ב”ה

איך ניגפה הציונות הדתית מפני הדת היהודית.. הציונות לא הצליחה להעדיף את העתיד – כפי שתכנן אותו הרצל – על פני העבר היהודי ממנו שאפו מייסדי הציונות לברוח… מדוע הוחלף החזון הציוני החילוני המקורי בחזון דתי-קיצוני המאיים על עתיד כולנו…לפני מאה שנה היה סיכוי מצוין להקים כאן את ארץ החלומות שאליה ערגו אילו רק התארגנו למדינה דמוקרטית אמתית במקום להציב חזון משיחי המיועד לבעלי דם מסוג אחד בלבד… כיום ישראל נשלטת בידי הקנאות הדתית, שהייתה הדבר ממנו פחד הרצל וחשש יותר מכל. (עפרה ישועה ליית)

תוקע בשופר (א) יהרג ולא יעבור

לַמִּינִים וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הַזֵּדִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וְכָל אוֹיְבֶיךָ וְכָל שׂוֹנְאֶיךָ מְהֵרָה יִכַּרֵתוּ, וּמַלְכוּת הָרִשְׁעָה, מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר, וּתְכַלֵּם וְתַכְנִיעֵם, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה’, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים.

שרלו, שבתוך שאר כל חולשותיו, שחלקן היו מזמן לפשעים נגד העם היהודי, קיימת גם תאוותו לכותרות, שר לו ומזמר לאזניהם הכרויות של אנשי “מעריב”, ממובילי התעמולה לקידום תכנית השלבים להשמדת הישוב היהודי בארץ ישראל.

אולי, לכבוד “הימים הנוראים” מביא ערוץ 7 את דברי הבלע של ה”רב”, שפתחו שירשור של תגובות, שמוטב היה, אילולא היה, אלא, ה”רב” הוא שפתח בכך, והגולשים, מתומכיו, מזכירים לנו בצידקנותם הצבועה, שעומדים אנו בפתח הימים הנ”ל, ואנו משמיצים את ה”רב”, כאילו נעלם מהם, שהרב מקטרג, בעצם הימים האלה, באזני אלופי הקיטרוג, על ציבור שלם, שמנו וסלתו של העם היהודי.

את הדברים האלה הוא מזמר לו באזני אלה שאליהם מתייחס המשורר יצחק כצנלסון, הי”ד, כדילהלן:  

“ארורים אתם בכל העולמות, אתם ראשי המתבוללים, עניי רוח ומסכנים בנפש, מתוך הכרה בעניותכם זו. הן בסתר לבכם הנבוב ידעתם שאינכם ולא כלום….. ארורים אתם! לא את תורת השוויון ואהבת חופש ודרור לימדתם את המוני עמנו, אלא עקרתם מן השורש את זרע הטוב באדם, את אלוקי ישראל – הלוא הם: הצדק, היושר, האמת והאהבה לכל בצורה ישראלית….. אתם אחראים בעד אבדן עמנו כולו…

אז, מה הקפיץ פתאם את השרלו? האם מותר לקוות שהתנועה המבולבלת הזו, ה”ציונות הדתית”(?), מתחילה להסתכל ישר, מבלי לפזול שמאלה, אל עבר ה”ציונות”, שאיננה רק היפך היהדות, אלא, אויבתה המסוכנת ביותר?

שרלו אמר ש“הציונות הדתית” כבר לא רלוונטית”, למה “כבר”? מתי היתה ה”ציונות הדתית” רלוונטית? מתי היה יובל שרלו רלוונטי?

שרלו, דווקא, יודע מה הוא אומר. הוא, מכל מקום, עדיין רלוונטי מאד ל”מדינה”, הוא מאמין שהיא מעל לכל…, ושרלו ייצג כל השנים נאמנה את משיחיות-השקר של ה”ממלכתיות”, קרי, הפאשיזם בכיפה, שהיה רלוונטי מאד למדינת הדמים והזדון, “ישראל”. ה”שותפה ההסטורית” שימשה תמיד עמוד התמך הראשי לבנין הקלפים ה”ציוני”, בלי תמיכתה לא היה מתקיים גם יום אחד. והיום, שרלו חושש שה”ציונות הדתית” מתחילה להתנער מן הפאשיזם ה”ציוני”, ה”ממלכתי”, שלא השאיר עוד שום מקום לדמיון, אשר למסוגלותו להתעלל ביהודים. למעשה יש מי שיודעים זאת מאז תרומתה החשובה של ה”ציונות” להשמדת יהדות אירופה. אבל הממונים על מנגנון התעמולה דאגו לכך, שהעם היושב בציון לא רק לא יידע דבר על שיתוף הפעולה ה”ציוני” בהשמדה, אלא, רוב עם ישראל מאמין שהקמת מדינת הרשע והפשע הזו היתה עוגן הצלה ליהודים ברחבי העולם. דבר שהיא לא היתה מעולם, ופחות מתמיד היא היום.

