יזכור לעצים
יזכור לעצים
ב”ה
יִזכּוֹר לָעֵצים
יזכור לעצים…. ששרפו המשַרפים
יזכור לעצים… שנָתַנּוּ לשרוף
יזכור תבואות שמש שהיו לבער
ומאכל עדרים בנירֵנוּ הטוב –
אבותינו היו יהודי אלו’הים
וּבשלח האויב את האש בביתם,
קפצו להגן על ספרי התורה
ולהציל מן האש תליטם ותפִלם
אך בניהם בציון הכופרים באלו’הים
וגם במלכות, יהודי הפטפוט
על מפעל ובנין, לא קפצו להגן
על גנם הנעקר, על יערם הנרצח
במגן מַרכְּס על הקיר, ללא של דוד
וללא פרכת ארון התורה בִּכְפרָם,
אין דבר להציל – מלבד את הגוף
את גופם השכּוּל… וגם לא את דגלם
כי מה דגל אדם ביום אֵיד המאדים?
לא קדש פרכת מושג הנקלים
בחנות, הם יודעים, יהודי הכפירה
אפשר לקנות בד ולחברו אלי מוט.