ב”ה

 

 

מתי הם ילמדו (ב) למה להשתמש בדמגוגיה מיותרת

 

 

דמגוגיה

 

האחרונה שיש לה תשובה, תרתי משמע, היא “הציונות הדתית”

 

אצטט שוב את דברי שלום פליסר:

 

באיזו זכות מוסרית פעל הרצל??? מי נתן להרצל זכות מוסרית להסית את העם היהודי לקריעת טריטוריה מהממלכה העותמנית או משטחי המנדט הבריטי??? באיזו אמתלה מוסרית נטפלנו ונדבקנו לקרקע, שחיילי צלאח-א-דין שפכו את דמם עליה??? באיזו הצדקה מוסרית הוקמו קיבוצים ויישובים על אדמות המירעה והפאלחה של ערבים???

אין תשובה חילונית שתניח את הדעת לגבי הנ”ל. התשובה היחידה נמצאת בציונות הדתית, המיוסדת על אמת א-לוקית-אמפירית – בלי תירוצים ו/או אמתלאות…!!!

 

 

 

אולי נתחיל מן השורה האחרונה של פליסר: “התשובה היחידה נמצאת בציונות הדתית…”. לומר שטות כזו זה חילול ה’. ליהדות יש התשובות, ל”ציונות” אין תשובות. יתר על כן, ה”ציונות” משקרת לכל אורך הדרך, בין שהיא בכיפה ובין שאיננה בכיפה. ה”ציונות” תרמה את התרומה הגדולה ביותר לכפירת העולם בזכותנו על ארץ ישראל, שלפני פרוץ “הציונות המדינית” היתה ברורה לכולם. כשהחלה ה”ציונות”  לבחוש בקדירה, הוקדח התבשיל. וזאת בכוונה תחילה – לנתק כל קשר בין ה”ציונות” לתשובה האמיתית, היהודית!

 

האחרונה שיש לה תשובה, תרתי משמע, היא “הציונות הדתית”. זו טרם החליטה מי היא ומה היא, אינה מבחינה בין ימינה לשמאלה, איך תתן תשובות?

 

הדמגוגיה הריקה בה משתמש פליסר, מעידה על הבלבול ב“ציונות הדתית”. אנשים איבדו את כושר החשיבה. הכל דיקלומים “ממלכתיים”, ועל כן אין מסוגלות לעמוד בשום אתגר, גם לא באתגר אינטלקטואלי ברמת גן-ילדים.

 

 

תשובות חילוניות לגמרי לשאלות דמגוגיות

 

נניח שכבשנו ארץ שלא היתה ארץ אבותינו ולא ירושתנו, במה ייגרע חלקנו משאר כל כובשי הארץ?

 

נניח שכבשנו ארץ שלא היתה ארץ אבותינו ולא ירושתנו, במה ייגרע חלקנו משאר כל כובשי הארץ? זה בעצם כל הענין, לכולם מותר, רק ליהודים אסור…, ודווקא משום שבכל מקרה, האמת והצדק לצידנו, נזקקים שונאינו לשקריהם, על כן הומצא העם הפיקטיבי ה”פלשתינאי”, כי בלי הבלוף הזה, אין לשום גורם בעולם טענה על ארץ ישראל. ועל כן, כל המזדהה כ”פלשתינאי” הוא בן מוות, בלי כחל ושרק! אין כמעט הבדל בין משרפות הנאצים לבין משרפת הג’יהאד הנקראת “פלשתינאים”. ההבדל הקיים הוא – איש לא היה מעז להגיד שלמשרפות הנאצים היו “זכויות לגיטימיות” להשמיד את היהודים, אבל כל העולם, בראשות השמאל היהודי, מכיר ב”זכויות הלגיטימיות” של “העם הערבי הפלשתינאי” להשמיד את היהודים.

 

להרצל היתה בדיוק אותה הזכות שהיתה לכובשים הערבים, לכובשים העותמאנים, לכובשים הבריטים. אם העותמאנים והבריטים “נטפלו ונדבקו  לקרקע, שחיילי צלאח-א-דין שפכו את דמם עליה“, למה אסור לאחרים? הכובש מכובש, כובש! ככה זה! ממלכת “ירדן” אפילו לא נדרשה למאמץ מלחמה וכיבוש, הפראזיטים האלה הושבו על הקרקע על ידי הכובשת – האימפריה הבריטית, שהיתה לה אותה זכות כמו לכובשים אחרים לעשות בארץ כרצונה. וכזו היתה זכותו של הרצל… ואליו עוד נשוב, שלא בטובתו…

 

ומי שגירש את הבריטים וכבש מידיהם את הארץ, הוא עכשו הכובש הלגיטימי. כש”ירדן” כבשה את חבלי יו”ש, כולל ירושלים, השמאל, בראשות בן גוריון, יש”ו, בירך על כך. אבל, כשהיהודים כבשו את אותם חבלים, קופץ השמאל מכליו – “כיבוש”, “שטחים”, “כיבוש משחית”, “דיכוי..”. ה”ירדנים” שלטו בחבלים אלה 19 שנה, שהקנו למוסלמים, על פי השמאל, חזקת-עולם עליהם, היהודים שולטים (נגיד) בהם כבר למעלה מארבעים שנה, ולא זכו בעיני השמאל לשום חזקה עליהם. למי שהפכו אותה למדבר, יש חזקה, ומי שהפריחו את שממותיה הם כובשים, שכל השקרים בעולם וכל התעמולה הארכי-נאצית נגדם כשרה למהדרין בנאציזם.

