כאשר נכנס רב גונדר יעקב גנות לתפקידו כנציב השב”ס הוא מיהר להקים את יחידת מצדה, מתוך הבנה מבצעית הגורסת כי רק סוהרים מיומנים יכולים להשתלט על מהומות בבתי הכלא, כאשר תרחישי הקיצון הם אסירים חמושים וסוהרים חטופים כבני ערובה.

ואכן  היחידה הוכיחה את עצמה מעל ומעבר, האסירים חוששים ממנה, היא התמקצעה מאוד והאמצעים העומדים לרשותה הם ברמה בנלאומית.

כל שהיה צריך הוא לאמן ולהכשיר את לוחמי היחידה הזאת להשתלשלות מחבלים על ספינה דוהרת. לוחמי מצדה הם בוגרי יחידות קרביות בצה”ל, ואין ספק שהם היו מצליחים לבצע את  הלימוד והתירגול בזמן שהיה למדינת ישראל להתארגן לפעולה.

העובדה שכוחות הביטחון לא מודעים באמת ליכולות היחידות הפועלות והמבצעיות בכוחות האחרים היא חמורה ביותר. הפעלתה של יחידת מצדה על המרמרה היתה משיגה תוצאות טובות יותר ואולי מונעת את ההרג שהיה על הספינה.

לאחר מותו של נחשון וקסמן בפעול החילוץ של סיירת מטכ”ל נערך תירגול של יחידת הימ”מ על אותו מודל, שקבע שהיחידה  היתה יכולה לבצע את המשימה בהצלחה ואף לחלץ את נחשון וקסמן ללא פגע.

לא מדובר בנוסחת פלא שיש למשטרה או לשב”ס. מדובר באנשים מבוגרים בעלי כושר גופני מעולה אשר זהו מקצועם ובו הם מצטיינים, ולכן יש להטיל עליהם את המשימות היעודיות להם.

את השאלה המשפטית הכרוכה בהפעלת הסוהרים לפעול מחוץ לכותלי בתי הסוהר ניתן היה לפתור בגיוסם למילואים או לקבע למספר ימים, או בדרך יצירתית אחרת, והדגש הוא על היצירתיות שלא היתה בפעולה על המרמרה ולא באשמת השייטת.

מי שהיה צריך לדחוף את היחידה לפעילות ולעשות הכל על מנת שהיא תפעל בחוד החנית מתוך הכרת יכולה הוא השר לבטחון הפנים, יצחק אהרונוביץ, אבל הוא היה עסוק מכדי לעשות זאת, והרי כמה דברים שהעסיקו ומעסיקים את אהרונוביץ ואשר בגינם מניח השר את המשימות הלאומיות החשובות  בצד ומתעסק רק בהם:

א.            קריאת דו”ח מבקר המדינה – השר עדיין עסוק בלקרוא את  הדו”ח המצביע בבירור על כך שהמפכ”ל וראש אמ”ש עשו יד אחד תוך שימוש לרעה בסמכות במינויי מקורבים.

סביר להניח שהשר יסיים את הקריאה לאחר שרב ניצב דודי כהן וניצב עמיחי שי יסיימו את שירותם. נו טוב הדו”ח הרי הוגש כשהוא לא מנוקד …

ב.            קידומם של תת ניצב שמעון שומרוני ונצ”מ יוסי בכר לאחר מותו של העצור עומר אבו גרבאן בהתייבשות לאחר שהנחו שניהם להניחו במחסום חרבתא כשהוא חסר ישע – במדינת ישראל עדיין לא הומצאה המדליה למי שאחראי על מותו של עצור חסר ישע ולכן עסוק השר לבט”פ באילתורים למדליה כזאת והוא מצא אילתור כזה בדמות קידומי דרגות ותפקיד.

ג.              מענה לשאילתות  ומכתבים מתנועות שעניינם איכות השלטון – השר לבט”פ כל כך עסוק במענה לשאילתות ולמכתבים עד כדי כך שאינו משיב להם, ואם מעירים את תשומת ליבו לעניין אז תמיד הוא ימצא פיתרון כפי שעשה לאחת השאילתות של ח”כ אילן גילאון כאשר שלח לו תשובה באיחור של שנה אבל… לפחות התאריך היה תאריך מהשנה הקודמת… פיתרון יצירתי שרק אהרונוביץ מסוגל לחשוב שיתקבל בהבנה אצל הבוחרים החרדים לדמותה הדמוקרטית של מדינת ישראל.

המשטים הבאים בדרך, אולי אליהם יתפנה אהרונוביץ, אם כי, כפי שזה נראה כיום, הוא יהיה עדיין עסוק, הרי יש לו עוד 2 בג”צים שעומדים להתפוצץ לו בפנים רק בגלל שהוא מעדיף את מדיניות בת היענה.

השר אהרונוביץ סומך על “האיש של ליברמן” במשרד המשפטים הרי הוא השר יעקב נאמן, שמונה באופן אישי על ידי אביגדור ליברמן, יו”ר תנועת ישראל ביתנו, כשר המשפטים. השר  יעקב נאמן עוצם ויעצום את עיניו כנראה עד סוף הקדנציה  על מה שעו”ד יעקב נאמן היה כבר מזמן מעביר לחקירות מח”ש או לדיון עקרוני בבג”ץ, כפי שעשה עם ניצב אורי בר לב שהבחין בשחיתות שלטונית של המפכ”ל וראש אמ”ש ניצב עמיחי שי.

אבל במדינה דמוקרטית עלולים וסביר להניח שיטרפו הקלפים לשניים האלו, והשר אהרונוביץ ימצא את עצמו בבעיה אישית לא פחותה מאותה בעיה שמצאה את עצמה מדינת ישראל בעקבות המשט.

_______________

שמחה ניר: משט עזה: לקראת ועדת גולדסטון 2?

שמחה ניר: על דוח גולדסטון: אביעד הכהן, קשוט את ישראל תחילה!

יוסי בלום הלוי: תקשורת עוינת מתנצלת והיסטרית בשירות אויבי ישראל

מקור לא ידוע: הפיאסקו המודיעיני הגדול מאחורי משט הטרור הטורקי

חזקי שנאן: עוד על ניסיון הפריצה לעזה – פעולת צה”ל מוצדקת, הפתרונות והטקטיקה היו צריכים להיות שונים

חזקי שנאן: המדיניות התורכית במזרח התיכון – לעומתית לישראל