ב”ה

אסכולת הרב קוק זדון, פאשיזם ועמידה על הדם!!! (א)

 

 

תמהיל מאוזן של כלל ופרט

 

“עוד מעט, כאשר ייאלצו טובי בחורינו לחסום בגופם את מחבלי החיזבאללה…”

 

 

לאחר כל האסונות שבהם נפקד העם היושב בציון על ידי ה”ממלכתיות”, ממשיכים הרשעים בשלהם!!

 

וכך כותב חגי לונדין (בשבע, “לחזק את ביצורי הרוח”, כ”ט בשבט תשע”ע): “משנת הציונות הדתית, בכלל, ומשנת הרב קוק, בפרט, מכילה בתוכה תמהיל מאוזן של כלל ופרט, קודש וחול, לאומיות ומימוש עצמי….. זהו הזמן לחזק את הביצורים של התורה הלאומית, להעצים בכל הדרכים את בתי המדרש, שיכולים להעניק חוסן לאומי לאתגרים הניצבים כיום בפני מדינת ישראל….”

 

ועוד לפני כן, אומר הרשע: “עוד מעט, כאשר ייאלצו טובי בחורינו לחסום בגופם את מחבלי החיזבאללה – הם יזדקקו למזון רוחני מורכב יותר מאשר ‘עצות קטנות לחיים מאושרים’ או, צעקות – טאטע טאטע. הם יצטרכו לאחוז בידם גם את אורות-המלחמה“

 

ויש לו, ויותר מזה, לי, תנא דמסייע, באמנון שפירא, שבוע לפני-כן, באותה אכסניא. התירוץ של שפירא הוא “מכתב הרבנים”:

 

“בשעתו פרסם ר’ אברום שפירא, זצ”ל, פסק הלכה ל’סירוב פקודה’, ואף לא חייל דתי אחד ציית לפסק. קל וחומר שלא שמעו לו כאלה שאינם דתיים…. וכמו, מאבק הנביאים בשעתו, הוא יצליח, אם לא ינופף בפסקי הלכה, אלא, יתמקד בשכנוע מנטלי של אותו ‘עמא פזיזא”

לדעתו של שפירא “מכתב הרבנים”, נוסח שלא כהלכה(?), משום שהדרך להילחם על הגנת הארץ היא “פעולה ישירה על התודעה”.

 

לדעתי המקבלת, זה עשרות שנים, סימוכין בפשעיה של המדינה ה”ציונית” נגד העם היהודי, תורת הרב קוק, כפי שהיא מתפרשת על ידי תלמידיו, מהווה את אחד האסונות הגדולים ביותר שנפלו על עם ישראל. בין שהרב התכוון ובין אם לאו, תלמידיו פושעים נגד העם היהודי ונגד האנושות, ואת פשעיהם הם מייחסים למשנתו ה”לאומית” – תמהיל מאוזן… של קודש וחול -. מדובר בחול גמור, המכוסה בעלה תאנה של קודש…. תלמידי הרב קוק הם “צדיקים” גמורים. קולם, המדבר על “אהבת ישראל”, משוח בשמן אהבת חינם. הם מדברים בנחת, וכמעט רואים זוהר של קדושה שפוך על פניהם. זה הזוהר שכיבה את זוהר שקיעת השמש בחוף כפר ים בחבל עזה. זה הזוהר שחיבק ונישק את הברגים הקטנים, שלא סירבו לפקודה נאצית בעליל, זה הזוהר שעטתה המשימה הלאומית של שרון, חלוץ וקראדי, בברכתם ובסיועם של תלמידי הרב קוק, עשרות רבנים – רבני ישובים ביש”ע, ראשי ישיבות הסדר ומכינות צבאיות, שחתמו על עצומות נגד סירוב פקודה. שניצלו את האמון העיוור שנותנים בהם תלמידיהם ושלחו אותם לבצע את הפשע האולטימטיבי, לתפארת מדינת ישראל, היא ה”ממלכתיות”. מובן מאליו, שהילדים שנישבו, כמו אבותיהם, על ידי ציידי הנפשות של ה”ממלכתיות”, לא שמעו לפסק ההלכה של הרב שפירא, כי, אין דבר קדוש יותר מ”אחדותו של צה”ל”. לצערנו, גם הרב שפירא חינך לדרך הרב קוק, כשהתפכח, היה זה מאוחר מדי בשביל עם ישראל. 

 

הרב קוק קידש בשעתו את הרצל, שר”י, את התנועה הסופר-אנטישמית, ה“ציונות”, ואת “הצהרת בלפור” המבישה. על כל החול המוחלט הזה הלביש איצטלת קודש, שאותה תרגמה ה”ציונות הדתית” ל“כס אלוק’ ממעל” (חיים דרוקמן), לא פחות….

 

“מלחמת מצווה”

 

 

ולמרות שהולך להיות כאן רע לתפארת, המדינה הזו היא גם שלנו

 

ועל כן, צווי “המדינה” דוחים פסקי הלכה יהודית. זוהי ה”ציונות הדתית” של קידוש “אורות מלחמה” של הרב קוק. מצוות “מלחמת מצווה” הפכה למצווה שאינה תלויה בדבר – היא מצווה קדושה העומדת בפני עצמה, ועל כן, כדי לזכות במצווה זו, חדשה לבקרים, מוסרים את הארץ לידי האויב, יוצרים סכנה קיומית, והנה, זכינו שוב לקיים מצוות “מלחמת מצווה”, כזו, שבה “ייאלצו טובי בחורינו לחסום בגופם את מחבלי החיזבאללה..”, ולא הזכיר לונדין, ששוב ייאלצו טובי בחורינו להיכנס גם לקן הצפעונים, עזה הג’יהאדית, וליפול בהגנת השקר והכזב, הזדון והרוע של ה”ממלכתיות”. את העמידה על דמנו מגדירים ה”ממלכתיים”: “מלחמת מצווה”. האמת היא שטובי בחורינו הם בשר-תותחים למעבדת “ישראל, בע”מ” לניסויי המלחמה וה”שלום” שלה. כי, בעיני “כס אלוק’ ממעל” של חיים דרוקמן, אין בעולם דבר זול יותר מדם יהודים.