 

ואם לדייק – אפילו השמאל הבין ש”ירדן”, בתוקפנותה, למרות שישראל התחננה והזהירה אותה לבל תצטרף למלחמת ההשמדה נגד ישראל, איבדה את זכותה לשטחים שאליהם הועברה המלחמה, וזו, בדיוק, היתה הסיבה לתאוצת הבלוף הקולוסאלי על “העם הפלשתינאי”. פתאם נולד “עם” שיש לו “זכויות לגיטימיות” על חבלי יש”ע.

 

כאמור לעיל, כל המזדהה כ”פלשתינאי”, כלומר, מזדהה ככלי להשמדת העם היהודי, הוא בן מוות. וכשאחד כזה מחוסל בג’נין, במקום להשמיד את העיר כולה, זה לא צריך “להזיז” לשום יהודי! אשר לעזה, לזו כבר לפני שנים רבות לא צריך היה להישאר סימן וזכר!

 

תחי הסימטריה

 

האם העובדה שבכיבוש הקודם היתה הארץ יודנריין, ובשני היא מלאה בערבים

 

פעמים הרבה שאלתי מה מקדש כבוש מסוים ומה משחית אחר, לא קבלתי תשובה. האם העובדה שבכיבוש הקודם היתה הארץ יודנריין, ובשני היא מלאה בערבים, הממשיכים לנהור ולהציף את הארץ, בדיוק על פי תכניותיהן של האימפריות – העותמאנית והבריטית, שהציפו את הארץ בערבים כדי להצמית כל סיכוי להקמת ישוב יהודי בר-קיימא בארץ ישראל?

 

השאלות הדמגוגיות של פליסר רק מחזקות את כל השקרים אשר להסטוריה המודרנית בארץ ישראל.

 

וזה בדיוק מה שנותן את פתחון הפה לעב”מים כדוגמת הכותב הבא –

 

הארץ היא שלנו, כי מכאן באנו. אבל היא לא רק שלנו. לערבים יש זכות היסטורית על המקום זה לא פחות מאיתנו. אבל גם לא יותר. הבסיס לקשר החילוני לארץ (הרצל, בן גוריון, בגין, רבין, ז’בוטינסקי, יאיר שטרן) מבוסס על הקשר ההסטורי של העם היהודי לארץ ישראל.  מכאן באנו ולכאן חזרנו כדי לבנות מדינת לאום לעם היהודי. 

 

הרשע ה”מוסרי” משווה את זכויות הערבים לזכויות היהודים באותה נשימה בה הוא כופר בהשוואה זו; הוא טוען שהארץ שלנו, כי מכאן באנו, אז איך ייתכן שלערבים יש אותן זכויות? האם גם הם מכאן באו? הם לא באו מכאן והם גם לא יישארו כאן.

מעולם לא שמענו מפי שודד ערבי, שגם ליהודים יש כאן זכות הסטורית…

 

כל השוואה בכל תחום וענין עם הערבים, היא מעוותת לגמרי. כשהם טוענים – כולה שלנו (כשגם מילימטר אחד בה, אינו שלהם) וגם עוכרי ישראל טוענים למענם, ולא למעננו, הרי, אין כאן שום איזון.

כשמדינות האם שלהם, הן יודנריין, ואילו הם מתפרעים בגין “קיפוח” ב”מדינת ישראל”, זה עיוות מאין כמוהו.

כשהם מחזיקים ב-99.9% של אדמות המזרח התיכון, תוצאת כיבושיהם, ומתבכיינים על “כבשת הרש” שלהם, כשהם מתכוונים לבלימה שעליה אנו יושבים, זה הארכי-נאציזם.

 

וארכי-נאצים כמותם הם כל “שוחרי השלום” ומדינאי “השלום” ו”פעילי השלום”, בראשות השמאל היהודי, שפועלים בשם ה”שלום” לרכז את היהודים בגבולות-אושוויץ, שכן, רק זה יביא שלום… ימח שמם!

 

 הרצל, בן-גוריון, רבין (נולד בארץ) לא באו לכאן על בסיס מורשתנו ההסטורית, הם רק השתמשו בה כדי להוציא דבר במרמה, מידינו, היהודים. הדבר האחרון שרצו בו, וכבר ציינתי זאת פעמים רבות, ויש תיעוד רב לעובדה הזו, היא מדינה יהודית! הרצל הדגיש זאת בספרו “אלטנוילנד” – יש לקבל את בני כל הדתות בכבוד ובמלוא הזכויות, אבל, כרגיל, את “כוהני הדת” היהודים יש לסגור בבתי הכנסיות שלהם ולא לתת להם להביע שום דעה אשר לניהול “המדינה”.

 

והרצל, לידיעת שלום פליסר, לא כבש, הוא הלך להתבכיין באזני שועים ושרים, שיעניקו את רשותם ליהודים לבנות את ארצם. יתר על כן, הרצל התנגד לבנין הארץ אם זה נעשה ללא רשות כל האדונים הנכבדים. לו קבע הרצל את מהלכינו בארץ ישראל, לגמרי לא בטוח שהשמאל היה מגיע לכדי הכרזת מדינה, על שמו, כדי לא להחיל עליה את שם ה’. זה מה שנקרא – “ציונות מדינית”. הקמת מקלט ליהודים הנרדפים, מקלט מאושר על ידי הרודפים, ואין זה משנה איפה יאותר מקלט כזה.

 

האיסלאם מעולם לא בקש רשות לכבוש את כל ארצות כיבושיו, בהן ישבו יהודים דורות רבים לפני כיבושי האיסלאם, שהחל במלאכת השחיטה הכשרה של היהודים, כמצוות “אידבח אל יאהוד”.

 

ומכאן נעבור (בפרק הבא), בעז”ה, למכלול – יהודי וכללי…..