שמחה ניר, עו”ד

האם “הזנייה” היא מילה גסה?

אניני הסגנון יקפצו, מן הסתם, על רגליהם האחוריות, אבל הביטוי הזה אינו “משהו גס”

הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין בזרנוגה גימ”ל הגיש נגד אחד מעורכי-הדין קובלנה משמעתית לביה”ד המשמעתי המחוזי של הלשכה. האשמה: במהלך הויכוח הציבורי על “פתיחת” המקצוע לתלמידי מכללות לא-אקדמיות אמר הנאשם כי הדבר יביא ל”הזניית המקצוע”.

הנאשם הודה בכך שהוא אמר את הדברים המיוחסים לו, וגם בכך שהוא היה עו”ד בזמן שאמר אותם, ולפיכך נשארה רק השאלה המשפטית: האם האמירה שפתיחת המקצוע ללא-אקדמאים תביא להזניית המקצוע יש בה משום “סגנון בוטה ומשתלח, בלתי מנומס, בלתי מאופק ובלתי מרוסן”, כטענת הקובל, או שזו התבטאות לגיטימית.

ב”כ הקובל טען כי “הביקורת מותרת ואפילו רצוייה, ויש לקבלה באהבה, למרות שברון-הלב ועגמת-הנפש”, אבל בתנאי שהיא, כאמור, “לא בסגנון בוטה ומשתלח, בלתי מנומס, בלתי מאופק ובלתי מרוסן”.

ב”כ הנאשם טען כי המילה “הזנייה” הינה תרגום של המילה האנגלית prostitution, אשר אמנם באה כהשאלה מהתחום ה”גס”, אבל היא חדרה לתחום השיח הציבורי כמילה לגיטימית, וכבר מזמן חדלה להיות מילה גסה.

הא ראייה, אמר ב”כ הנאשם, שהשימוש בשורש זנה מצוי כבר בתנ”ך, וכאשר נאמר:

יז וְגַם אֶל-שֹׁפְטֵיהֶם, לֹא שָׁמֵעוּ–כִּי זָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם:  סָרוּ מַהֵר, מִן-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֲבוֹתָם לִשְׁמֹעַ מִצְו‍ֹת-יְהוָה–לֹא-עָשׂוּ כֵן (שופטים ב’, יז),

לא התכוון המקרא לומר כי בני ישראל קיימו יחסי-מין בתשלום עם אלוהים אחרים – פירוש מעוות, אשר ממנו ניתן היה להסיק, אילו התקבל, כי לפני שבני ישראל עשו זאת (זנו אחרי אלוהים אחרים) הם קיימו יחסי-מין בתשלום עם אלוהיהם-הם.

ומן הימים ההם – לזמן הזה (ההדגשה בכל מובאה – לא במקור):

“מדינת ישראל עוברת תהליך של שחיתות פוליטית והזנייה שלטונית. עד שאנשים לא ישבו על כך בבית סוהר לא יהיה כאן ניקוי אורוות אמיתי” – כך התבטא הבוקר (יום ה’, 23.6.05) שר הפנים, אופיר פז-פינס בפגישה שקיים עם מועדון היו”רים של המרכז הישראלי לניהול” (מירב לוי, “השר פינס מנקה את האורוות “, חדשות מחלקה ראשונה, 23.6.2005).

ועוד:

“עיוות המציאות והשימוש המניפולטיבי הנלוז שעושים ב’מעריב’ וב’הארץ’ הם הזנייה יום יומית של מקצוע העיתונות. כלבי השמירה של הדמוקרטיה, כפי שנוהגת מדי פעם התקשורת לכנות את עצמה, מחויבים מבחינה אתית מקצועית לפחות באמירת האמת. התנהגות אחרת היא מעילה באמון הציבור, השחתה של השיח הדמוקרטי, עלבון לעקרונות של חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת ופלורליזם מחשבתי. זו עיתונות חצר, שתמונת המציאות שהיא מציגה היא מנותקת ומעוותת בשל אינטרסים אישיים, פוליטיים וניגוד עניינים. המפלה הגדולה ביותר בבחירות אלה שאין לשמוח לאידה אלא להצטער עליה היא מפלתה של התקשורת ובמיוחד זו מבית המדרש של מעריב ו’הארץ’ (ראו מפולת הסקרים, המומחים והפרשנים)” (יואב לוין, גבולות הדמוקרטיה, חדשות מחלקה ראשונה, 8.4.2006).

