליש משרה שאותה מאיישת שופטת בדימוס.

חלוקה לא שוויונית

… על-פי נתוני הנהלת בתי המשפט, למערכת מוקצים כיום 151.75 תקנים למשרות למתמחים. המספר אינו עגול, מאחר שחלק מהמשרות הן חלקיות. בפועל מועסקים כיום במערכת 164 מתמחים, חלקם בחלקי משרה.

למערכת בתי המשפט מוקצים 598 תקנים של עוזרים משפטיים, ובפועל מועסקים כיום 573 עוזרים משפטיים. תקן השופטים כיום עומד על 628, וכמעט כל התקנים מאוישים (למעט 10-20 הנמצאים בתהליכי מינוי).

בירור מצב חלוקת כוח העזר השיפוטי מעלה תמונה של חוסר שוויון בין הערכאות ובין שופטים ותיקים לחדשים. כך, שופטי העליון נהנים משני עוזרים משפטיים ומתמחה לכל שופט, וזאת מלבד מחלקה של “שירותים משפטיים” המעניקה סיוע לשופטים. כך המצב גם אצל נשיאים וסגני נשיאים בבתי המשפט המחוזיים – חלקם נהנים משני עוזרים, ולעתים אף שני עוזרים ומתמחה.

לעומת זאת, במחוזות רבים, שופטי שלום חדשים נאלצים לבלות שנתיים-שלוש ראשונות ללא סיוע כלל. בבית משפט השלום בתל-אביב, שבו כ-100 שופטים, יש יותר מ-10 שופטים שלא מוצמד להם עוזר משפטי או מתמחה. בחלק מבתי המשפט העוזרים מוקצים ליחידות המנ”ת (מוקד ניהול תיקים), ובאחרים חולקים כמה שופטים עוזר אחד או מקבלים שירות ממאגר עוזרים משפטיים כללי.

מאחר שהסמכות להקצות כוח עזר היא של נשיאי בתי המשפט השונים, שופטים חדשים נאלצים לבקש שוב ושוב. לעתים הם מקבלים מתמחה לאחר שנה וחצי, המוחלף בתקן של עוזר משפטי כעבור 4 שנים.

“הנשיאים אחראים להקצאה”

… בהנהלת בתי המשפט מסבירים כי כאשר מתקבל תקן חדש לשופט ממשרד האוצר, מתקבלים יחד עמו תקנים גם לעוזר משפטי, קלדנית ותקן וחצי של מזכירה. ואולם מאחר שבמצב הקיים יש חוסר איזון בין המחוזות בתקני כוח-האדם, לעתים מתפצל התקן בין המחוזות, ושופט חדש נותר ללא מתמחה או עוזר.

בהנהלת בתי המשפט מתנגדים להוצאת הנחיה גורפת לנשיאים להצמיד מיידית מתמחה או עוזר לכל שופט, וזאת מאחר שלא תמיד יש לכך הצדקה. למשל, במקרה של שופטים היושבים בהרכבים קבועים.

גם להקצאת עוזרים רבים לנשיאים ולסגני נשיאים יש הצדקה בעיני ההנהלה, מאחר שהם נאלצים לקבל על עצמם עבודה רבה, לרבות ניתוב תיקים הכרוך בהעסקת עוזרים.

עם זאת, בהנהלת בתי המשפט מסכימים כי ראוי שלכל שופט יהיה עוזר או מתמחה. בעניינו של השופט בן-עטר, בהנהלה מסבירים כי הוא ויתר בשלב מסוים על העוזרת המשפטית שהוצמדה אליו, ככל הנראה לאור רצונו לכתוב את כל פסקי הדין בעצמו.

מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה: “עקרונית, המשאבים מוקצים כך שתקני המתמחים או העוזרים המשפטיים אמורים להיות צמודים לשופט. עם זאת, החלוקה של עוזרים משפטיים ומתמחים נעשית למחוזות והנשיאים הם האחראים על הקצאת התקנים. ישנם מחוזות שבהם מוקצים תקנים לטובת מנ”ת או בהתאם לצרכים ספציפיים של בית המשפט. לכן ייתכן מצב שבו לכמה שופטים בודדים אין עוזר משפטי או מתמחה אישי”.