 

 הנה דבריו של  פאשיסט, פושע נגד העם היהודי ונגד האנושות, במאמר בו יצא נגד פסק ההלכה של הרב שפירא, הרשע, אורי אורבך, מן היצורים הנתעבים, שעליהם אמר ינאי המלך לשלומציון המלכה “ויותר מתיירא אני מן הצבועים, העושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס”.

 

ולמרות ששרון פועל כמו שור נגח, ולמרות שהולך להיות כאן

אסון לפי דעתנו, אנחנו עדיין מדינה ריבונית עם רוב ומיעוט בכנסת, או רוב

ומיעוט במשאל עם. לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בן חורין להיבטל ממנה.

ולמרות שהולך להיות כאן רע לתפארת, המדינה הזו היא גם שלנו: אנחנו לא

אורחים בה ולא שותף פרוע שמחליט לבד מתי להיות ממושמע ומתי לשרוף את

המועדון. נפיל את שרון ואת ממשלתו בדרך חוקית, ננסה למנוע את העקירה

בהפגנות ובמחאות נשתמש בתרגילים פוליטיים כאלה ואחרים, אבל לא נהרוס את

הצבא ואת השותפות. לכן חייל דתי, זכור ואל תשכח את הדיבר הדמוקרטי (ויש

אומרים: גם הדתי) החשוב: לא תסרב!

 

כבר מזמן אסור לצרף את האיש הזה למנין! כל מי שתמך בפשע הנאצי בגוש-קטיף, בשם השמירה על אחדות צה”ל – חיילים מגרשים בשנאה, חיילים מתגרשים באהבת חינם – חייב לעמוד לדין על פי תקדים משפטי נירנברג. זה בדיוק, אבל בדיוק, כמו הטענה שחייל גרמני שיסרב לפקודות הצבא הנאצי, פוגע בשלימות הוורמאכט, וליתר דיוק, הגסטאפו.

 

ברור, שלא נדרש כלל פסק הלכה כדי שיהודים יבינו, שאסור לבצע פשעים כאלה! החייל אבי ביבר, לא דתי, אבל, יהודי, הבין זאת. לאחרים לא היה אומץ לעשות את הנדרש, מיראת ה”דמוקרטיה” של המדינה שהערב-רב בנה לחורבננו, ומיראת רבני ה”ממלכתיות”, הפושעים כאורבך. אלה קורצו מאותו החומר ה”ציוני דתי”, הבכיה לדורות הקוק’ניקית!

 

לא מפתיע שאורי אורבך נמנה על יוזמי הבלה בלה הבא:

 

הצעת חוק לציון זכרו ופועלו של הרב קוק

 

הצעת חוק של  חברי הכנסת –

 

אורי  אריאל, אורי אורבך, זאב אלקין, ציפי חוטובלי, דוד רותם, אריה אלדד, מיכאל בן-ארי, יעקב כץ, יואל חסון, נסים זאב, ציון פיניאן, יריב לוין, דני דנון

 

 

הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ציון זכרו ופועלו), התש”ע-2010

 

פרק א’: מטרות החוק ויישומן

 

 

מטרות

 1.

 מטרותיו של חוק זה להנחיל לדורות את חזונו, מורשתו ופועלו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, לציין את זכרו ולהביא לחינוך הדורות הבאים ולעיצוב מדינת ישראל, מוסדותיה, יעדיה ודמותה בהתאם לחזונו הציוני-דתי.

 

 

יישום המטרות

 2.

 מטרותיו של חוק זה ייושמו בדרך של קיום יום הרב אברהם יצחק הכהן קוק ופעילויות חינוכיות-ערכיות במוסדות המדינה, בצה”ל ובבתי הספר, מתן מלגות לתלמידים ומתן תמיכות למוסדות ציבור, הפועלים להגשמת מטרות חוק זה, לרבות באמצעות קיום פעילות במרכז הרב קוק בירושלים, הכל לפי הוראות חוק זה.

 

והיוזמים, חבורת נמושות, עושי רוח, שקופת-חשיבות-עצמית הולכת לפניהם וקופת השרץ ה”ציוני” תלויה להם מאחורי גבם, ככתוב בהצעת החוק: חזונו הציוני דתי. יש “ציונות דתית”, לפי סדר הקדימויות, קודם ציוני אח”כ דתי, כלומר, ציונים בני דת משה, רק יהדות אין כאן, נאדא, לא כלום. כל אחד והאידיוטיזם שלו, והמכנה המשותף – הפאשיזם ה”ממלכתי”.

 

כל הנ”ל אחראים לחילול ה’ הגדול והנורא בחבל עזה. הם ושירותם ושירות בניהם ביחידות מובחרות בצבא פושעי המלחמה מיסודו של בן גוריון, ימח שמו  וזכרו.