לחה”כ יואל חסון: כמה מלים טובות, ועוד הצעה

לחה”כ יואל חסון: אתה מבטיח לטפל בשחיתות – בוא תטפל ברשם ההוצל”פ הגנב, עמיעד רט

לחה”כ יואל חסון, יו”ר הוועדה לביקורת המדינה: יש לי אמון מלא במבקר המדינה, אבל …

שמחה ניר, עו”ד

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

 

 

29.12.2010

 

לכבוד

חה”כ יואל חסון

יו”ר הוועדה לביקורת המדינה

הכנסת

ירושלים

 

נכבדי,

הנדון: הערתך על ה”סגנון” שלי

במכתבך אלי מיום 22.12.2010 הערת לי על ה”סגנון” שלי, במכתבי אליך מיום 16.12.2010.

אקדים ואומר כי אתה מתווכח עם המומחה מס’ 1 בעולם לעניין השימוש בטענת ה”סגנון” כדי לנגח אדם על דיעותיו, כאשר אין למנגח תשובה עניינית לטענותיו. הראה לי מישהו שכתב יותר מ-60 מאמרים בנושא הזה – כולם קשורים ושזורים זה בזה, ואף אחד מהם לא חוזר על עצמו – ואוותר לו ברצון רב על התואר הזה.

קרא, בבקשה, את המאמרים במדור באיזה סגנון אדוני מדבר, אצלי בהאתר של קימקא.

התחל, בבקשה, עם המאמר הזה, שהוא, בעיני, ספינת-הדגל של המדור הזה, ומכתבי זה אליך אמור לרשת את מקומו כספינת-הדגל.

קראתי, וחזרתי וקראתי, את מכתבי אליך, ולא מצאתי בו כל רבב סגנוני.

תהיתי, אולי גילוי רף-הציפיות הנמוך שלי יש בו משום רבב “סגנוני”, אבל אך טבעי הוא שלכל אדם ישנו רף-ציפיות בכל דבר ועניין, וגובה רף-הציפיות של אדם  אינו עניין “סגנוני”, אלא עניין “כמותי”.

אגב, גם לך ישנו רף-ציפיות בעניינים שונים, והוא לא תמיד גבוה במיוחד.

כך, למשל, כאשר הוקמה ועדת טירקל לחקירת אירועי משט עזה, אתה אמרתי כי “דברי השופט טירקל מעלים חשש שמוקמת כאן ועדה שתוצאות בדיקתה ידועות מראש“, ואיש לא אמר לך “באיזה סגנון אדוני מדבר” – ובצדק, כי השאלה איזה חשש עולה (או שאינו עולה) מדברי השופט היא שאלה של דיעה ושל פרשנות, אבל לא של “סגנון”.

אבל בוא נדבר על “סגנון” בכלל: זכור לכולנו מה אמרת לחברת הכנסת שלי יחימוביץ’, לא מזמן:

“מה עשית בחיים שלך, מי את בכלל? מי את? כל הזמן יש לך מה להגיד על יו”ר הכנסת … היא לא מלכלכת … בתוך הבית הזה כמו שאת עושה. מי את בכלל? אפס מאופסת. … על כולם פה היא מלכלכת, היא האישה הנקייה. כל הזמן ההתנשאות הזו … צריך להגיד את האמת, אמרו עלייך שאת רעה – תאמיני לי, קיבלת מחמאה”.

נו, ואני שואל אותך איך אתה יכול להעיר לאחרים על הסגנון שלהם, אחרי צבר כזה של אמירות?

אני מצפה ממך, איפה, לחזור בך מההערה הפוגעת והמיותרת – וגם לא-נכונה, לגופה – לעניין ה”סגנון” שלי.

בברכה,

 

 

שמחה ניר, עו”ד

 

 

—– Original Message —–

From: יואל חסון

To: שמחה

Sent: Wednesday, December 22, 2010 7:33 PM

Subject: RE: ביקורת המדינה במערכת ההוצאה לפועל

 

שלום עו”ד שמחה ניר,

 

אני מודה לך על פנייתך.

