אסכולת הרב קוק, שגגה או זדון (ב)
אסכולת הרב קוק, שגגה או זדון (ב)
ב”ה
אסכולת הרב קוק, שגגה או זדון (ב)
אסכולת הרב קוק כבר מזמן מזידה
אי אפשר עוד להתכחש לעובדה שאנו נשלטים כיום על ידי הערב-רב. עובדה שה”ציונות הדתית” אוהבת כל כך להכחיש, ואף מוסיפה ניאוץ ה’, על הכחשה ועל רוב פשעיה, ומכתירה את המדינה, המובילה את עם ישראל לאבדון – “כס אלוק’ ממעל”. ומכיוון שהיא שבה ושונה וחוזרת על פשעיה, קשה להאמין כי עדיין פתוחות לפניה דרכי תשובה. נראה שהיא דוהרת ואולי כבר הגיעה לנקודת האל-חזור, נקודת – “כי שלם עוון האמרי”. אותה נקודה של “ויכבד ה’ את לב פרעה”, מכאן – אסכולת הרב קוק כבר מזמן מזידה, לא ניתן עוד להעניק לה אשראי של שגגה!! העומדים על דם רבבות אחים ואחיות, הבועטים בארץ ישראל בתירוץ “אחדות ישראל” עם ערב-רב שמצווה לבערו מקרבנו, נמצאים בשער הטומאה החמישים, אם לא למטה מזה. לשפל הזה גם המצרים לא הגיעו, כשם, שלשפל הערב-רב, עמלק מזרע ישראל, גם עמלק מזרע עמלק לא הגיע. וכל הטומאה הזו, יחדיו, מורידה אותנו בייסורים הימה, או לגלות בת שנות אלפיים נוספות, אם לא יותר.
כשוועידת בני-עקיבא העולמית מתכנסת בסימן “בשליחות המדינה”, שתכובד בנוכחותו של נשיא המדינה-שהערב-רב-בנה, עוכר ישראל מן השורה הראשונה, שבראשו דמם של רבבות קרבנות “שלום”, כלומר, קרבנות שנאת-ישראל שלו, הרי זו הוכחה, שאין מכריעה ממנה, לנבלה שחוללה ה”ציונות הדתית” בישראל. משבתי צבי ליעקב פרנק וחוזר חלילה, וכוחות הסיטרא-אחרא חוגגים. שמעון פרס, מגדולי שונאי ישראל בכל הזמנים, מצדיע ל”שותפה ההסטורית” לפשעיו נגד העם היהודי ונגד האנושות.
הנטל הבטחוני
“ישראל מתכוננת למלחמה אזורית”
הבשורה החדשה ב”חדשות” – “ישראל מתכוננת למלחמה אזורית”; והתחביב הזה של “ישראל”, שלמען השגתו היא מחריבה שוב ושוב חבלי התישבות יהודית בארץ ישראל, נקרא בפי ה”רבנים” ה”ממלכתיים”, הניתלים באילן הגבוה, הרב קוק – “מלחמת מצווה”, שאליה צריכים לצאת חתנים מחופתם ולהיהרג כמו אבותיהם, דודיהם או אחיהם, ר”ל. במדינה הפועלת לקידום תכנית-השלבים לסיום עבודתו של היטלר, הם רואים “קידוש ה'”, כמאמרו של חיים דרוקמן: “מדינת ישראל זה קידוש ה’ עצום”. וגם העונש יהיה עצום, על דם כל תלמידיו שנפלו על קידוש “ממלכתיות” הדמים והזדון, הרשע והפשע והכפירה בעיקר. נפילת חינם, בגין שנאת-חינם, ואם יש בעולם עמידה על הדם, הרי זו עמידת ה”ציונות הדתית” על דם ילדי ישראל!
כיפאק, היי!!!
בשעתו כתב הרב קוק:
“לדאבון לב, הכל עדיין נעזב. החינוך מסור שם בעיקרו ביד אלה אשר מהם כל קודש ה’ בישראל רחוק מליבם, והדור הצעיר הולך ומתחנך ברוח נכריה, אעפ”י שהיא נקראת לאומית, אבל אין בה מיסוד נשמת האומה ודורותיה, כי אם צלצול שם ומבטא ריק מתוֹכִיוּת…”
כאן צריכים היו תלמידיו להבחין ב”תפנית של 180 מעלות”, כפי שהם ששים לתאר את מי שהתפקר מן ה”חרדיות” ונתפס לדברי המינות של ה”ציונות הדתית”.
