פרשת הרשם הגנב עמיעד רט: שר המשפטים יעקב נאמן מרחיק עדותו
פרשת הרשם הגנב עמיעד רט: שר המשפטים יעקב נאמן מרחיק עדותו
שופטי העליון אליקים רובינשטיין, סלים ג’ובראן ויורם דנציגר:
שופטי העליון אשר גרוניס, ניל הנדל, עוזי פוגלמן:
האם הם אידיוטים, או שהם רק עושים את עצמם ככאלה?
שמחה ניר, עו”ד
24.11.2010
לכבוד
הגב’ מבשרת נבו
יועצת השר
משרד המשפטים
ירושלים
נכבדתי,
הנדון: רשם ההוצל”פ רט עמיעד
למכתבך מס’ 2010-0002-11323 מיום 10.11.2010 (פנימי מ-ו), בעניין שבנדון.
בתשובה לתלונתי כנגד הנ”ל את כותבת לי כי תלונתי הועברה להתייחסותו של מנהל בתי המשפט, משה גל, “ומטעמו תיענה”, כלשונך.
במאמר מוסגר אתהה מדוע הוא לא העביר את תלונתי גם ליועץ המשפטי לממשלה, על מנת שזה יורה, על פי שיקול דעתו, לפתוח בחקירה פלילית.
כעולה מתלונתי, אני פניתי אל השר מכוח סמכותו הסטאטוטורית, ולא מכוח תפקידו כפקיד-מיון של הדואר הנכנס (פונקציה לא-סטאטוטורית אותה ניתן לגלגל לאחרים), אם הוא רואה את עצמו גם ככזה.
כמובן שהשר רשאי להיעזר במי שהוא חפץ, אבל תשובה מגיעה לי מטעם השר עצמו, ולא מטעמם של אחרים, אשר אין להם מעמד סטאטוטורי בנושא.
אם נשיא ארה”ב, ברק אובמה, עונה לי בעצמו, בשמו ומטעם עצמו (ראי קישור), גם שר המשפטים של מדינת ישראל יכול לענות לי באופן אישי, בשמו ומטעם עצמו.
לא תהיה לי שום בעייה אם תשובתו של מנהל בתי המשפט תניח גם את דעתי וגם את דעתו של השר, אבל אני מבהיר בזה חד-משמעית כי אם, עד למועד 45 יום מפנייתי אליכם, לא אקבל תשובה שתניח את דעתי ותאומץ ע”י השר, אני אראה בכך סירוב לתת תשובה מנומקת, על כל ההשלכות שבדבר.
אציין כי בניגוד לאמור במכתבך, תלונתי אינה מיום 20.10.2010. היא נתקבלה אצלכם ביום 12.10.2010, ואושרה הן ע”י היחידה לפניות הציבור של משרד המשפטים, והן ע”י mancal@justice.gov.il, שהיא הכתובת של שר המשפטים, לפי אתר הממשלה.
העובדה שהיחידה לפניות הציבור העבירה אתפ פנייתי אליכם רק ביום 20.10.2010, ולשכת המנכ”ל במועד לא ידוע (אם בכלל) אינה מעלה ואינה מורידה, לעניין מניין הימים הקבוע בחוק לצורך תשובה עניינית ומנומקת.
מועד 45 הימים מסתיים, איפוא, ביום 26.11.2010.
כמובן שאני אדחה מכל-וכל כל נסיון של מנהל בתי המשפט להמשיך ולגלגל את הנושא לפתחם של אחרים.
במאמר מוסגר אציין כי לשכת השר בתל-אביב יכלה לשלוח מישהו, אפילו מתמחה זוטר, ללשכת ההוצל”פ הסמוכה, מרחק הליכה של כ-200 מטרים בלבד, ותוך שתי דקות הוא יקבל אישור לאמיתות טענותי (הפקידים שם מכירים גם את מכתבי, אשר פורסם ברבים, וגם את התיק).
תמוה בעיני עד מאוד כיצד יכולים שר משפטים בישראל, ויחידות משרדו עימו, לגלות אדישות כזאת, כאילו שהם עושים לי טובה אישית, כאשר מיוחסת לאחד מכפיפיו גניבה (או שותפות לגניבה) של חצי מיליון שקלים.
בברכה,
שמחה ניר, עו”ד
העתק: משה גל, מנהל בתי המשפט