 

יחד עם זאת, אני מצטער על חוסר האמון במוסד מבקר המדינה ועל סגנון המכתב.

 

מבחינה מהותית – אין גוף טוב יותר ממבקר המדינה על מנת לחקור לעומק את פעילותה של מערכת ההוצאה לפועל.

 

לוועדה לביקורת המדינה, גם אם היא רוצה, אין את הכלים המשפטיים ואת הסמכות לערוך בדיקה וחקירה כזו.

 

אני סמוך ובטוח שמבקר המדינה יבדוק באופן נחוש את מערכת ההוצאה לפועל. אני מציע להמתין בסבלנות ומשוכנע שדו”ח המבקר יהיה ברמה גבוהה ויאפשר לשנות מציאות.

 

בברכה,

 

ח”כ יואל חסון

 

From: שמחה [mailto:quimka@quimka.com]
Sent: Monday, December 20, 2010 7:47 AM
To: יואל חסון
Cc: מבקר המדינה לשכה; sar@justice.gov.il
Subject: ביקורת המדינה במערכת ההוצאה לפועל

 

שמחה ניר, עו”ד

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

 

16.12.2010

 

לכבוד

חה”כ יואל חסון

יו”ר ועדת הכנסת לביקורת המדינה

הכנסת

ירושלים

נכבדי,

הנדון: ביקורת המדינה במערכת ההוצאה לפועל

ראיתי את ההתכתבות שבינך לבין מר יוסי הרמן (ראה למטה מכאן).

אני מזמין אותך להנמיך את הציפיות מדוח מבקר המדינה, ולשנס מתניים לפעולה עצמאית, מכוח תפקידך כיו”ר הוועדה לביקורת המדינה. להחליט אם אתה רוצה להיכנס להיסטוריה כמי שהוביל מהלך ייחודי למען דפוקי-עמך, או רק כמי ש”שר כדי להעביר את הזמן”, כפי ששר לנו יוסי בנאי ז”ל.

אקדים ואומר כי רף-הציפיות שלי נמוך, לא רק מהמבקר, אלא גם ממך, לאור העדר התגובות מצדך לפניות קודמות שלי אליך, בעניין הזה ממש. ציפיות-המינימום שמניעות אותי הן, איפוא, הזכות להגיד את ה”אמרתי לכם” שלי, כאשר תחזיותי תתממשנה.

יש לי כבר בחגורה כמה “אמרתי לכם” כאלה, כולל רצח השופט ב-19.7.2004, אותו חזיתי כבר בשנת 2000.

במקרה הזה ה”אמרתי לכם” יהיה כאשר המבקר לא יספק את הסחורה נשוא ההתכתבות שבינך לבין יוסי הרמן. מאידך, אם, בזכות מכתבי זה, הנשלח גם אליו, המבקר אכן “יכזיב” את התחזית שלי, ויעסוק בתחום הכאוב בו עסקינן, זה יהיה לי בבחינת “בונוס”.

והרי התחזית שלי: דוח המבקר על ההוצאה לפועל, אותו אתה צופה בעוד כשנה וחצי, יעסוק בענייני מינהל, כגון עמידה בחובת המכרזים, כיבוי האורות עם תום יום העבודה, רישום שעות נוספות שלא אושרו כדין וכו’. מאידך הדוח הזה לא יעסוק במימשק שבין ב”כ הזוכים לבין המערכת המנהלית של ההוצל”פ – מימשק אשר אחראי לעושק ללא-מצרים של החייבים, עושק אשר יש לו לא רק היבטים מנהליים, אלא גם היבטים פליליים.

הוא לא יעסוק, כי אין למבקר כוח-אדם המעורה בנושא הזה, וכנראה שלמבקר גם אין עניין בו.

ביום 12.10 השנה פניתי אל המבקר, מר מיכה לינדנשטראוס, הבעתי בפניו את מודעותי למוגבלות משאבי משרדו, והצעתי להעמיד לרשותו צוות של מתנדבים אשר יעשו את העבודה, בהנחייתו, כמובן, אבל הוא כלל לא ענה לי. ביום 8.11.2010 חזרתי ותזכרתי אותו, אך גם אז הוא לא ענה לי, אפילו במכתב-תודה מנומס.

