ב”ה

בולדוזר בלתי נלאה ושמו “חוסן לאומי” (טבת, התשנ”ד)

הבקר, (כ”א בטבת, התשנ”ד) אנו מתבשרים כי עוזר הרב הצבאי הראשי, אל”מ בצה”ל, מורה לחיילי ישיבות ההסדר למלא כל פקודה, גם אם מדובר בפעולה נגד חבריהם, כדי לשמור על חוסנם של העם, הצבא וה”דמוקרטיה”… ואני, כבר סבתא, שנולדתי בארץ הזו וחוויתי בה את כל המלחמות ואת ההוויה בת עשרות השנים של קבורת חללינו שנשחטו, נשרפו, נסקלו ונורו בידי הנאצים הערבים, אומרת לכם, חיילי ישיבות ההסדר, כי כל חייל, שימלא את הפקודה האנטישמית של הגליית יהודים ממחוזות מולדתם, יצר את צעדיהם במאבקם למען העם והארץ ויסייע לקפד באיבה את הגשמת התקווה בת שנות אלפיים, יחטא לעמו, לארצו ולאלוקיו. כתוב: “לא תהיה אחרי רבים לרעות”, בל תערפל המלה “דמוקרטיה” את חושיכם. אין דמוקרטיה בישראל. יש רודנות שמאלנית, המחזיקה בתיקשורת הממלכתית ומפילה את מוראה על כל ממשלות ישראל, ולאחרונה חדרו סוכניה אל תוך הממשלה. תוך כדי נפנוף בדגלי ה”דמוקרטיה” וה”שלום”, היא אצה רצה להביא לחורבנו הרוחני והפיזי של ישראל.

ואל תיפלו קרבן לשטיפת המח החדשה, שתמציתה – עד עכשו נסינו את דרך המלחמה, עכשיו ננסה את דרך השלום. דרך המלחמה נכפתה עלינו. ניצחנו בכל המלחמות, אך עשינו הכל, כדי לשמוט מידינו את הישגיהן ולהציל את “גאוותם” הפצועה של המרצחים, כדי להקל עליהם, כביכול, את הפיוס… אילולא התאמצנו כל כך לנקוט בדרך השלום, אלא, הבהרנו לערבים, כי אנו נחושים במלחמתנו הצודקת על חיינו במולדתנו, כי אז, קרוב לוודאי, ראינו פחות מלחמות והיינו קרובים יותר לשלום.