ראינו לעיל כי, בתשובה לביקורתה של השופטת הפורשת אביטל בית-נר, אמר משה גל:

“מנהל בתי המשפט אינו מופקד על השופטים, אלא משמש גורם האחראי על סדרי המנהל בבתי המשפט …”.

והשאלה הכפולה היא אם הוא לא מופקד על השופטים, מדוע הוא נשף בערפו של השופט בן-עטר, ואם הוא “משמש גורם אחראי על סדרי המינהל בבתי המשפט”, כאשר, גם לדבריו, ישנם נושאים “מערכתיים” (כגון פיצול תקנים בין המחוזות, שימוש בעוזרים משפטיים לצרכי המנ”ת וכו’) – איך הוא נותן לכל בית המשפט לכל בית משפט “אוטונומיה ניהולית”, ואיפה כאן האחריות הניהולית של מי שמופקד על המערכת כולה?

ואם הוא נותן אוטונומיה ניהולית – מדוע הוא לא התיר לסגנית הנשיא אביטל בית-נר לאזן את העומס בין השופטים האזרחיים לבין אלה הפליליים?

המסקנות

המסקנה הראשונה מהאמור לעיל היא שהאיש הזה, משה גל, אומר בכל מקום ובכל זמן את מה שנוח לו באותו הרגע, גם אם זה לא מתיישב עם דברים שאמר קודם, או שיאמר מאוחר יותר.

המסקנה השנייה היא שאם משה גל היה הולך אל שר המשפטים, בגיבוייה של נשיאתו ופטרוניתו דורית ביניש, והופך לו את השולחן כדי שזה האחרון ישתמש בסמכותו ויקבע את מספר השופטים בלי להיזקק להסכמתם של נערי האוצר – תוספת השופטים הייתה שווה יותר מאשר כל מספר של עוזרים משפטיים.

____________

עוד לעניין זה: *

על חוק חופש המידע, ועל חוצפתו של מנהל בתי המשפט, משה גל *

חה”כ השר מיכאל איתן, “מר אינטרנט” של הכנסת, טפל נא במשה גל, ובקומבינה שלו עם “גוגל” *

משה גל, נכשלת – הפסק לקשקש ולך הבייתה! *

על פעולה חד-צדדית של השופטים להקלת העומס: זה לא “מרד”! *

להפציץ את אושוויץ!

והיה בימי שבות השופטים

לבקשת משפחתו של מי התאבד השופט?

מי באמת דואג לכמות השופטים ולהקלת הלחץ עליהם? ומי נועץ עקבים בהתנגדות לכך? *

על התאבדותו של השופט מוריס בן-עטר: פנייה דחופה ליו”ר וחברי ועדת החוקה, חוק ומשפט, של הכנסת

קב”ן לשופטים זה לא “מילה גסה”! *

עכשיו גם השופטים אומרים את מה שאני אומר 45 שנים ויותר!

מוריס בן-עטר ז”ל – אפילו כבוד טכני לא נותנים לו

דורית גל, יעקב ביניש, משה נאמן – היה צריך להעיף אותם מהלווייה!

מותו של השופט מוריס בן-עטר: זה גם העומס שהכריע (תרתי משמע) *

על התאבדותו של השופט מוריס בן-עטר: יעקב נאמן, דורית ביניש, משה גל, הפסיקו לקשקש על העומס ועל עצמאות מערכת המשפט! *

דורית ביניש, לכי הבייתה, בגללך שופט התאבד!

ורדה אלשיך, עצמאות השופטים בידיכם!

____________

הערה: המאמרים האלה עוסקים בפרשת התאבדותו של השופט מוריס בן-עטר ז”ל, ובכל הקשור לה (כגון העומס על השופטים, והלחצים על השופטים מצידה של הרשות המבצעת. המאמרים המסומנים בכוכבית (*) מתייחסים ספציפית למנהל בתי המשפט, השופט משה גל.