והמסקנה, כאמור: הנושא הזה לא מעניין את מבקר המדינה.

אבל הנושא הזה מגלגל מיליארדי שקלים בשנה, ומאז שהוקמה מערכת ההוצאה לפועל עברו דרכה, מאות מיליארדים – והנה, הפלא ופלא, בכל אותן עשרות השנים בהם עברו כל מיליארדי השקלים האלה דרך ההוצאה לפועל, לא נחשפה שחיתות, אפילו באגורה אחת.

האם הדבר נובע מכך שכל העוסקים בנושא, לדורותיהם, הם צדיקים גמורים, או משום שבמערכת הזאת הכל מחפים על הכל? תגיד אתה.

הסכומים הנזכרים לעיל אינם משקפים את מלוא התמונה, כי כספים רבים “נבלעים” ע”י כונסי נכסים, ואינם מגיעים כלל למערכת ההוצאה לפועל. האם ייתכן הדבר ללא שיתוף-פעולה מתוך המערכת? תגיד אתה.

קח, למשל, את תלונתי על רשם ההוצל”פ עמיעד רט, המבוססת על מכתבי אליו, בו הצגתי בפניו עובדות ושאלות. השאלה העיקרית הייתה איפה הכסף? איפה חצי מיליון השקלים?!

משלא טרח מר רט להתייחס למכתבי, התלוננתי בפני אלה:

·         יהודה ויינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה

·         הפרופ’ יעקב נאמן, שר המשפטים

·         השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, מבקר המדינה

·         השופט שמעון שטיין, הממונה על הרשמים, רשות האכיפה והגבייה

·         דוד מדיוני, רשות האכיפה והגבייה

·         יצחק אהרונוביץ, השר לבטחון הפנים

וציינתי כי אני פונה אליהם לחקור –

“איש-איש לפי תפקידו, סמכותו ועיסוקו: היועץ המשפטי לממשלה, במישור הפלילי; שר המשפטים, כאחראי המנהלי על הרשמים, וכממונה על התנהגותם; השר לבטחון הפנים, כממונה על המשטרה; מבקר המדינה, הממונה על הרשמים ומנהל רשות האכיפה והגבייה – אין צורך להסביר”.

בתגובה לתלונתי גילגל שר המשפטים את תפוח-האדמההלוהט הזה לפתחה של הנהלת בתי המשפט, שהיא שותפה, לפחות מבחינת האחריות, למחדלים אשר מאפשרים את הגניבות האלה, ומבחינת התלונה אין לה כל סמכות סטאטוטורית. כיוון שהנהלת בתי המשפט סיפקה לי תשובות מחפות וחמקניות, חזרתי אל שר המשפטים, אך זה לא טרח לענות לי.

גם היועץ המשפטי לא טמן ידו בצלחת גילגול האחריות, וגילגל אותה לפתחו של פרקליט המדינה, אשר מלשכתו הפנו אותי אל תחנת המשטרה הקרובה למקום מגורי. כיוון שכך הווה, חזרתי גם אל היועץ המשפטי, ואמרתי כי לטעמי העילה היחידה שמכוחה הוא יכול להפנות אותי לתחנת המשטרה היא שהנושא הזה “קטן עליו”, אבל את זה הוא לא העז להגיד, וגם הוא לא טרח להשיב לי.

כל השאר כלל לא התייחסו לתלונתי.

מה אני רוצה להגיד בכל אלה?

אני רוצה להביע את החשש שהשחיתות בהוצאה לפועל היא כל כך עמוקה עד כדי כך – תסלח לי על הביטוי – שכל המעורבים מחזיקים זה-את-זה בביצים, ושהכסף הגדול המסתובב שם משתיק כל ביקורת מבחוץ.

מה אני מצפה ממך היום?

