ורדה אלשיך את שוב “מזו-זעת”?!
|
את “מזועזעת” כאילו זו הפעם הראשונה שנזרקה נעל על שופט בישראל. כאילו שבסרט הזה עו”ד לא היית *** אתם מערכת אוטיסטית, אשר לא מקשיבה לביקורת, ולכן אתם תמשיכו להיות “מזו-זעים” *** מי שמעמידים אותו על הצפוי ומתעלם ביודעין מהנורות האדומות – קשה להאמין לו כאשר הוא אומר שהוא מזועזע עד לעמקי נשמתו
רשת האתרים של קימקא
5.1.2011
לכבוד
השופטת ורדה אלשיך
יו”ר נציגות השופטים בישראל
בית המשפט המחוזי
תל אביב – יפו
נכבדתי,
עוד בעל-דין זרק נעל בפרצופו של שופט, ואת שוב “מזו-זעת”, אבל אנחנו לא מאמינים לך במיל.
בפעם הקודמת היה זה אחרי זריקת-הנעל על הבוסית שלך, דורית ביניש, ועמדתי על כך במאמרי על ההזנייה של ה”מזועזעות”, על קשיי-ההתבטאות של ורדה אלשיך, בעלת הפה הגדול, ועל מצעד-הגאווה של שופטי ישראל.
אבל את “מזועזעת”, כאילו זו הפעם הראשונה שנזרקה נעל על שופט בישראל. כאילו שבסרט הזה עו”ד לא היית. אני מרשה לעצמי לתהות אם גם בפעם ה-101 או בפעם ה-501 שזה יקרה תמשיכי להיות “מזו-זעת”.
אתם מערכת אוטיסטית, אשר לא מקשיבה לביקורת, ולכן אתם תמשיכו להיות “מזו-זעים” – חלקכם אולי בתום-לב, אבל מי שמעמידים אותו על הצפוי ומתעלם ביודעין מהנורות האדומות – קשה להאמין לו כאשר הוא אומר שהוא מזועזע עד לעמקי נשמתו.
אתם מערכת אוטיסטית, אשר מתבכיינת על כך שאתם, בישבכם על כס המשפט, “מדברים אל הלמפה“, כאשר מי שבאמת מדברים אל הלמפה הם אנחנו, אשר עומדים מולכם באולם המשפט, ומדברים אל בובות-הסמרטוטים היושבות מעבר לדוכן.
אתם לא מקשיבים לביקורת, כי אתם, בעיני עצמכם, למעלה מכל ביקורת.
בעיצומו של הויכוח בין שר המשפטים הפרופ’ דניאל פרידמן לבין הבוסית שלך, אמר הבדימוס אליהו מצא כי פרידמן “לא מקשיב לביקורת”… איך אפשר לומר דבר כזה על מי שעונה לביקורת?!
אבל אצלכם “להקשיב לביקורת” זה לקפוץ לדום על כל “פיפס” שלכם, לא רק ממרומי הדוכן, אלא גם מבור המדמנה, ולהתריס “באיזה סגנון אדוני מדבר” לכל מי שמבקר אתכם, אפילו אם הוא מדבר בסגנונו של בית המשפט העליון.
מדוע לא התייחסת אל מכתבי אליך בעניין הלמפה, בו עמדתי על התופעההמקוממת, אותה הגדרתי כנקודת-החולשה המרכזית של שופטי-ישראל, וגם הבאתי, כדי להעצים את ההמחשה, את התרסתו של הד”ר מישאל חשין, אשר הפנה אצבע מאשימה אל שופטי ביהמ”ש העליון, כהאי לישנא:
“כבוד בית המשפט, כאשר עומדים לפניכם וטוענים, אתם רשאים לקבל כל טענה, או לדחותה, ואנחנו נכבד את דעתכם אפילו אם אנחנו חולקים עליה. אבל אל תתעלמו מהטענות. אל תצפצפו על בני אדם!”.
את לא התייחסת, כי את יודעת שאני צודק, ולא הייתה לך תשובה. יפה מאוד. יפה מאוד להאשים את כל העולם, אבל לחמוק אל מאחורי דוכן-הכבוד כאשר העולם משיב אש.
ומדוע לא הרמת את כפפת-המינימום אותה השלכתי לרגליך: להביא את הנושא לדיון בישיבה הקרובה (“או בכל ישיבה נדחית”) של נציגות השופטים, ולפרסם לאחר מכן את עמדתם של שופטי ישראל בנושא הזה?
כי את יודעת ששופטי ישראל לא יעזו לעמוד מול הציבור ולהגן על עצמם, וגם לא יעזו להודות באשמה. שופטי ישראל משתפננים, ואת יו”ר הנציגות שלהם.
ועל כן מה הפלא בכך שאתם מתנגדים לקיום משוב השופטים של לשכת עורכי-הדין?
אתם מתרגשים ומזו-זעים מעוד נעל צפוייה-למהדרין, אבל לא מגיבים על פגיעה קשה בהרבה, כאשר אומרים לכם כי חבל ללכלך על הפרצופים שלכם את הנעליים שלנו.
אתם גם לא מגיבים כאשר מאשימים אתכם בשקרים במצח נחושה, ולא מתקנים את המעוות כאשר נותנים לכם הזדמנות הוגנת לרדת מהעץ, עליו אתם מטפסים כאשר השתן עולה לכם לראש.
ביררתי באקדמיה ללשון העברית, והם אומרים לי חד-משמעית כי הצירוף ורדה אלשיך יחד עם צניעות או ענווה לא מוכר בשפה העברית, ולפי עקרונות התחביר של השפה הוא אף אינו אפשרי, אבל את מייצגת לא רק את עצמך, אלא את שופטי ישראל כולם, ובתור שכזו את חייבת לגלות מידה רבה של צניעות וענווה.
הצניעות והענווה מחייבות להודות בכשלים כאשר הם נחשפים, ורצוי עוד לפני שהם נחשפים, אבל אתם לא מתורגלים בכך, כי כללי התחביר שלכם לא מכירים את הצירוף שופט יחד עם עיוות-דין, כשל, שחיתות, מעשה נבלה וכו’.
לכן, בתור תרומה לעניים, אני מציע לשופטי ישראל, באמצעותך, כמתן-בסתר, שיעור-לדוגמה בנושא הודאה פומבית בטעויות וכשלים.
והאמיני לי – אין דבר מזכך יותר מאשר הודאה פומבית בטעויותיך, ולא בכדי אמרו חז”ל כי במקום בו עומדים החוזרים-בתשובה, גם צדיקים גמורים לא יעמודו.
בכבוד הולך ופוחת,
שמחה ניר, עו”ד
עורך ראשי
רשת האתרים של קימקא
_____________
המלצת היום:
האם “הזנייה” היא מילה גסה, או מטאפורה לגיטימית?