וכן הלאה, וכן הלאה: ביטויים כגון הזנייה של השפה העברית, הזנייה של השואה, הזנייה של המקצוע, הזנייה של האקדמיה, הזנייה רוחנית וכו’ – כל אלה הם ביטויים שהפובליציסטיקה משופעת בהם, ואין מכהה.

או, למשל, אמירה שהיא ממש לענייננו:

“מערכת ההשכלה הגבוהה לציבור הרחב בארץ עברה תהליך קיצוני של הזנייה חינוכית עם פתיחתן של מאות מכללות חדשות שמציעות תארים לכל דורש ומרבה במחיר, וקיצוץ באוניברסיטאות. הפיחות במעמד התואר האקדמי ובמעמד בעליו ברור וגלוי לכל מבין עניין. אני, שחונכתי על ידי הוריי על ערכי החינוך וההשכלה, מוצא עצמי במבוי סתום, לא מצליח להתניע לשום כיוון. אך הידיעה כי הבעיה היא לא רק שלי אינה מועילה במקרה זה, אותה ידיעה מביאה אותי להבין שככל שהתהליך יעמיק ותוצאותיו יעלו אל פני השטח, כך האטימות הציבורית תגדל לשיעור שעוד לא ראינו כמוהו, והפוטנציאל לתופעות אלימות ספורדיות ומאורגנות הולך וגדל” (הלל בן שחר, המהפכה לאן, דימונה נט, 14/09/2005 23:36:00).

ומה בדבר מינוי 11 (אחד עשר!) סגני-נשיא לבית המשפט המחוזי – האם זו אינה “הזנייה” של תפקיד סגן-הנשיא? הזנייה גם הזנייה, הזנייה רבתי.

ולא רק בשפה העברית כך הוא, אלא גם אצל אחרים. הביטוי “הזנייה” (prostitution) נמצא במילונים הכי מכובדים, ומי שיש לו ספקות – יכול לבדוק, כאוות-נפשו.

ראו, למשל:

prostitute n., & v.t. 1. … 2. v.t. …; (fig.) sell for base gain (one’s honour etc.), put (abilities etc.) to infamous use. So prostitution n. … (The Concise Oxford Dictionary of Current English, 5th ed., 1964).

הנושא הזה, אגב, לא חדש אצלנו, וכבר דנתי בו, בהקשר ספציפי, במאמר הזנייה או לא הזנייה של מקצוע עריכת-הדין?

כמוכן נתקלנו בתופעת ההזניה – של ביטויים ושל מעשים – בכמה וכמה מאמרים (רשימה חלקית, דגימת-אקראי):

“בוטה” ועוד פעם “בוטה”, ועוד פעם, ועוד פעם … – עד כמה אפשר להזנות מילה אחת-ויחידה?

אבי דיכטר הקשקשן מכה שוב: על תאונות-דרכים ועל רצח

סגני שרים – הזניית הפוליטיקה? “שברי מניות” בבורסה הפוליטית?

חוק נוגה אוהד (ו): תלונה לנתל”ש אליעזר גולדברג על שקריו של השופט משה גל, מנהל בתי המשפט

על נפילתו של אילן בומבך: שיר שמח, או עצוב?

העברת הדיון בעבירות של סחר בני אדם מהרכבים של שלושה שופטים להרכבי דן יחיד: המשך ההזנייה של המשפט

שאון התותחים נדם: הבחירות בלשכת עורכי-הדין, 2007 – סיכום חלקי, תחזית זהירה

עוד הזנייה של המשפט בישראל, עוד פגיעה בזכויות הנאשם, במסווה של “ייעול”

על השלטון באמצעות ועדות, ועל ועדת וינוגרד כמקרה פרטי

כוהני הסגנון לא מבינים דבר בתעבורה 

כעת מן הראוי לרענן את הנושא בהקשר הרחב יותר, מה גם שאנחנו עתידים לשוב ולדון בו, בקרוב.