הנה, כדוגמא, קביעתו של מנחם רהט בערוץ 7: “… הסתלקה היהדות החרדית מהתנגדותה להצהרת בלפור..”, על סמך מה הוא קובע את דברי ההבל האלה?
ולהלן הקטע המלא, לאחר שרהט מביא את דברי ההשמצה המכוערים של הראי”ה על רבני פרנקפורט שהתנגדו, בצדק, להצהרת-בלפור, ושל הרצי”ה על ה”חרדים” בכל דור ודור, הכופרים ב”ציונות”, אם-כל-חטאת וכופרת בעיקר:
20 שנה בלבד אחר המאמצים לסכל את הצהרת בלפור, הסתלקה היהדות החרדית מהתנגדותה להצהרת בלפור. בכנסיה הגדולה של אגו”י, שהתכנסה ב-1937 במריאנבד, צ’כוסלובקיה, בצל מאורעות תרצ”ו בארץ, עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, ותכנית החלוקה של ועדת פיל, קבעה מועצת גדולי התורה כי היא מתנגדת אפילו לחלוקת הארץ לשתי מדינות. גדולי הדור ובהם האדמו”רים מגור, סוכצ’וב, בויאן, אלכסנדר, סדיגורא ועוד, וראשי ישיבות היושבים ראשונה במלכות ובהם הגאונים אלחנן וסרמן מברנוביץ, אהרון קוטלר מקלצק, זלמן סורוצקין מלוצק ואחרים, קבעו בחתימת ידם, כי “ארצנו הקדושה נתונה לנו מאדון העולם בשבועה וברית עולם… הארץ הקדושה אשר הקב”ה הציב גבולותיה בתורה הקדושה, נתונה לעם ישראל עַם עולם, וכל ויתור שהוא על אדמות קודש הנתונה לנו ע”י הקב”ה בגבולותיה, אין בו ממש”.
איפה רואה כאן רהט הסתלקות מן ההתנגדות להצהרת-בלפור, אֵם גבולות-אושוויץ? הרי ההצהרה שלעיל מעידה כששה מליוני עדים, שהרבנים האורתודוקסיים פוסלים את ה”ציונות” מכל וכל!!!
איפה רואה רהט, בעמידה על שלימות-הארץ, איזשהו קשר ל”ציונות”, שקריעת ארץ ישראל היא מעיקריה?
האלוהים של ה”ציונות” הוא הרצל, שר”י, ואילו, אלוקי הרבנים הקדושים המצויינים לעיל, הוא הקב”ה, שהציב גבולות ארץ. מידיו ניתנה לנו ולא מידי הגויים, כפי שמאמין הרב קוק: התגלה יחס טוב מצד הגויים כלפי עם ישראל ע”י מסבב הסיבות…
איזה יחס טוב, כאשר בריטניה דואגת לאינטרסים שלה? ניתן למצוא הכל בהצהרת בלפור, בעיקר שימת העם היהודי ללעג ולקלס, מה שאין למצוא בה, גם עם הרצון הטוב יותר – יחס טוב מצד הגויים כלפי ישראל! איך, בדיוק, תרמה ההצהרה הזו לשיבת ציון? איך תרמה עמידת ה”ציונים” כעני בפתח העבד כי ימלוך, בריטניה? יש לנו ה’ אלוקינו, וה”ציונים” נדרשים לחסד-לאומים, כדי לכפור בכוחו של הכל יכל, הם מנתבים את מדיניותם לרדיפת ישראל, על פי מתווה “חסד” שופכי דמים, שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, בעזרת הערב-רב, אותו ערב רב שבירך על הצהרת הגויים בענין ארץ ישראל. לא אלוקים ציוה לנו, אלא, בלפור, ויצמן והרצל….
