חה”כ השר מיכאל איתן, “מר אינטרנט” של הכנסת, טפל נא במשה גל, ובקומבינה שלו עם “גוגל”
חה”כ השר מיכאל איתן, “מר אינטרנט” של הכנסת, טפל נא במשה גל, ובקומבינה שלו עם “גוגל”
שמחה ניר, עו”ד
20.2.2011
לכבוד
השר חה”כ מיכאל איתן
הכנסת
ירושלים
נכבדי,
הנדון: הקומבינה של משה גל, מנהל בתי המשפט, עם גוגל ישראל, לסתום את פיותיהם של מבקרי מערכת המשפט
אני לא פונה אליך בתפקידך כשר לשיפור השירות לציבור.
לא שאני לא מעריך את פועלך בתחום שבחרת לענות בו, אלא שלדעתי אתה כשרון מבוזבז, משום שאתה עוסק בעניינים שאינם ברמה המיניסטריאלית, אלא ברמת סמנכ”ל או”ש.
אציין כי כמה מפעולותיך הברוכות בזמן האחרון – כולל התנגדותך למינויו של יואב גלנט כרמטכ”ל – לא היו במסגרת ה”מיניסטריאלית” הספציפית שלך.
אני פונה אליך בתור “מר אינטרנט” של הכנסת, על מנת להתריע בפניך על הקומבינה שעשה משה גל עם גוגל ישראל, להוריד מהאינדקסים של גוגל את האתרים המותחים ביקורת על השופטים ומערכת המשפט.
הקומבינה הזאת פוגעת לא רק בי, ולא רק בחופש-הביטוי. היא פוגעת גם בזכותם של חברי הכנסת לדעת מה חושב הציבור על השופטים כפרטים, ועל מערכת המשפט בכללותה.
ואלה הפרטים הידועים לי (השאר מצריכים חקירה אשר לי אין הכלים שיש לכנסת):
ביום 17.4.2008 פנה משה גל אל גוגל ישראל וגרם לכך שהם הורידו מהאינקדסים של גוגל את האתר שלי, ואתרים נוספים המותחים ביקורת על מערכת המשפט.
בכך הוא עשה את הלא-ייעשה, בנצלו לסתימת-הפיות הזאת את מעמדו השלטוני, ואת העובדה שגוגל ישראל מנהלת מפעם לפעם הליכים משפטיים בבתי המשפט (זאת אפשר לגלות מעיון בכל מאגר משפטי מצוי), ועשוייה להיזקק לשירותי מערכת המשפט גם בעתיד.
מצריך בדיקה: ממקורות שונים אשר לא מוכנים להזדהות נודע לי שגוגל ישראל מעסיקה קרובי משפחה של שופטים במערכת המשפט, דבר אשר מקל על ה”מעוניין” לעשות את הקומבינה הזאת, אשר עצם קיומה בדוק לחלוטין. ברור שגם בלי הפרט הזה מעשהו של משה גל הינו חמור ביותר, ואינו מתאים לבעל מעמד כה בכיר ברשות השופטת, אשר מעלה על נס את החופש לומר גם דברים “מקוממים ומרגיזים”.
אם משה גל היה, למשל, מנהל משרד הרישוי בזרנוגה גימ”ל, הוא לא היה מעז לעשות זאת, ביודעו היטב שגוגל היו זורקים אותו מכל המדרגות.
משה גל, יש להזכיר, הוא האיש אשר דחף את השופט מוריס בן-עטר אל מותו, ועכשיו לא רק שהוא מתכחש לאחריותו לכך, אלא שגם מצדיק את התנהגותו בפרשה, באמרו כי “לא ניתן לנהל מערכת על סמך מעשים קיצוניים ולא מידתיים”, דבר אשר פירושו הוא שגם אם יתאבדו עשרה שופטים בשנה בגלל הלחצים של הכמותיים של מנהל בתי המשפט, אין זה מעניינו, משום שאלה הם מעשים “קיצוניים ולא מידתיים”.
למטה מכאן תמצא את רשימת המאמרים שפרסמתי מאז התאבדותו של השופט בן-עטר, וכישלונו של משה גל מהדהד בהם לאורך כל הדרך (במיוחד באלה המסומנים בכוכבית *).
הגיע הזמן להיפטר מעונשו של זה.
אני מזמינך לטפל באיש הזה, ובקומבינות שלו, ולעשות לו – אפילו במאוחר, אבל עדיף מאשר בכלל לא – את מה שעשית ליואב גלנט.
בברכה,
שמחה ניר, עו”ד
העתק: יו”ר וחברי ועדת החוקה, חוק ומשפט, הכנסת
____________
עוד לעניין זה: *
משה גל, נכשלת – הפסק לקשקש ולך הבייתה! *
על פעולה חד-צדדית של השופטים להקלת העומס: זה לא “מרד”! *
לבקשת משפחתו של מי התאבד השופט?
מי באמת דואג לכמות השופטים ולהקלת הלחץ עליהם? ומי נועץ עקבים בהתנגדות לכך? *
על התאבדותו של השופט מוריס בן-עטר: פנייה דחופה ליו”ר וחברי ועדת החוקה, חוק ומשפט, של הכנסת
קב”ן לשופטים זה לא “מילה גסה”! *
עכשיו גם השופטים אומרים את מה שאני אומר 45 שנים ויותר!
מוריס בן-עטר ז”ל – אפילו כבוד טכני לא נותנים לו
דורית גל, יעקב ביניש, משה נאמן – היה צריך להעיף אותם מהלווייה!
מותו של השופט מוריס בן-עטר: זה גם העומס שהכריע (תרתי משמע) *
על התאבדותו של השופט מוריס בן-עטר: יעקב נאמן, דורית ביניש, משה גל, הפסיקו לקשקש על העומס ועל עצמאות מערכת המשפט! *
דורית ביניש, לכי הבייתה, בגללך שופט התאבד!
ורדה אלשיך, עצמאות השופטים בידיכם!