הנוער שעבר טראומה איומה, שראה למה מסוגלים ה”ממלכתיות” וצה”ל ה”קדוש”, מראה סימני התפכחות משטיפת-המח, ושרלו נכנס לחרדה נוראה. הנוער הנפלא של ה”ציונות הדתית”, זה, המצליח להחזיק את ראשו מעל מדמנת שטיפת המח ה”ממלכתית”, מראה סימני מרד קרוב, מאוחר מעט, אך לא מאוחר מדי…

וזו מכה קשה לשרלו, שעלול להישאר אחד מקומץ פאשיסטים חובשי כיפה, שברגע שיאבדו את הציבור הלא רלוונטי שלהם, יהיו גם הם לא רלוונטים. ל”מדינה” לא יהיה שום צורך בהם, כי כבר לא יהיו בנמצא מוחות לשטיפה. הם ידברו אל הקיר.

במקום שרב בישראל יוכיח את המדינה על פשעיה, הוא מצדיק אותם, ומוכיח את הקרבנות על חפותם מנטיות מאזוכיסטיות. גם אם השרלו מאמין שהציות למדינה הוא בבחינת ייהרג ולא יעבור – וזה בדיוק הדבר שהוא מתכוון אליו, שהרי, שרלו יודע שמעשיה של המדינה מובילים רק לשפך דם, הוא יכל לנסות ולשכנע בכך, בשקט, את תלמידיו, אך להוכיח את “המדינה”, קבל עם ועולם בזעקה, ת”ק על ת”ק פרסה, כשהוא לובש שק ואפר, אך, הוא, אפילו, אינו עושה את ההיפך. הוא אינו מוכיח, כלל, את הפושעים ומוכיח בחרי-אף את הקרבנות.

גם לו היה שמץ של אמת בדבריו, וכזה אין בהם, הרי, רק מלשין, מוסר ורודף נדחף לדלתו הפתוחה של הרודף ושר לו עלילות דברים על קרבנותיו, כדי שהרודף ירגיש בנוח עם מצפונו וימשיך בפשעיו.

הוא ממשיך באותה הסתה רבת שנים שהביאה לחורבן ההתיישבות הנהדרת בחבל עזה. את כל השקרים של השמאל הגבלסי, בכלל, ושל “איך נתנחל בלבבות”, מאסכולת יאיר ובמבי שלג, בפרט. שקרים מא’ ועד ת’, המעידים כששה מליוני עדים, שהאיש אינו תם לב.

אז, בואו נראה מה אומר השרלו –

1. הקצנה, פילוג התבדלות וחוסר אכפתיות

“אנחנו הולכים ומקצינים, מתפלגים ומתבדלים בכל התחומים הפוליטיים, החינוכיים וההלכתיים. אנחנו לא נמצאים על סדר יומה של מדינת ישראל בשום תחום, מלבד שאלת ההתיישבות…

2. השמאל מייצג את הצדק החברתי ומוסר הנביאים

“ מי שמייצג את היהדות היא ש“ס. מי שמייצג את הצדק החברתי ומוסר הנביאים הם בדרך כלל אנשי השמאל….”

3. שומרי המצוות מתעלמים מ”לא תרצח”!

“רק אתמול הייתה לי שיחה עם הרב מנחם פרומן שבכה באוזניי בטלפון על הספר ’תורת המלך‘ של הרב שפירא שעוסק בהלכות הרג גויים. אסור להרוג גוי. זה נגד ההלכה. פסיקות כאלה בונות מחסום בפני אנשים שמבקשים את דרכם אל היהדות. ככל שאנחנו מקצינים ומתרחקים משאלת הצדק והמוסר, היהדות הופכת למשהו דוחה, מרחיק, מכעיס“.

4. “תמחה את זכר עמלק..”, אסור על פי התורה והלכה

“אני מתנגד למדיניות תג המחיר ואני רואה בה מדיניות לא מוסרית ולא חכמה… הניסיון להתמודד עם האתגרים ביהודה ושומרון דרך תג מחיר או פגיעה בפלסטינים הוא קודם כל אסור על פי התורה והלכה, אחר כך הוא מהווה חילול השם גדול והוא גם מטופש. הוא לא משיג שום הישג. קל וחומר כשמדובר בפגיעה ביהודים“.

5. ביצוע פשעים נאציים נגד העם היהודי איננו פשע נגד האנושות

“בהתנתקות התנגדתי חד משמעית לסירוב פקודה. המקום היחיד שאני מכיר בלגיטימציה לסירוב פקודה הוא כשמבצעים פשע נגד האנושות. לדעתי, החלטת מדינת ישראל לקבוע את גבולותיה ולא להפקיר את תושבי גוש קטיף לחסדי הפלסטינים אינה פשע…

6. אחרי מות קדושים הקם ועדת חקירה

אבל מדינה אינה רשאית לעקור את תושביה בלי למצוא להם פתרון. לכן, אם חס וחלילה יהיה סוג דומה של התנתקות והמדינה תפקוד על חיילי צה”ל לזרוק את המתיישבים מבתיהם בלי למצוא להם פתרון, זה המקום שבו צריך לסרב פקודה כעקרון פקודות שדגל שחור מתנוסס עליהן“.