ביום 2.3.2010, לפני למעלה מתשעה חודשים, אתה עונה לחבריו של יוסי הרמן הנ”ל, ואומר להם:

הבעיות השונות בתפקוד ההוצאה לפועל, עליהן אתם מצביעים במכתבכם, ידועות. לצערי, בעיות אלה גורמות לסבל רב הן לזכאים והן לחייבים. ככל הנראה, בעיות אלה מחייבות בחינה מחודשת של פעילות ההוצאה לפועל.

בשבועות הקרובים בכוונתי לשקול האם לקיים דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה במהלך המושב הבא של הכנסת בנושא תפקוד ההוצאה לפועל.

אני עצמי, באותה ההזדמנות, ביקשתי להעמיד לרשותך חומר-רקע בעניין השקרים של הרשות לאכיפה וגבייה בעניין ההוצאה לפועל, בתקווה שיהיה לך לעזר כאשר יתקיים הדיון.

והנה, “השבועות הקרובים” חלפו להם לפני כמעט שנה, ועכשיו אנחנו מתבשרים מפיך שבעוד שנה וחצי – וכמעט שנתיים וחצי מה”שבועות הקרובים” הנ”ל – יתפרסם דוח מבקר המדינה בנושא הזה.

·         האם אתה בטוח שהדוח הזה ייצא בעוד שנה וחצי, ולא, נניח, בעוד שנתיים וחצי?

·         האם אתה בטוח שהדוח הזה יתייחס בכלל לנושאים הכאובים בהם אנו מדברים?

·         האם אתה בטוח שעם צאת הדוח הזה אתה תכהן עדיין כיו”ר ועדת הכנסת לביקורת המדינה?

·         האם אתה בטוח שעדיין תכהן אז כחבר-הכנסת?

·         האם אתה בטוח שעד תום כהונת הכנסת, ובהתחשב בכך שתהיה זו שנת בחירות (אם הן לא תוקדמנה, כפי שאני צופה), יישאר לך די זמן כדי לקיים דיון מעמיק בנושא, בעקבות מימצאי הדוח?

התחזית שלי

כדי שלא לתת תחזית שחורה מדי, אומר מהי תחזית-המקסימום האופטימית ביותר שלי:

·         הדוח לא ייצא לפני ה-1.1.2013;

·         הדוח לא יעסוק – או כמעט שלא יעסוק – במימשק שבין ב”כ הזוכים, בעיקר הזוכים הגדולים, לבין המערכת המינהלית של ההוצאה לפועל;

·         הדוח לא יעסוק כלל בתיפקודם ויושרם של כונסי הנכסים – זרועותיהם הארוכות של לשכות ההוצאה לפועל – והפיקוח של גורמי ההוצל”פ עליהם;

·         הוועדה לביקורת המדינה תקיים 2 – 3 ישיבות ל”דיון בדוח המבקר על מערכת ההוצאה לפועל”;

·         בישיבות האלה עיקר זכות הדיבור תינתן לנציגי משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט, רשות האכיפה והגבייה, ליועצים המשפטיים של כל אלה, ולמר חנוך דיכטר;

·         מר יוסי הרמן וחבריו יגררו מישיבה לישיבה, ובסוף תינתנה להם, לכולם יחד, שתיים-שלוש דקות אשר תספקנה להוצאת חלק מהקיטור שלהם, אבל לא כדי להתייחס למימצאי המבקר, או להיעדרם;

·         עם תום כהונתה של הכנסת, חה”כ יואל חסון לא יוכל להצביע על חותם כלשהו שהוא הטביע בתחום הזה;

·         בשנת 2028 יוציא מבקר המדינה דוח דומה, והגנב עמיעד רט יקודם לתפקיד סגן נשיא בית המשפט המחוזי.

חה”כ חסון, יש לך הזדמנות לעשות משהו למען חלכאי עמך ונדכאיו. יש לך אפשרות להפריך את התחזית שלי, ויש לך אפשרות “לשיר כדי להעביר את הזמן”, כפי ששר לנו יוסי בנאי ז”ל.

אני ממש לא יודע במה תבחר.

אתה יכול להמתין לדוח מבקר המדינה, ואתה יכול לקיים פעילות יזומה מצדך.