נבדוק איך “אהבו” הראי”ה והרצי”ה את היהודים, שלא אהבו את ה”ציונות”. אותה אהבה, מורשת משפחת-קוק, ששילחה את בני ה”ציונות הדתית” להחריב את חבלי ארץ ישראל בשם ה”ממלכתיות” ובשם איילת-השחר העולה קמעא קמעא, צעד אחד לפנים, שני צעדים לאחור, כך, שעל פי חוקי הפיזיקה, אין סיכוי שנראה אותה אי פעם…
ואלה הדברים, על פי מנחם רהט:
הראי”ה:
“כיתה ידועה המתחסדת בחסידות ארסית, שאינה יכולה לסבול כל תנועה של חיים לאומיים, בייחוד ביחס לישראל בארץ ישראל… וכאן מצא בעל חוב, מקום לגבות את חובו, להשליך נעל על תקוות החיים על אדמת הקודש. והתוצאות מזה, החביבות עליהם, היא השתקעות של גלות, ללקט פירורים תחת שולחן אשכנז, ועל יסודות של יראת שמים מזויפת זו, בונה היא המינות המגועלה את קינה, וביצי צפעוני אלה מתבקעות הן“
“בעלי הקרניים“
הרצי”ה מעיד על אביו:
“… ניהל מלחמה גדולה נגד היהודים המתבוללים באנגליה שרצו לעכב את הצהרת בלפור […ונגד]האורטודוכסיה הגרמנית… העסקנים האגודאים מפרנקפורט, שנחשבו ליהודים צדיקים… וכניסתם לאנגליה יכלה להביא נזק חמור להצהרה. כי הם לא היו לורדים מתבוללים, אלא יהודים צדיקים חרדים מפרנקפורט, שבהופעתם היו מרשימים את הפרלמנט. אבל מן השמים נמנעה כניסתם. מי שהיה צריך להיכנס – נכנס, ומי שהיה צריך לא להיכנס – לא נכנס, על פי ההנהגה האלוקית”.
הזו מורשת הרב קוק; ה”הנהגה האלוקית” היא שהקימה עלינו את הערב-רב, זה רצון הקב”ה, בזה ניתלו וניתלים, עדיין, מחריבי ארץ ישראל, שופכי דמנו. ומכיוון שכל תלמיד ותלמיד של הרב קוק זוכה להארה, ידעו אוהבי-החינם, שהקב”ה מצפה מהם להחריב את ארצו, כדי להתקרב אל ה”אחים היקרים”, וכי לשם כך הכניע את אויבינו לרגלינו ונתן לנו את הארץ על מגש של כסף … לזה הכוונה ב – קימעא קימעא; הקב”ה מנסה לקדם את הגאולה, תלמידי הרב קוק יודעים טוב ממנו מהי ה”הנהגה האלוקית” ומסיגים אותה לאחור, וכך, איילת השחר עולה קמעא קמעא…. החיפזון מן השטן….
מתקשים להחליט האם זו אתחלתא דגאולה או חזון למועד נדחה…
תלמידי הרב קוק בונים גשרים אל הערב רב, על חורבות שיבת-ציון. הלוא הם נושאי בשורת “אהבת חינם”, להבדיל משנאת-חינם שהחריבה את הבית. שקר, שקר, שקר! למה שקרים? כי שנאתם לממיתים עצמם באהלה של תורה ולא באוהל סיירים עם הקבוצניקים, ושנאתם לחרדים, בכלל, היא מן המפורסמות! הרי התעקשותם שלא לחזור בתשובה נובעת מן העובדה, שהחזרה בתשובה תהווה הוכחה לצידקת ה”חרדים”, שצדקו לאורך כל הדרך, מימי הרב קוק, ועד עצם הימים האלה, בהם מתאמץ שלטון הערב-רב, שוב בתמיכת ה”שותפה ההסטורית”, להרחיקם מספסלי התורה בתירוצי פרנסה ו”השתתפות בנטל הבטחוני…”. הנטל הבטחוני המלאכותי, שבעזרתו מצליח שלטון הדמים והזדון לשלוט בעם הזומבים היושב בציון. נטל שכולו תוצרת כחול-לבן של שונאי ישראל בכל הוויתם, ששנאתם ליהודים מאהיבה עליהם את רוצחי העם היהודי.