אני רק יודע שאם תבחר באפשרות השנייה, תוכל להיכנס להיסטוריה, ואת בראשונה תבחר, אזי תוך שנה וחצי, לכל המוקדם, ושנתיים ורבע, לכל המאוחר, אני אוכל לבוא אליך ולומר אמרתי לך שכך יהיה, ואתה לא אבית שמוע.

 

בברכה,

 

שמחה ניר, עו”ד

 

העתק: חברי הכנסת, שר המשפטים, מבקר המדינה, התקשורת

הודעה שהועברה
מאת: יואל חסון<yhasson@knesset.gov.il>
תאריך: 13 בדצמבר 2010 16:41
נושא: RE: מכתב אל ח”כ יואל חסון – יו’ר הוועדה לביקורת המדינה – הכן המבקר אחרי 15 שנים?<???
אל: Joseph Herman ‫hermanjoseph22@gmail.com

יוסף שלום,

אני מודה לך שוב על פנייתך.

קראתי את מכתבך בעיון.

אבקש לציין כי אני יודע בוודאות כי משרד מבקר המדינה החל בפעילות ביקורת נרחבת על משרדי ההוצאה לפועל. תהליך הביקורת ייקח זמן ויפורסם בדו”ח בעוד כשנה וחצי. הביקורת מתבצעת במהלך 2011, לאחר מכן מועברות טיוטות לגופים המבוקרים, ולאחר מכן הדו”ח מתפרסם. זה התהליך ולא ניתן לקצר אותו.

אני סמוך ובטוח כי משרד מבקר המדינה יבדוק את הנושא עד תום.

בברכה,

ח”כ יואל חסון

From: Joseph Herman [mailto:hermanjoseph22@gmail.com]
Sent: Monday, December 06, 2010 8:06 AM
To: יריב לוין; יואל חסון; יוחנן פלסנר; לשכת יור; yori@adam-law.com; p; אורי מקלב; umbudsman@mevaker.gov.il; אורי אורבך; אורי אריאל; Avraham Bloch
Subject: מכתב אל ח”כ יואל חסון – יו’ר הוועדה לביקורת המדינה – הכן המבקר אחרי 15 שנים?<???

ח’כ חסון:

אסון הכרמל הוא גמד קטן מול אסון
מערכת משרד המשפטים ההוצאה לפועל.
מערכת פלילית זו של סחיטת אזרחי המדינה:
מאות מתאבדים בשנה בכלל התהום של מרמה
וסחיטה כשאיש בישראל לא יודע כלל מה הוא
חוב חייב.
אין למשרד המשפטים רשות האכיפה
חשבון כחוק .
קיימת רשימה של מספרים ואותיות
כשכל המערכת פועלת ללא כל פיקוח
וההפקרות היא עצומה.
כל החלטות הרשמים בלתי חוקיות.
עשרות אלפי משפחות נזרקות מביתן ללא שמישהו
בכלל יודע אם האדם חייב שקל אחד.
700.000 צווי מעצר בלתי חוקיים בישראל,
שמשטרת ישראל מבצעת למרות שהצוים
בלתי חוקיים.
צווי המעצר נועדו לסחוט אזרחים, שרובם לא
חייבים בכלל.
אתה האחראי ח”כ חסון.

כאן חובה להקים וועדת חקירה ממלכתית.
מקום שישנם 5 מיליון אזרחים קורבנות
יום יום – חובה לחקור – ולהעמיד לדין מיד
את האשמים במערכת זו.
לא תוכלו להתחמק מאחריות זפן רב.

לעצור את השופטים בישראל, ששולחים את
בני משפחתם לסחוט את הציבור.

—
     
              יוסף  הרמן

        טל.   054-4740618 
        פקס. 077-4301362
 hermanjoseph22@gmail.com
        ת.ד. 48022 תל-אביב

אתר זהירות בנקים 5 פועל

אתם מוזמנים לעיין בכתבות ומאמרים
בגוגל >>>  זהירות בנקים 5 >>
נכנסים בגוגל – זהירות בנקים 5 ומקבלים!